לבני הרצליה יש מוניטין של עושת צרות למכבי ת"א, אבל אמש זה היה כבר הניצחון ה־12 ברציפות של הצהובים על היריבה מהשרון (70:85). הניצחון האחרון של הרצליה על מכבי ת"א היה בעונת 2010/11, כשזו נקראה בני השרון ובהרכבה כיכבו שון ג'יימס ולי ניילון.
אחרי החוויה ההגנתית המפוקפקת במוסקבה, מכבי באה אתמול לשמור למרות שבראיין רנדל עדיין היה חסר (גם טיילור רוצ'סטי הפצוע לא שיחק, בנוסף לוויטור פבראני שלא רשום לליגה). בליגה אפשר לעשות את ההתאמות בצורה נוחה יותר, אפשר לשחק בהרכבים נמוכים ולסגור את הצבע ואם זה עובד - אפשר גם לרוץ. הכדור במכבי זז כמו שצריך וטרבור אמבקווה (בכורה בליגה) הופעל היטב, סיים מצוין והיה הטוב בשורות הצהובים עם דאבל־דאבל של 18 נק' ו־16 ריב'. ההגנה של מכבי עצרה את הרצליה על 23 נק' ב־16 הדקות הראשונות (לעומת 41), ומחזיקת הגביע נראתה בדרך לטיול עד שמיקי גורקה עשה את ההתאמות שלא מעט מהן היו דרך תום מעיין.
הרכז, שהגיע מהפועל ירושלים, ניהל היטב, לא פחד לחדור, שמר מצוין והיה אחראי על שני קאמבקים של קבוצתו. הראשון ל־41:33 במחצית, השני ל־58:55 בתחילת הרבע הרביעי. גם לאבירם זליקוביץ' היה חלק גדול מהחזרה של הרצליה, שפיגרה רק 66:62 חמש דקות לסיום. אך אז הגיע זמן הסלים הגדולים של ג'ורדן פרמאר ושל גיא פניני, ששלחו את הרצליה לחשוב איפה הם היו במחית הראשונה.
עם זאת, היה גם חומר למחשבה לצהובים: לדווין סמית' היה עוד ערב התקפי לא טוב כמו במוסקבה והוא קלע סל שדה בודד; דראגן בנדר לא מצא את עצמו וקיבל חמש דקות בלבד; ואילו דגן יבזורי ערך אתמול הופעת בכורה בצהוב לאחר ששב מפציעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
