בימים בהם מחירי העגבניות והמחסור בביצים ובשר תופסים את הכותרות, יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה, קורא לערוך רפורמת מס בישראל ולבטל לחלוטין את המכסים, המכסות והרשיונות על ייבוא מוצרי מזון ובכלל זה פירות, ירקות וביצים. בנוסף, גבאי קורא לבטל את כל המגבלות על ייבוא מוצרי מזון מחו"ל. בדומה למצב הנהוג באירופה ובארה"ב, גבאי טוען כי יש לעבור לסבסוד ישיר של המגדלים ולמתן תמורה מובטחת לחקלאים, במקום מגבלות ומכסות.
גבאי טוען כי מהלך זה יוביל להורדה של כ-10% במחירי המזון בישראל ויקרב אותם למחירים המקובלים בארה"ב ובאירופה. מחקרו של גבאי נעשה ביוזמת המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש יוסף ספיר ז"ל בראשות עו"ד אוריאל לין, ויוצא לאו בימים אלה בספר "מערכת המסים של מדינת ישראל" שיצא בהוצאת המכון
מחקרו של גבאי יוצג בערב עיון שיערוך המכון, בהשתתפות יואל נווה, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, פרופ' יורם מרגליות, מרצה לדיני מסים בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א, עו"ד פנחס רובין, יו"ר משרד עוה"ד גורניצקי ושות' ובהנחיית עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר המכון לחקר הכלכלה ע"ש יוסף ספיר ז"ל, שיתקיים ב-21 באוקטובר 2015.
המחקר של יורם גבאי שכיהן כממונה על הכנסות המדינה, סוקר את כל מערכת המס בישראל תוך שהוא מצביע על עיוותים ועל שינויים שיש להכניס בכל היבטי המס בישראל. המסקנה המרכזית הנגזרת מהמחקר היא שבהינתן המציאות הפוליטית-כלכלית והחברתית בישראל , ראוי שמערכת המס תתמקד ביעד של גביית מסים למימון הוצאות הממשלה ותימנע ככל האפשר בהשגת יעדים כלכליים וחברתיים ספציפיים. "ראוי אם כך, שמערכת ההעדפות הלאומית תסתייע בעיקר בצד ההוצאות בתקציב. מסקנה זו, נגזרת הן מניסיון העבר והן מתרגום אסטרטגיית המס של ישראל לשפת המעשה".
ענפי המזון והחקלאות בישראל נשארו מחוץ לתחרות הבינלאומית
לדברי גבאי, אסטרטגיית המס של ישראל עוצבה ברובה ברבעון האחרון של המאה העשרים. להלן עיקריה ומידת ההצלחה ביישום היעדים.
הראשון שבהם הוא הפחתת נטל המס מן התוצר לרמה המקובלת בעולם המפותח – היעד הושג. נטל המס פחת בדור האחרון מ- 40% בממוצע ל- 32% בלבד.
היעד השני המוצע הוא עדכון מערכת המס כך שתאפשר לשוקי הסחורות, ההון והמט"ח להיות פתוחים לתחרות מן העולם – היעד הושג ברובו, להוציא את ענף המזון והחקלאות. ככלל, בוטלו היטלי היבוא והמט"ח, הושווה שיעור המס על רווחים מחו"ל לאלו בארץ והושווה גם מס השבח למסים על רווחי הון. מדינת ישראל עברה גם למיסוי פרסונאלי במקום טריטוריאלי.
יעד נוסף עוסק בביטול מסים מיותרים ולא יעילים או כאלה שההכנסות מהן זעומות יחסית לעלויות הביצוע – היעד הושג ברובו. בוטלו לפחות כ- 15 סוגי מסים.
לדברי גבאי התאמת המודל המסויי למודל הביצוע (היעדר דיווח כללי) בוצעה. הוא מציע להקטין, ככל הניתן, באפליה בין מגזרים במשק, הקטנת פערי מסים בין תחליפים, הפחתת שיעורי מס דרקוניים וכדומה – היעד הושג חלקית אם בכלל, ובחלק מן המקרים המצב אף הורע עם השנים. כמו כן הצעד האחרון שהוא מציע לנקוט בו הוא הקטנת היקף ההון השחור וההימנעות ממס – הושג חלקית בעיקר בתחומי נדל"ן וחו"ל ובאמצעים טכנולוגיים.
גבאי אומר כי הניסיון מוכיח שברוב המקרים הפעלת ההעדפות לאומיות באמצעות פטורי מס, כגון החוק לעידוד השקעות הון שנועד לסייע למפעלים, כשלה בהשגת היעדים והביאה לעיוותים, הימנעות והעלמות מס ואפילו לשחיתויות כלכליות. לדבריו, כל סיוע סקטוריאלי עדיף לתת באמצעות תקציב ולא באמצעות הקלות מס ופטורים עליהם אין מעקב ופיקוח והם הופכים לחזקה במשך השנים ולשחיתויות. תקצוב, לעומת זאת מחייב חידוש, ומחשבה מחודשת, מדי שנה.
להלן עיקרי השינויים שיש להכניס במערכת המס בישראל:
מוצע לבטל לחלוטין את המכסים בישראל ובעיקר לבטל את המכסות, הרישיונות, המגבלות והמכסים על יבוא מזון וחקלאות ובכלל זה ירקות ופירות, בשר, ביצים וגבינות ולפעול בהתאם לקיים באיחוד האירופאי וארה"ב – סבסוד ישיר של החקלאים במקום הגנות לסוגיהן כמו מכסות, רשיונות, מועצות ייצור. סבסוד זה יעניק למגדלים תמורה מובטחת ברמה מסויימת אך לא יגביל את היקף הייבוא. זו הסיבה שבאירופה המזון זול בכ-20% מאשר בישראל. המהלך יוביל להוזלה של כ-10% בעלויות המזון בישראל.
מוצע למקד את ההטבות באזורי פיתוח ולהרחיבם גם לענף השירותים ולבטל את ההטבות במרכז הארץ ובנוסף לקבוע שבכל מקרה שיעור המס על הרווח של החברות לא יפחת מ- 7%.
מוצע להפחית בהדרגה את מס הרכישה לרמה מכסימלית של 3.5%, לבטל העדפה מגדרית לנשים, לבטל זיכוי המס על משמרות בתעשייה, להפחית את מס החברות ל- 25% (בוצע), לבטל את מס הייסף, להפחית את מסי האלכוהול והבירות (בוצע). מוצע לבטל את אגרת הרכב ואת מסי "המותרות" על רכב יקר ומוצרי "יוקרה" אחרים.
מוצע בנוסף לבטל את שיעור האפס במע"מ ירקות ופירות, לבטל את חוק אילת, להתנגד לכל מע"מ בשיעור דיפרנציאלי – כולל שיעור אפס לקבוצות החלשות (אינן "מזוהות" בישראל), אפשרי, זיכוי למקבלי הבטחת הכנסה. כמו-כן מוצע לצמצם ככל האפשר בפערי המסוי בין רכב חשמלי, חוסך אנרגיה ובלתי מזהם – לרכב אחר.
"לסיכום", אומר גבאי, "ראוי לבצע שינויים במערכת המס אך ללא שינוי בנטל המס הממוצע מן התוצר. ביטול עיוותי המס הוא מרכיב מרכזי במלחמה בהון השחור, לצד הפעילות של רשות המסים ומערכת החינוך".
עו"ד אוריאל לין, יו"ר המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש יוסף ספיר ונשיא איגוד לשכות המסחר: "לראשונה מוצגת תמונת מראה שלמה ומקיפה של מערכת המס בישראל. מי ששואף להשיג צמיחה חייב גם לדעת שיש להפחית את נטל המס וליצור ככל האפשר מערכת שיוויונית יותר. למערכת המס השפעה ישירה ומיידית על המוטיבציה של הפרט לפתח עסקים ולבנות עסקים."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
