הסברה לישראל כל הדרך מגרמניה

לאנדראס בולדט הגרמני אין קשר לישראל או ליהדות בשום אופן, זה לא מונע ממנו לאהוב את ישראל כמו בית ולעשות "הסברה" ברחבי אירופה

"ישראל בשבילי, זה כמו בית" בולדט // צילום: פייסבוק // "ישראל בשבילי, זה כמו בית" בולדט  ,
"ישראל בשבילי, זה כמו בית" בולדט // צילום: פייסבוק // "ישראל בשבילי, זה כמו בית" בולדט

אנדראס בולדט בן 36, נשוי ואב לחמישה ילדים. בולדט הוא יליד רוסיה, אזרח גרמניה מאז 1989, ועובד כמכונאי בתעשיית הרכב הגרמנית. מה התחביבים שלו? צילום, רכיבה על אופניים, והסברה למדינת ישראל.

לבולדט אין כל קשר לארץ ישראל, אין לו כאן משפחה והוא איננו יהודי. הוא פשוט אוהב את ישראל, ואוהב ישראלים. הוא מהווה את אחד מהמקרים הנדירים של אזרח אירופאי שלמרות כל הדיווחים במדיה כנגד ישראל, עשה את עבודת המחקר בעצמו והחליט לתמוך דווקא בנרטיב הישראלי. בנוסף להסברה בכנסים, במגזינים מכוונים ובפרופיל הפייסבוק האישי שלו, הוא גם מתחזק עמוד פייסבוק בגרמנית שעוסק בתמיכה בישראל, בעל יותר מ-10,000 עוקבים.

בעקבות פנייתו של גולש "ישראל היום" אבישי בוחבוט, אנדראס בולדט מספר בראיון בלעדי ל"ישראל היום": "אני גרמני, שפת האם שלי היא גרמנית בעלת ניב עתיק שנקרא Plattdeutsch. אני לא יהודי, ואין לי כל קשר דם לארץ וליושביה. למרות זאת מאז שביקרתי בישראל בשנת 2009 יחד עם קבוצת חברים, אני מחשיב את ישראל למשפחה שלי. מאז ביקרתי בישראל עוד ארבע פעמים, כשבכל פעם הבאתי איתי עוד אנשים חדשים שמעולם לא ביקרו בישראל קודם לכן". 

מה זכור לך מהביקורים שלך בישראל? כיצד אתה תופס את האוכלוסייה הישראלית?

"בחמשת ביקורי בישראל פגשתי המון ישראלים, צעירים ומבוגרים, בנים ובנות. לא זכור לי אפילו אחד שהיה גזעני במיוחד כמו שמצטייר מבחוץ. הדבר שהדהים אותי בחברה הישראלית הם האחדות של ישראלים בעיקר בעיתות של מלחמה ומתקפות טרור אבל גם בעיתות שקט ושלום יחסי. החברה הישראלית היא כמו משפחה אחת גדולה, זה משהו שאנחנו איבדנו בגרמניה. הדבר השני שמדהים אותי כל פעם מחדש, זה לראות שאחרי שנים של שנאה מהעולם הערבי, ישראלים עדיין קונים בחנויות של מוסלמים".

שלושה מתוך חמשת ילדיו של אנדראס בולדט // צילום: פייסבוק

כיצד אתה רואה את הסכסוך הישראלי-פלשתיני?

"בתור גרמני, תמיד התייחסו אליי באהבה ובכבוד. תמיד אני מרגיש שאני בבית כשאני בישראל. אני לא רואה סכסוך ישראלי-פלשתיני. כל מה שאני רואה זאת אנטישמיות מלאת שנאה כלפי יהודי. דווקא בתור גרמני אני יכול לראות בבירור, כיצד זו אותה שנאת-יהודים ישנה שהייתה לנו באירופה מימי הביניים ועד 1945".

מה אתה עושה בעניין ההסברה מצידך?

"לאחר הטיול הראשון שלי לישראל, הפכתי להיות יותר פעיל לטובת ישראל באינטרנט, בשנת 2011 הקמתי עמוד פרו-ישראלי דובר גרמנית. כיום זהו העמוד הגדול ביותר מסוג זה בשפה הגרמנית. מה שגורם לנזק הגדול היותר להסברה הישראלית שאני עושה בקירבת הציבור בגרמניה, זה מה שקרוי 'השמאל הקיצוני' של ישראל. ארגונים כמו 'שוברים שתיקה' הורסים ברגע דברים שנבנו במשך שנים רבות ועבודה מאומצת".

האם שמעת על מקרי האלימות והרצח שהתרחשו בישראל לאחרונה? ואם כן כיצד זה דווח בתקשורת מהצד הגרמני?

"ברור ששמעתי על קורבנות הטרור, וראיתי כל מיני סוגי כותרות, כמו זו של ה-BBC בה הם תיארו את האירוע בצורה הפוכה לחלוטין. יש לנו בגרמניה בעיה דומה בכתבות שנערכות כאן, אך עם זאת לא חמורה כמו מקרה BBC שאירע כעת. עם זאת למרות שהבעיה כאן לא קיצונית כמו במקומות אחרים ישנה בעיה. כתבתי לאחרונה מאמר בבלוג שלי על כיצד הכותרות בגרמניה תמיד מביאות את תגובת צה"ל ורק בגוף הכתבה ניתן לראות את העובדות לגבי התקיפה שבאה קודם לכן מהצד הפלשתיני. אז כן, לסיקור במדיה יש בעיה עצומה, אבל חשוב להתלונן על כך, זה יכול לעזור. כך למשל האתר 'Welt Online' שהוא אתר החדשות הגדול ביותר בגרמניה ברשת, שינו מספר פעמים את הכותרות שלהם בעקבות תלונות שהצגתי בפניהם".

בולדט נואם בעניין ישראל מול קהל // צילום: פייסבוק

מה היית ממליץ למדיה בישראל לעשות בעניין ההסברה?

"חשוב שאמצעי התקשורת יביאו עובדות היסטוריות לזירה הבינלאומית. עובדות שתומכות בישראל ובנרטיב שלה, כי זה מה שאנשים לא יודעים מהמדיה שמחוץ לישראל. צריך לעשות את זה באופן קבוע, על בסיס שבועי. כך לדוגמה: רוב האנשים כאן בגרמניה מדברים על מתנחלים בחברון ומופתעים כשאני אומר להם שהיו בחברון יהודים הרבה לפני 1967. הם לא מסוגלים לענות לי לשאלה: 'מדוע יהודי שחי בחברון עד הפרעות ב-1929 נקרא מתנחל לאחר 1967?'. כמה זמן צריך לעבור בשביל שבן אדם לא ייחשב למתנחל? המדיה בישראל צריכה לספר לעולם את ההיסטוריה של הארץ, אחרת אנשים יקראו כאן את מה שכתוב בעיתונים ויפלו לידה של התעמולה העולם המוסלמי. אבל אם להיות כנה, זה לא ישנה את כלי התקשורת. אני מציע שישראלים יפעלו בעצמם על ידי הרשתות החברתיות ויגיעו אל אנשים מחוץ לישראל על בסיס נושאי עניין משותפים. כשיש קרקע משותפת לשיח משותף באופן ספציפי, יותר קל לדבר על כל נושא שהוא. כך למשל יש המון ישראלים שהם אוהדי ביירן מינכן, הם יכולים ליצור קשר עם גרמנים בעלי עניין משותף דרך עמוד הקבוצה. לאחר מכן הם יכולים לספר להם גם על מה שבאמת קורה בישראל".

• תודה לאבישי בוחבוט על הטיפ

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר