רומניה שלא הכרתם

לא היו לי ציפיות גבוהות כשהגעתי לביקור ברומניה בערב ראש השנה, אולי משום שבמשך שנים שמעתי קולות של אכזבה מישראלים שביקרו במדינה הגדולה הזו, המשתרעת על שטח של 237 אלף קמ"ר, בשנות ה־80 וה־90. זו הסיבה מדוע הספקתי לבקר במהלך השנים בכל מדינות אירופה, בארה"ב, בדרום אמריקה, ביפן ובסין, באוסטרליה ובניו זילנד, אבל בבוקרשט לא דרכו רגליי. 

בתום שבוע ימים של טיול ברומניה, אני יכול להמליץ בחום בפני כל מי שעדיין לא ביקר במדינה הזו, לעשות זאת. אין ספק שהרשויות של המדינה, שהיתה קומוניסטית שנים ארוכות, לא יודעות לעשות יחסי ציבור למדינה הזו, שלדעתי יפה יותר משווייץ ומרתקת יותר מהולנד ומבלגיה. 

פסל לזכרו של רבין בעיר ברשוב \ צילומים: גדעון אלון

נוף עוצר נשימה

שני השמות הנפוצים ביותר ברומניה הם ניקולא צ'אושסקו, ששלט בה ביד חזקה במשך יותר מ־20 שנה עד שהוצא להורג עם רעייתו לאחר ההפיכה ב־1989 ונחשב לאיש השנוא ביותר על אזרחי המדינה; והרוזן דרקולה, שאגדות רבות נרקמו סביבו ואשר המפחידה מכולן היא על כך שנהג לשפד את אויביו בחניתותיו עד שמתו בעינויים. חובה לבקר בטירתו בבראן, המשמשת כיום מוזיאון וממנה נשקף נוף עוצר נשימה. 

כבר ביום הראשון זומנה לנו חוויה מעניינת. לאחר הנחיתה בבוקרשט וביקור בעיירה פליישט, שבה הקים המיליונר היהודי לב לבייב קניון, הגענו לעיירה סלאניק שבמחוז פראחובה, שבה מצויים מכרות המלח הנחשבים לגדולים באירופה. במכרות החבויים במעבה האדמה שורר קור והטמפרטורות צונחות ל־13 מעלות בלבד. כדי להגיע לשם נוסעים 3-2 קילומטרים במיניבוס כ־220 מטר מתחת לקרקע בפיתולים חדים ובדרך צרה מאוד. אולמות המכרה הגדולים מרשימים בגודלם.

אחר כך טיפסה המכונית בין יערות עבותים לכיוון פואינה בראשוב, המקום שבו היה המלון שבו התאכסנו במהלך ביקורנו, שהוא אתר תיירות יפהפה הממוקם בגובה של כאלף מטר מעל פני הים. למחרת בבוקר, אחרי ארוחה מענגת, התקדרו השמיים והחל לרדת גשם, אבל הדבר לא פגם בחוויית הביקור בארמון פלש, שנבנה על ידי הנסיך קארול. הארמון, הנחשב לאחד היפים באירופה, ממוקם למרגלות הרי הקרפטים וסביבו גן נוי ססגוני, והוא מורכב מ־120 אולמות שמפוזרים על פני שלוש קומות עם שפע שיש, זהב ונחושת. 

יש בו חדר מיוחד עם תצוגה של כלי נשק מ־1840 ועד 1880, פסל אביר רוכב על סוס עשוי נחושת ותצוגה של אבנים יקרות. בארמון, שהפך עם הזמן למוזיאון, אירח צ'אושסקו את כל ראשי המדינות שביקרו ברומניה, לרבות ראש הממשלה גולדה מאיר. לאחר מכן ביקרנו בעיירה היפה סינאיה. השם עורר את סקרנותי והתברר שהיא קרויה על שם הר סיני משום שמייסד העיר, מיכאיל קנטאקוזינו, אחיו של השליט שרבאן קנטאקוזינו, ערך מסע לארץ הקודש וביקר במנזר סנטה קתרינה בסיני ובשובו ב־1690 בנה מנזר לזכר מסעו וסביב המנזר התפתחה העיר.

בית הכנסת בברשוב \ צילום: גדעון אלון

הפיכה שהחלה בכנסייה 

בעיר הגדולה ברשוב ביקרנו בבית הכנסת היהודי המרשים שהוקם ב־1911. עד השואה היו מבקרים בו 1,600 מתפללים יהודים בכל שבת, אולם הכובש הנאצי העביר אלפי יהודים למחנות ההשמדה והשתלט על בית הכנסת. כיום רק כ־200 יהודים מגיעים לתפילות בשישי ובשבת. לאחר מכן ביקרנו ב"כנסייה השחורה", שהוקמה ב־1384 ומשתרעת על שטח רחב. על גגה פעמון ענק שמשקלו 6.3 טונות. מספרים כי ההפיכה נגד צ'אושסקו החלה בכנסייה על ידי שלושה מפגינים טרקטוריסטים, שנמלטו מאנשי המשטרה החשאית כדי למצוא בה מחסה. במקום מרכזי באחת הכיכרות של העיר מוצב פסל של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל. הפסל הוקם ביוזמתו של איש עסקים יהודי וישראלי לשעבר ששמו נתי מאיר, שהיגר לרומניה, נבחר לפרלמנט הרומני אך לאחר מכן הסתבך ונשלח ל־15 שנות מאסר בכלא.

חוויה מעניינת מאוד זימן לנו הביקור בסיגישוארה, עיר ציורית מימי הביניים שהשתמרה בצורה מרשימה, הבנויה מסמטאות צרות מוקפות חומת אבן ומגדלי שמירה. ב־1988 ארגון אונסק"ו נתן לה מעמד של עיר לשימור. בסיגישוארה נולד דרקולה. על הגבעה בין עצים ירוקים ממוקמת כנסיית המצורעים ובמעלה ההר יקב בן 500 שנה, שבעליו קיבל אותנו במאור פנים והציע לנו בעברית לטעום מהיין שהוא מייצר מפירות יער, אגסים ושזיפים, "לא חזק ולא חריף".

אתר נחמד נוסף הוא אגם אנה הקדושה, הנמצא בתוך לוע הר געש כבוי ולכן מי האגם חמים. בצל העצים כיף לקיים פיקניק ולאחר מכן לערוך סיור רגלי סביב האגם לאורך 3-2 ק"מ.

טירתו של דרקולה \ צילום: גדעון אלון

פחות ארמון, יותר מפלצת

דווקא מעיר הבירה בוקרשט, שבה חיים 2.4 מיליון בני אדם, לא התפעלתי, אף שיש המכנים אותה פאריס של מזרח אירופה. המקום היחיד שהרשים אותי הוא הארמון שבנה צ'אושסקו במשך 20 שנה ונראה כמפלצת אדירה. שטחו משתרע על 440 אלף מ"ר. יש בו אולמות ענקיים לדיונים ולישיבות, מסדרונות ארוכים מעוטרים בתמונות ובשטיחים יקרי ערך ומנורות קריסטל תלויות על התקרות. המדריכה שלנו ידעה לספר שמשקל אחת המנורות כשבע טונות. היא גם סיפרה שצ'אושסקו הורה להרוס מבנים רבים כשהחל ב־1984 את בניית הארמון, וכי בבנייה הועסקו 30 אלף פועלים. כיום משמש הארמון את הבית העליון של הפרלמנט.

לפני שנפרדנו מהעיר עוד ביקרנו בכיכר המהפכה, שבה התרחשה ב־1989 הדרמה המדממת ששמה קץ לשלטונו של צ'אושסקו. במקום הוקמה אנדרטה המציינת את שמותיהם של 2,000 האזרחים שנהרגו בקרבות שהתנהלו בין האזרחים לבין תומכיו של המנהיג השנוא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו