כפר קרע

יוסוף אבו חסן עמד ביום רביעי השבוע בפתח החומוסייה שלו בעיר העתיקה בעכו והביט בעיניים נוגות על השולחנות והכיסאות המיותמים מלקוחות. תוך שהוא מדליק סיגריה אחרי סיגריה, ניסה יוסוף להסביר את המציאות המורכבת שבה חיים ערביי ישראל מאז החל גל הטרור הנוכחי.

"אנחנו נקרעים, ממש נקרעים", הוא מספר, "מצד אחד כואב לנו הלב לראות איך ישראל נוגסת פעם אחר פעם בסטטוס־קוו במסגד אל־אקצא ואת אחינו הפלשתינים נאנקים תחת עול הכיבוש, ומצד שני רוב ערביי ישראל הם אזרחים שומרי חוק שרוצים לחיות את חייהם בשקט ובשלווה לצד שכנינו היהודים. הדילמה הזו קורעת את החברה הערבית בישראל".

העובדה כי בשל האלימות המשתוללת לאחרונה הלקוחות היהודים מדירים את רגליהם מבתי עסק של ערבים ואינם מגיעים עוד בהמוניהם לשווקים, למסעדות ולמרכזי הקניות ביישובים הערביים 

בשל החשש וגם בשל הקריאות לחרם של יהודים על בתי עסק של ערביי ישראל, מדאיגה מאוד את יוסוף וגם את שכניו, בעלי עסקים הסמוכים למסעדה שלו.

שנים רבות חלפו עד ששוקם האמון בין יהודים לערבים לאחר אירועי אוקטובר 2000, אז יצאו ערביי ישראל להפגנות המוניות עם תחילת האינתיפאדה השנייה, שבמהלכן פרצו עימותים קשים ואלימים בין המפגינים הערבים וכוחות המשטרה ונהרגו 13 אזרחים ערבים ישראלים. אולם האמון השברירי התנפץ שוב כאשר שמונה שנים לאחר מכן שוב פרצו עימותים אלימים בין אזרחים ערבים לכוחות השיטור, הפעם בעקבות אירוע בעכו, שבמהלכו ערבי תושב העיר נסע ביום הכיפורים ברכבו בשכונה יהודית והוכה בידי תושבים יהודים מקומיים.

"בכל פעם שנדמה שאנחנו מצליחים לשקם את היחסים עם שכנינו היהודים, קורה אירוע שמחזיר אותנו אחורה. כך היה באוקטובר 2000, אחר כך באוקטובר 2008 ועכשיו באוקטובר 2015", אומר אבו חסן בעצב, "בשנים האחרונות העסקים ביישובים הערביים פרחו ושיגשגו. הלקוחות היהודים שבו בהמוניהם והיו גודשים את החנויות, המסעדות ומרכזי הקניות גם באמצע השבוע ולא רק בטיולי המשפחות במוצ"ש".

לדברי אבו חסן, גם בסבבי הלחימה מול חמאס בעזה - בעופרת יצוקה ובהמשך בעמוד ענן ובצוק איתן - וגם כשהיה מצב מתוח בגדה המערבית, לא נגרמה ירידה חדה כל כך במסחר. אבו חסן ושכניו בבתי העסק הסמוכים מדגישים כי בתקופת החגים, בראש השנה ובסוכות, לא היה אפשר למצוא מקום חניה במרכזי הקניות בכפרים הערביים ובשכונות הערביות בערים המעורבות, אולם מאז החל גל האלימות האחרון לצבור תאוצה, הורגשה ירידה דרסטית בכמות הלקוחות היהודים הפוקדים את בתי העסק הערביים.

"אני לא חושב שיש היענות של היהודים לקריאה לחרם. לדעתי, חששות בלבד גורמים להם להדיר את רגליהם לעת עתה מריכוזי האוכלוסייה הערבית", נאנח אבו חסן.

לדבריו, בסוף השבוע שעבר עדיין הגיעו לקוחות יהודים, אבל הוא וחבריו חוששים שגם המעט שהגיעו ידירו את רגליהם בסוף השבוע הקרוב: "בתחילת השבוע עדיין הגיעו הלקוחות היהודים הקבועים לאכול במסעדה, אבל אחרי הפיגוע בגן שמואל שביצע ערבי ישראלי תושב אום אל־פחם והפיגועים בעפולה, ברעננה ובירושלים, גם 

הלקוחות הקבועים שלנו חדלו מלהגיע. אנשים שאכלו כאן בכל יום ובאו עם האישה והילדים 

לערוך קניות, פשוט התאדו ונעלמו. זה לא הפתיע אותי כי אני כבר מכיר את הלקוחות שלי - כאשר מדובר במחבלים פלשתינים תושבי עזה והגדה, יש מידה של סלחנות מצד הלקוחות, אולם כאשר מדובר בערבים ישראלים שמבצעים פיגועים, הלקוחות היהודים מיישרים קו עם האווירה הציבורית במגזר היהודי ופשוט לא באים לבתי העסק וליישובים הערביים. 

"הרשתות החברתיות, בעיקר הפייסבוק, משמשות את הציבור הערבי להעברה ולשיתוף של מסרים. אבל גם ליהודים יש פייסבוק וטוויטר ואני רואה את כל הקריאות לחרם על הערבים, וזה מאוד מדאיג אותי ובעיקר כואב לי, כי אני יודע ששוב ייקח לנו שנים לשקם את האמון בין הצדדים". 

 

יורים ומלינים

ביטוי לקרע בחברה הערבית בכל הנוגע להתנהלות ההנהגה הערבית בגל האלימות הנוכחי, ניתן למצוא בהיענות החלקית לשביתה הכללית שהכריזו ביום שלישי השבוע חברי הכנסת של הרשימה הערבית המשותפת, יחד עם ועדת המעקב של ערביי ישראל והפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית. בעוד בכפרים הערביים ההיענות לשביתה היתה גבוהה ורוב בתי המסחר וכל מערכת החינוך והשירותים הציבוריים הושבתו, בערים המעורבות ההיענות היתה חלקית - רוב בתי העסק היו פתוחים ובתי הספר והשירותים הציבוריים פעלו כרגיל.

הגדיל לעשות ראש עיריית נצרת, עלי סלאם, שאף התעמת עם יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, כשאמר לו כי הוא וחבריו לסיעה גורמים לציבור הערבי יותר נזק מתועלת. לאחר התקרית עם עודה אמר סלאם ל"ישראל השבוע": "צריך למצוא את הפתרון כיצד לחיות בשלום. לא הערבים ולא היהודים יקומו מחר בבוקר וילכו מכאן. באו אלי בעלי עסקים עם דמעות בעיניים ואמרו לי שהם לא עובדים כי היהודים וגם תיירים מחו"ל פשוט חוששים לבוא. נצרת היא עיר שמתבססת על מסחר ותיירות".

אחד מבעלי העסקים בנצרת אף היה בוטה יותר ואמר לנו כי "אני לא סגרתי את החנויות שלי בשביתה וגם לא אסגור, למרות שאנשי התנועה האיסלאמית עברו בין החנויות ורשמו וצילמו את מי שעבד. אלו איומים מרומזים ואני לא חושש מהם, כמו בעלי העסקים שכן סגרו. מי ישלם משכורות לעובדים שלי, ראאד סלאח? מי יפרנס את המשפחה שלי וישלם חשבונות, איימן עודה וג'מאל זחאלקה? הם את המשכורת שלהם מקבלים אם יש שביתה או אין שביתה".

רבים במגזר הערבי מתהלכים בתחושה דומה ועם בטן מלאה על התנהלות ההנהגה הערבית בישראל. אמנם אלו המותחים ביקורת עושים זאת בעילום שם בשל החשש מהתגובה הציבורית ברחוב הערבי, אולם נדמה שגם בקרב ערביי ישראל יש תחושה קשה כי ההנהגה הערבית עושה יותר למען הפלשתינים בגדה ובעזה ופחות למען הציבור שבחר בה: "מה חנין זועבי וזחאלקה עשו עבור הציבור הערבי ששלח אותם לכנסת? שום דבר. היחיד שעוד משתדל לחוקק חוקים שמסייעים לציבור הערבי הוא ח"כ אחמד טיבי. גם איימן עודה, המתון כביכול, הוא אכזבה גדולה כיוון שחשבנו שהוא יעשה יותר למען המגזר. אולם, למרבה הצער, הוא נגרר אחרי הבדלנות של חברי בל"ד והתנועה האיסלאמית ברשימה המשותפת", אמר ל"ישראל השבוע" אחד מראשי היישובים הערביים בצפון, בכנס למען הדו־קיום שערכו ראשי רשויות יהודים וערבים השבוע במכללת הגליל המערבי בעכו.

באותו הכנס נתן ראש עיריית סכנין, מאזן גנאים, ביטוי מוחשי לכך שההנהגה הערבית מדברת באופן מסוים לאוזניים יהודיות ובאופן אחר לאוזניים ערביות. באותו כנס, שבו השתתף גנאים מתוקף תפקידו כראש עיר ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, הוא הדגיש את הצורך בפתרון למען דו־קיום וחיים משותפים ושלווים. אך שעות ספורות לאחר מכן, בעצרת שערכה ההנהגה הערבית בסכנין, אמר אותו גנאים - לקול תשואות אלפי המשתתפים, שהניפו דגלי פלשתין וקראו קריאות בגנות מדינת ישראל וכוחות הביטחון - כי "החברה הישראלית הכריזה עלינו מלחמה! הזהרנו את הממסד הישראלי מפני התנהלותו מול הפלשתינים ופעולותיו בירושלים ובאל־אקצא. אולם הממסד החליט להתעלם מהאזהרות שלנו". 

במערכת הביטחון טוענים כי יש קשר מובהק בין גל הפיגועים הנוכחי לבין דברי ההסתה הנשמעים מצד בכירים פלשתינים ובכירי ערביי ישראל, כגון ח"כ זועבי, שראש הממשלה נתניהו דרש כי תיחקר בחשד להסתה, בגין דברים שאמרה בעניין נחיצות המשך המאבק האלים הפלשתיני.

לרשתות החברתיות גם יש תפקיד מכריע בגל האלימות הנוכחי, ויעיד על כך החתך של פרופיל המחבלים בגל הטרור. גל הפיגועים האחרון חשף דפוס חדש ומדאיג של מחבלים ומחבלות בחתך הגילים 25-16, לרוב משכילים שאינם מוכרים לגורמי הביטחון מאירועי פח"ע קודמים ואף אינם פעילים במסגרת ארגונית בפלגים הפלשתיניים כגון חמאס והג'יהאד האיסלאמי. יש לציין כי גם רוב המפגינים הפלשתינים הנוטלים חלק בהפרות הסדר והעימותים עם חיילי צה"ל ביהודה ושומרון, הם סטודנטים הלומדים בארבע האוניברסיטאות בערים הפלשתיניות בגדה המערבית. 

המחבלים והמחבלות שביצעו את הפיגועים בגל האלימות שפרץ לאחרונה אינם חוששים להקריב את חייהם בשם האידיאולוגיה הרצחנית שבה הם מאמינים, וחלקם אף מצהירים על כוונותיהם הרצחניות באמצעות הרשתות החברתיות - זאת ללא כל שמץ של חשש. כך, לדוגמה, עשו המחבלים מוהנד חלבי, שביצע את הפיגוע בשוק בעיר העתיקה בירושלים שבו נרצחו שני ישראלים, ועיסאווייה פאדי עלואן שנורה וחוסל בידי שוטרים לאחר שיצא למסע דקירות בירושלים, שעות ספורות לאחר הפיגוע שביצע חלבי. המחבלים העלו פוסטים לרשתות החברתיות ובהם בישרו לחבריהם על כוונותיהם לצאת ולרצוח יהודים, על מנת "לזכות בכבוד למות כשאהידים למען עמנו, אימותינו, אחיותינו ואחינו". 

 

אפקט דאעש

אחד המאפיינים של גל הטרור הנוכחי הוא הצטרפותן של נשים לחזית. המחבלת מעפולה, איסרא עאבד (31), היא בעלת תואר ראשון מהטכניון וסטודנטית לתואר שני. היא גרושה ואם לילדה והתגוררה בבית הוריה בשכונה המזרחית בנצרת. שורוק דויאת, צעירה פלשתינית בת 18 שביצעה את פיגוע הדקירה בשער האריות בירושלים, פירסמה כמה שעות לפני האירוע פוסט בפייסבוק שבו כתבה כי החלום שלה הוא להפוך לשאהידית. "לאן אני הולכת? אני הולכת להפוך לשאהידית", כתבה. "אני רוצה לבקש מכם בקשה, אני לא רוצה שתבכו עלי כשאהפוך לשאהידית. הרצון הנעלה ביותר שלי הוא להיות שאהידית בדרכו של אללה". 

נשים פלשתיניות ואף ערביות ישראליות פירסמו לא אחת כי הן רוצות להיות שאהידיות ולחקות את מעשיהן של המחבלות. תושבת היישוב ריינה שליד נצרת, בת 33, נעצרה ביום ראשון בבוקר לאחר שהביעה בפייסבוק כוונות להיות שאהידה ו"למות מות קדושים". קודם לכן נעצרה תושבת עכו בת 21 שפירסמה אף היא פוסט תמיכה במחבלים ובמחבלות והצהירה כי בכוונתה להיות שאהידית. 

גורם בכיר במנגנוני הביטחון הפלשתיניים אמר לנו כי "צעירים פלשתינים רבים נחשפים באמצעות הרשתות החברתיות לנעשה במדינות ערב במזרח התיכון ולפעילות ארגון דאעש בעיראק, בסוריה ובלוב, והשפעת החשיפה הזו ניכרת גם במוטיבציה ובמניעים של צעירים אלה לצאת ולבצע פיגועים ולרצוח יהודים".

בכיר פלשתיני נוסף אף הדגיש בראיון שהעניק השבוע לכלי התקשורת הערביים כי גורמים בכירים במדינות ערב המתונות פנו לאבו מאזן בדרישה כי יסייע בהרגעת השטח ובהורדת מפלס האלימות, אולם יו"ר הרשות הפלשתינית השיב בעניין זה כי "מדובר בגל מחאה אשר מובל על ידי צעירים פלשתינים שהציבו רשימת יעדים ומטרות להשגה במסגרת מחאתם", וכי להנהגה הפלשתינית, אף שאינה מזדהה עם השימוש באלימות במסגרת מחאתם של אותם צעירים, אין דרכים אפקטיביות לפעול נגדם מלבד מעצרי מנע שביצעו מנגנוני הביטחון הפלשתיניים והרחקת הצעירים ממוקדי החיכוך עם כוחות הביטחון הישראליים. אבו מאזן, אגב, אסר שביתות במסגרת ניסיונות הרשות שלא לפגוע בלימודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות.   

אביו של הנער בן ה־13 מבית חנינא, שביצע את פיגוע הדקירה ביום שני בפסגת זאב ונפגע בעת שנוטרל, טוען כי זה לא היה פיגוע וכי מדובר באירוע שבוים על ידי כוחות הביטחון הישראליים. לטענתו, גורמי הביטחון הישראליים דקרו את הנער שרכב על אופניו ונפגע באורח אנוש מדקירות הסכין של בנו ובן דודו. בעת ביקור שערך האב בסוכת האבלים של משפחת בן הדוד בן ה־15, אמר האב כי "הבן שלי לא עשה דבר. הוא הותקף בידי יהודים כשהלך לקנות משחקים למחשב". הריגתו של הנער המחבל ופציעתו של בן דודו הוצגו בתקשורת 

הפלשתינית וכן ברשתות החברתיות הפלשתיניות כהוצאה להורג של ילדים על ידי כוחות 

הביטחון הישראליים וכונו "פרשיית מוחמד א־דורה החדש". 

הבכיר הפלשתיני סאיב עריקאת אף אמר כי הרשות הפלשתינית תתבע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג את ראש הממשלה נתניהו ואת שר הביטחון יעלון בגין פשעי מלחמה על הרג המחבלים. 

 

ובכל זאת, לא מאבדים תקווה

ואולם, עדיין יש מי שבטוח ששני העמים יכולים לחיות בארץ הזו בשלום ובאחווה. הן ערבים והן יהודים. דווקא השבוע, בצל גל הפיגועים והסכינים, הקריאות לחרם על הערבים וקריאות ההסתה נגד יהודים ומדינת ישראל, קבוצה של צעירות מוסלמיות מהצפון הוכיחה שאפשר גם אחרת. למרות אזהרות שקיבלו ממשפחותיהן ומחברים, החליטו 11 צעירות ערביות, הפעילות בתוכנית "אופק" במרכז מעשה, עמותה בת של קרן רש"י, להתגבר על הפחדים ולצאת לפעילות התנדבותית לקירוב לבבות בין יהודים לערבים. הצעירות ביקרו ביום רביעי במחלקות הילדים בבית החולים רמב"ם וחילקו לילדים המאושפזים מתנות, ממתקים ופרחים, בכסף שאספו מכיסן בשבוע האחרון.

הסיור שהתחיל מבחינת הנערות בחששות כבדים, לווה לבקשתן ע"י שוטר, אך עד מהרה, בעקבות קבלת הפנים החמה שלה זכו בבית החולים, הן החליטו לוותר על שירותיו והמשיכו לסייר בין המחלקות השונות ללא פחד. בסיור פגשו הצעירות משפחות יהודיות, ישבו ושוחחו איתן על המצב וזכו לאהדה שהפיגה את החששות והמתחים המקדימים.  

סירין, רכזת בתוכנית "אופק" שיזמה את ההתארגנות, סיפרה בהתרגשות: "למרות שחששנו בהתחלה, הילדים המאושפזים, הוריהם והצוותים הרפואיים קיבלו אותנו בבית החולים בזרועות פתוחות. שמחנו שהצלחנו, בייחוד בימים קשים אלה, לשמח את הילדים ובדרך זו להראות שיהודים וערבים יכולים לחיות יחד". יוסי מלכה, מנכ"ל מרכז מעשה, הוסיף: "התנדבות בקהילה היא אחת הדרכים לשבור מחיצות כיום בין יהודים לערבים. כולי תקווה שיוזמה זו תהווה דוגמה לכך שחיים משותפים אינם רק בגדר חלום, אלא מציאות ממשית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו