שנה הבאה נכבוש את ברלין

לרגל חצי יובל לכינון היחסים בין ישראל לפולין, משלחת ישראלית השתתפה במרתון ורשה והיתה הגדולה מבין משלחות האצנים במרתון. המשלחת, שכללה 48 אצני עלית מהמובילים בארץ ובהם נכי צה"ל, עולים מאתיופיה, צעירים דרוזים מחורפיש, אמהות צעירות שהותירו אחריהן בעלים וילדים קטנים בבית. 

בין האצנים היה גם  ממו אסרט בן ה-31 שהגיע במרתון בן כ- 42.200 הקילומטרים למקום ה–11 בזמן של 2:26:46. אסרט, אלוף ישראל בריצה לשנת 2013, שמתחיל ומסיים את היום בריצה של עשרות קילומטרים מביתו שבירושלים למוסך בו הוא עובד כזגג אמר נרגש בטיסה חזרה הביתה, "בכל שניה בקילומטרים שעברתי ידעתי למה אני רץ. אני פה לא רק בשביל ההישג הפרטי שלי. כי לזה – הייתי בוחר לרוץ במרתון ברלין שהתקיים באותו היום, והוא נתפס כיוקרתי ומתוקשר יותר. אני פה מתוך שליחות כשמאחוריי מדינת ישראל כולה. לרוץ ברחובות ורשה במקומות שהיו פה גטאות של יהודים, לישון במלון 5 כוכבים שהיה ממוקם בגטו בו הושמדו  אנשים רק בגלל יהדותם – זה בהחלט מצמרר, בלתי נתפס אבל גם הנצחון הגדול שלנו. לרוץ לקול מחיאות כפיים ותרועות מהקהל הפולני – זה מרגש".

גם חביב עווד, ערבי נוצרי כובש שלא מפסיק לצחוק על כל נושא שזז, כולל הנושא הכאוב הבעיה הערבית–ישראלית על כל מרוכבויותיה, היה שם. הוא נולד בכפר ראמה שבגליל וכיום מתגורר בנהריה. עווד, הוא בן דודה של הידוענית מירה עווד, "בשיחת הטלפון הראשונה שקבלתי לפני כמה חודשים שאלו אותי אם אני מוכן לאירועשכולו ציונות עם הנפת דגלי מדינת ישראל. אמרתי, ' אני גר בישראל קוראים לי ערבי ישראלי, בכל אני מסכים אתכם. עם ההמנון יהיה לי קצת קשה להסתדר – כי בכל זאת,לצערי,  'אני לא נפש יהודיה הומיה' מה לעשות".

בערב החג היית בחב"ד, לפני כן במוזיאון היהודיבורשה, הצטלמת ליד השרידים מהקירות שנותרו מהגטו היהודי, איך הרגיש?

"עברתי 4 יחידות לימוד במגמת היסטוריה על יהדות העולם. כך שהנושא לא זר לי. מאוד רציתי להגיע לגטו, ולבית העלמין היהודי - ובגלל החג המקומות היו סגורים.מאוד הצטערתי. את החששות של היהודים שנרדפו על ידי הגויים, ואת הצורך במדינת יהודים, וכךל עניין הדת - הבנתי לפני ההגעה לורשה. הביקור במוזאון היה יום לפני התחרות, הרגליים שלי הלכו כמו כולם, עד שכבר מ "איי" על גורל היהודים עלה לי כבר "איי" מכאבי רגליים ורחמיםעל עצמי. חשוב לי לומר שלא כל הערבים אותו דבר לא כולם חושבים 'לזרוק את כל היהודים לים', יש כאלה שמכבדים המדינה והדגל, אבל שיתנו גם כבוד. ועם הדגל אף פעם לא היתה לי בעיה. אני דווקא די חי בשלום איתו.הילדה שלי עד היום משחקת עם אחד משלושת הדגליםשאיך שהוא הוכנסו לי אל תוך המזוודה", הוא אומר וצוחק בצחוק ענק ומדבק.  

חביב עווד (מימין) ואמנון שוסטר

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

האצנים החלו את המרוץ, שהתקיים בערב חג הסוכות, כדבוקה אחת של לובשי חולצות לבנות עם הכתובית "ישראל" בצבעוניות כשמאחור רשימת ספונסרים ארוכה. חלקם התעקשו להחזיק דגל ישראל. לכל אורך המסלול אנשים הריעו, ילדים צפרו בחצוצרות, לצד הורים שניפנפו בכל הבא ליד, והיו גם שהבחינו בכתוביות העברית וקראו לרצים בשמם, כפי שנרשם על החולצה. 

זה היה מחזה סוריאליסטי ביותר: קבוצה הטרוגנית של יהודים ערבים נוצרים מכל השכבות, פסיפס אנושי ומרגש גם של אנשים שהאהבה לריצה והמקצועיות - מקשרת ביניהם. בסוף הריצה, לצד המדליה ושכמיית הפליז הגדולה, המתין לרצים אוהל מחבק שהקימה השגרירות בהובלתה של השגרירה שלנו בפולין, אנה אזרי. אזרי, היא זו שהזניקה את המירוץ לצד ראשת עיריית ורשה ובהמשך לכל אורכו, יחד עם עובדי השגרירות הובילה הפנינג ססגוני.  

הידוק היחסים בין המדינות

את היוזמה הוביל יורם דאר, כשרעייתו רותי, סגנית השגרירה בפולין, חיפשה יוזמות להידוק היחסים בין שתי המדינות על רקע הנסיון לחשוף את תדמית ה״ישראלי המודרני ולא הגלותי ואת המגוון שבתוכנו״. דאר, ממקימי קבוצת האצנים של נכי צה״ל בבית הלוחם בירושלים, השתתף בלא מעט במרתונים בארץ ובחו"ל כשהאחרון בהם הוא תחרות ה"איירון מן" שהתקיימה בינואר באילת. הוא החליט להרים את הכפפה וגייס אצנים מובילים למען המטרה. דאר מדגיש כי חלקם אף היו אמורים להשתתף במרתון ברלין המתוקשר, אולם בחרו לרוץ ברחובות ורשה מתוך הערך והחשיבות.         

דאר, שאף הוא סיים המרתון, סיפר כי "אסרט חלם לרוץ במרתון ברלין אבל בפגישה אקראית בהר איתן שכנעתי אותו לבוא לוורשה. אמרתי לו שבברלין יש 40 אלף איש והוא יבלע בתוך ההמון ובורשה יש לו סיכוי להתברג בין ה- 20 הראשונים מבין כ-10,000 וכמעט מחצית מהם פרשו בדרך. הוא ויתר חברי הקבוצה באו מצויידים בדגלי ישראל בגאווה גדולה. התעקשו ללבוש את החולצות הלבנות של ישראל, להניף דגל ישראל, ועוד באדמת פולין. היה להם המון גאווה בוערת וניצוץ בעיניים".

דאר מדגיש כי אילולי הספונסרים היוזמה הברוכה הזו לא היתה מתקיימת, ביניהם חברת "לוט", "אדמה", "טריפל סי", הספונסרים הישראלים בוורשה, "אדגר פיט","בלו סיטי" , "ורוביג", ועוד חברות מהארץ ומחו"ל. והוא כבר חולם על הפרויקט הבא, "עכשיו אנחנו מתחילים לחשוב על להביא את נכי צה"ל למרתון ברלין. להגשים את החלום של אלה שלא זכו השנה בגלל ורשה. וזה גם החלום שלי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו