בפעם הבאה שאתם עומדים מול הכיריים ומטגנים חביתה, חישבו על זה: קילו של גז פחמני מעובה, גז הבישול, שווה ערך לשני קילו וחצי של חומר נפץ. כלומר, בלון גז סטנדרטי המכיל 48 ק"ג גז הוא פצצה פוטנציאלית של 120 ק"ג חומר נפץ - אם הוא אינו מטופל נכון, בהתאם לתקנים המחמירים. במרכזיית גז של בנייני מגורים יש לפחות ארבעה בלוני גז שכאלה.
והתוצאה? לפני כחצי שנה החריד פיצוץ אדיר בניין מגורים בשכונת התקווה בתל אביב. מהפיצוץ נפצעה קשה אחת מדיירות הבניין, שמתה מפצעיה לאחר יום. חקירת המקרה העלתה שמכלי הגז היו שייכים אמנם לחברת אמישראגז, אך לא חוברו על ידי החברה אלא באופן פיראטי - כך שלא היה ניתן לאתר את האחראים למחדל הבטיחותי.
בעולם הפראי הזה בולטת פעילותה של חברת ש.א.מ. מרכז הגז, הגדולה שבחברות הגז הקטנות, שלה עשרות אלפי לקוחות ברחבי המדינה. החברה פועלת ברישיון משרד התשתיות הלאומיות, אך תוך מה שנראה כהפרה מתמשכת של החוק. בשנים האחרונות נוצר מצב אבסורדי שבו ידה האחת של המדינה מעניקה לחברה רישיון לעסוק בתחום אספקת הגז, בעוד ידה האחרת מבקרת קשות את החברה ומגנה אותה על פעילותה הבלתי חוקית, לכאורה, או כפי שכינתה זאת לשכת היועץ המשפטי לממשלה, פעילות של "עבריינית מועדת".
אלא שמקים החברה והעומד בראשה, אבי פרל, גם סיפק ליחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית שבמשטרת ישראל (יאל"כ) עדויות לכאורה להתנהלות בלתי תקינה - הכוללת לטענתו קבלת שוחד - של בכירים במשרד התשתיות, המשרד האחראי מטעם המדינה על תחום הגז. יאל"כ היא זרוע משטרתית הפועלת בשיתוף עם משרד התשתיות בכל הנוגע לעבירות כלכליות. גורמים בתחום הגז טוענים כי לא מעט תלונות על פעילותו של אבי פרל הופנו אל יאל"כ ובינתיים לא נעשה דבר. פרל, בזכות חומרי חקירה יקרים מפז ורבים שסיפק למשטרה, הפך ממי שהמדינה מחשיבה כעבריין מועד, לעד המרכזי מטעמה בפרשה שכפי הנראה מבשילה בימים אלה לכתב אישום. בתחום הגז חוששים מאוד כעת שעקב כך, פעולותיו הלא חוקיות לכאורה של פרל יעברו בסופו של דבר ללא כל ענישה.
שורה ארוכה של הפרות בטיחות
אחת הטענות העיקריות כלפי החברה והעומד בראשה, אבי פרל, היא בנוגע לשימוש במכלי גז של חברות אחרות, בדרך כלל החברות הגדולות. לשימוש במכלי גז של ספק אחר קיים תמריץ כלכלי משמעותי: הפעולה הזו מאפשרת שלא לרכוש מכלים חדשים, שעלותם נעה בין 200 שקלים לבלון קטן של 12 ק"ג ועד לכ-400 שקלים לבלון של 48 ק"ג.
לאזרח הקטן זו נשמעת כמו טענה קטנונית על הפרה לכאורה של זכויות קניין של החברות הגדולות, אבל לטענה הזו משמעות בטיחותית חמורה. לפי מה שהסביר בג"ץ לפני כשבע שנים, מילוי גז במכלים של חברות אחרות גם חוסך מהספק העבריין את הצורך לבטח את המכלים ולתחזק אותם. כך קשה יותר לאתר את ספק הגז ולהטיל עליו אחריות במקרה של תקלה במערכת. נוסף על כך, ספק הגז יכול להתחמק בקלות ממתן שירותים נלווים בעלי אופי בטיחותי מובהק, למשל שירות במקרה של דליפת גז, החלפת ציוד הולכת גז, ביצוע בדיקות וביטוח.
כחלק מרכזי מהשמירה המתחייבת על הבטיחות, המדינה אוסרת על ספקי גז להוליך גז, למלא גז או לספק ללקוחות מכלים השייכים לחברה אחרת. השופט אהרון ברק נימק כבר ב-1991 כי המטרה באיסור הזה היא להבטיח את רציפות הקשר בין צרכן הגז לבין ספק הגז. "מטרה זו אינה נובעת מהרצון להגן על עסקיהן של חברות הגז הוותיקות", כתב, "אלא מהרצון להבטיח כי ספק הגז יהיה אחראי למילוי הוראות התקן בדבר בדיקה של מכלי הגז ושל מערכת האינסטלציה". החוק בעצם בא להבטיח את מה שמכונה בשפה המקצועית "עקרון היד האחת", שאמור לוודא כי ספק אחד יהיה אחראי לכל שרשרת המילוי, ההובלה וההספקה. כדי להקל את זיהוי המכלים, כל חברה וחברה מטביעה על מכליה סימני היכר הבלעדיים לה בלבד, והמכלים מגיעים בתצורות שונות.
בשנים האחרונות חוקרים פרטיים מטעם כמה חברות גז וכן פקחים של משרד התשתיות עקבו אחרי פעילות של חברת מרכז הגז, תיעדו בדקדקנות וחשפו שורה ארוכה של מקרים שבהם החברה עשתה שימוש במכלים שאינם שלה, לפעמים בתדירות כמעט יומיומית. במעקבים שתועדו במצלמות נסתרות נראים אנשי החברה מובילים ומספקים לצרכנים מכלים שאינם שלהם בניגוד לחוק. לפחות באחד המקרים נתפסה כמות של יותר מ-1,000 מכלים של חברת פזגז במחסניה של חברת מרכז הגז.
לפני ארבעה חודשים קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי חברת מרכז הגז נוטלת לרשותה מכלים ריקים של חברת אמישראגז וממלאת אותם בגז, וכן מוכרת לצרכנים גז במכלים של אמישראגז. כל זאת - לאחר שכבר לפני עשר שנים ניתן צו מניעה שהורה לאנשי מרכז הגז לחדול מלמלא, להוביל, למכור ולבצע כל פעולה שהיא במכלי גז של אמישראגז. החלטה דומה ניתנה לפני פחות משנה גם לגבי מכליה של פזגז, כשכאמור, הרקע לדברים הוא הרצון בשמירה על בטיחות הצרכנים, אך לפי כל העדויות, התנהלותה של מרכז הגז באופן הזה נמשכת. לפני עשרה חודשים הגיש היועץ המשפטי לממשלה, מטעם משרד התשתיות, כתב אישום נגד מרכז הגז, ובו נקבע כי החזיקה מכלים של חברות מתחרות ומכרה או שיווקה אותם לצרכניה.
מעבר לשימוש במכלים של חברות אחרות, נטען כלפי חברת מרכז הגז שהיא מפרה עוד שורה ארוכה של הוראות בטיחות. לטענת פרקליטות מחוז תל אביב, החברה לא מבצעת בדיקות תקופתיות בהתאם לתקן לרבים מצרכניה; היא מספקת גז למתקני גז שלא נבדקה תקינותם; מספקת גז גם למי שאינו מורשה לעסוק בגז, ובמילים אחרות - לחאפרים; וגם מוכרת גז שאינו עומד בדרישות התקן ומספקת גז למחסנים שאין להם היתרים.
כל הדברים האלה נטענים מצד גורמים במדינה, אך מנגד, פעילותה של החברה נמשכת, חרף סיכון אפשרי של הציבור, שקיים תמיד כאשר מופרות הוראות בטיחות. לפני כשנה, עקב מה שנטען כהפרה של חוקי הבטיחות ותנאים מהותיים מהרישיון שמוענק לחברת מרכז הגז, הוחלט להאריך את רישיון ספק הגז של החברה לשנה בלבד, במקום לשלוש שנים כמקובל. עם זאת, לא ברור אם משרד התשתיות ביצע צעדים משמעותיים כדי לוודא שצרכניה של החברה אינם נמצאים בסכנה בשל אותן תקלות שבגינן חודש הרישיון לתקופה מוגבלת.
כך או כך, החברה ממשיכה לפעול כרגיל ואף הקצינה את צעדיה. בחודשים האחרונים התגלו פעולות של חברת מרכז הגז המתוארות על ידי בכירים בענף כ"שבירת שיא שלא היה כמותו מאז קום המדינה". בסוף חודש ינואר יצאה משאית לחם תמימה ממחסני חברת מרכז הגז באבן יהודה ונסעה לכיוון קלנסווה שבמשולש. נהג המשאית הגיע לבית פרטי ופרק את תכולת המשאית: עשרות מכלי גז של חברות מתחרות. צוות של משרד התשתיות שהגיע למקום נדהם לגלות במחסן הבית משחטה של מכלי גז, שבה הוסבו מכלי גז של חברת פזגז כך שייראו למראית עין כמכלים של חברת מרכז הגז. פעולת ההסבה נעשתה על ידי ריתוך צווארון (החלק העליון של המכל המקיף את ברז הגז) של מרכז הגז, שיוף סימני ההיכר של החברה המתחרה והטבעת סימנים של מרכז הגז.
פעולת הריתוך נעשתה, כך נטען, בתנאים בלתי מבוקרים, במחסן ביתי, בחום אדיר, על גבי בלונים מלאים בגז. "כאשר מרתכים שתי מתכות, האזור המרותך נחלש מאוד והופך לשביר", מסביר גורם בתחום הגז, "לכן חייבים להעביר את המכל טיפול תרמי. אם לא, כאשר המכל ייפול, ימולא יתר על המידה או שיווצר עליו עומס, הוא עלול להתבקע. נוסף על כך, בזמן הריתוך חודרים אל עומק המתכת ואז נוצרות בועות אוויר שדרכן הגז יכול לדלוף". בבדיקות שנעשו במקום זוהתה בחלק מהבלונים דליפת גז. בהמשך נמצאו מכלי חברת פזגז שהוסבו למכלי חברת מרכז הגז במרכזיות גז של בתי מגורים בבני ברק. בפנייה לבית המשפט שעשתה חברת פזגז בעקבות המקרה נטען כי ימים מספר לאחר גילוי המשחטה "הובלו על ידי חברת מרכז הגז עשרות מכלים נוספים של פזגז שכבר עברו 'הסבה' אל מתקן גז סמוך למעלה אפרים, בשטחי יהודה ושומרון".
לטענת גורמים בענף הגז, מכלים מוסבים הם פצצה מתקתקת ויש להוציאם מיידית מכלל שימוש. בימים אלה מתנהלת חקירה נרחבת של הנושא על ידי משרד התשתיות הלאומיות.
חשדות נגד משרד התשתיות
אלא שלסיפור הזה יש צד שני, חמור לא פחות. אנשי חברת מרכז הגז ובראשם מקימה ובעליה, פרל, טוענים זה תקופה ארוכה כי משרד התשתיות הלאומיות, האחראי לתחום הגז, מתנכל להם ומאשימים את המשרד בחוסר ניקיון כפיים ובהטיה חמורה לטובתן של חברות הגז הגדולות שפועלות בכל דרך כדי להוציא את החברה הקטנה מהשוק (ראו מסגרת). פרל אף סיפק ליחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית שבמשטרת ישראל (יאל"כ) עדויות לכאורה להתנהלות בלתי תקינה, לכאורה, הכוללת לטענתו קבלת שוחד מצד בכירים במשרד התשתיות ובהם נתן קרמרסקי, מנהל אגף פיקוח ובטיחות גז ודלק, ואלברט עמר, הממונה על תחום החקירות.
מחומרי החקירות של פרל עולה כי הוא סיפק למשטרה שפע של הקלטות נסתרות של השניים המוכיחות את טענותיו להתנהלות לקויה של משרד התשתיות. גורמים המעורבים בחקירה נדהמים מכמויות החומרים שאסף פרל במשך השנים, "זה נראה כאילו הוא תפר לעצמו הגנה. אם האיש נקי כפיים, מדוע הוא נהג כך-".
פרל סיפר למשטרה כי הקליט במשך תקופה ארוכה באמצעות מכשירו הסלולרי ובאמצעות מכשיר הקלטה את בכירי המשרד והוכיח כך כי קיבלו ממנו עצמו טובות הנאה לכאורה, כמו, לדוגמה, הזמנות למסעדות. על עמר סיפר פרל במשטרה כי הוא עצמו העניק לו ב-15 הזדמנויות שונות כסף מזומן בסכומים שנעו בין 500 ל-1,500 שקלים. בחלק מההזדמנויות העניק פרל את הכסף, לטענתו, במעטפה של מרכז הגז ובהזדמנויות אחרות "הייתי מניח לו את זה אצלו בתוך הרכב בדלת הנהג". פרל סיפר למשטרה כי כך "קניתי לי חבר במשרד התשתיות. בעדינות אפשר להגיד שיצרתי איזה מאזן אימה, שהוא ישמור עלי בעת צרה". עוד טען פרל בחקירותיו כי השניים שימשו בעבורו צינור מידע למתרחש במשרד התשתיות, ודרכם הוא גם ניסה "להשיג שקט" לפעולותיו.
רונן רוזנבלום, עורך דינו של אלברט עמר, מסר בשם לקוחו: "אני תמה על כך שהמדינה בחרה לסמוך על דבריו של מר אבי פרל, והדברים יובהרו ויתבררו במסגרת הראויה לכך. מר אלברט עמר לא עבר שום עבירה, וכל הנטען על ידי אותו מר אבי פרל אינו אמת ומוכחש על ידי מרשי מכל וכל". קרמרסקי מסר: "אין לי כל עניין להגיב או להתייחס ליצור הזה".
תוך כדי שימוש בחומרים שהעניק לה פרל, פתחה יאל"כ בחקירה ערה של המעורבים בפרשה. עמר וקרמרסקי נעצרו, הורחקו מתפקידם ובהמשך הושעו, לפחות עד תום החקירה. בעלי תפקידים נוספים עוכבו אף הם לחקירה. פרל, כאמור, הפך מגורם שהמדינה מאשימה בעבירות חמורות לעד שהמדינה חפצה ביקרו - מעמד שלפי החשש של גורמים שונים בתחום הגז עלול למסמס את אכיפת פעולותיו הבלתי חוקיות, לכאורה.
מהיחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית שבמשטרת ישראל לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת הגיליון. ממשרד התשתיות הלאומיות נמסר: "הכלים העומדים לרשות משרדנו על פי דין במקרה של הפרת הוראות הבטיחות בתחום הגז הם: הטלת קנסות מינהליים, הגשת כתבי אישום והטלת סנקציות מינהליות, לרבות שלילת רישיונות. במהלך השנים ננקטו פעולות שונות נגד חברת מרכז הגז בשל פעילות בלתי חוקית. בין השאר הוטלו על החברה קנסות מינהליים והוגשו כתבי אישום. מעבר לכך, משרדנו אינו נוהג לפרסם מידע באשר לחקירות שהוא מנהל".
עו"ד נדב העצני, המייצג את קרמרסקי, טוען כי "ההתנהלות של המשטרה בכל הנוגע ללקוח שלנו ולאבי פרל היא יותר מתמוהה. בידי המשטרה והפרקליטות נמצאים נתונים רבים וחמורים לגבי ההתנהלות של פרל בעסקיו ובהקשרים הנוגעים לעסקים אלה - שיש בהם ראיות לכאורה להפרה שיטתית וחמורה של החוק בתחומים שונים. המידע הזה הגיע לקרמרסקי מתוקף תפקידו הבכיר במשרד התשתיות, והוא חקר אותן וביקש לפתוח בחקירה נגד פרל. ככל הנראה, בניסיון להציל את עצמו מאימת הדין תבע פרל מסכת עלילתית נגד קרמרסקי. המשטרה ביצעה חקירה מקיפה שהתחילה בחשדות כבדים ועכשיו מסתכמת בחשדות לזוטות. משהתברר עכשיו למשטרה שכך הם הדברים, היה עליה להבין שלא ניתן להסתמך על פרל. במקביל היה עליה לפעול נגד הפרת החוק השיטתית, לכאורה, מצידו בתחום הגז וזה לא קורה".
זה לא קורה מכיוון שהוא הפך לעד מטעם יאל"כ-
"כן, כך מסתמן וזה מאוד מדאיג. יש כאן חשדות לביצוע מעשים חמורים בתחום הגז. אם המדינה עדיין לא פועלת כלפיו בנחישות ולא ממצה מולו את הדין, הדבר חמור, מדאיג ועשוי להיות מסוכן לציבור".
אחד מבכירי חברות הגז הגדולות מכנה את התקופה הנוכחית "פרשת דרכים במשק הגז. הכסף הגדול שלנו מושקע בבטיחות: התקנות גז בהתאם לכל התקנים המחמירים, תחזוקה, מעקב, בדיקות תקופתיות. אם יאפשרו לחברת מרכז הגז להמשיך לפעול בדרך שבה היא פעלה עד כה תתרחש התמוטטות בטיחותית של השוק. המסר יהיה שלא צריך להקפיד הקפדה יתרה על הבטיחות והתקנות, ובתחום הגז המשמעות היא סיכון ממשי של חיי אדם. כלומר, האסון הבא בתחום הגז נמצא כבר בדרך".
* * *
תגובות:
אבי פרל: "אנחנו דוד מול גוליית"
אבי פרל, בעליה של חברת מרכז הגז, טוען: "מי שמנהל את משרד התשתיות הן חברות הגז הגדולות ולכן משרד התשתיות האריך לנו את הרישיון לתקופה מוגבלת. יש פה מאבק של דוד בגוליית וניסיון להוריד מתחרה בשיטות פליליות".
לגבי השוחד שהעניק, לכאורה, לבכירי המשרד, טען פרל: "כל עוד זה היה בסכומים סבירים אז קניתי לי שקט במשרד התשתיות, כשזה נהיה יקר אז הפסקתי לקנות. זה מה שצריך לעשות על מנת שחברה קטנה תוכל לשרוד במציאות של קרטל ומאפיה. אז כל הכבוד לי שמצאתי נישה, להתחבר לבכירים במשרד התשתיות".
ועכשיו לא נוגעים בך בגלל שסיפקת חומרים למשטרה-
"20 הליכים משפטיים מתנהלים נגדי במקביל, זה לא נוגעים? כל בוקר אני מקבל כתב אישום מפה ומשם. אם זה נקרא שקט, אוי ואבוי לי. רק אותי אוכפים. אל תאכלי את הלוקשים של כולם".
בנוגע לגילוי משחטת מכלי הגז בקלנסווה לפני ארבעה חודשים טוען פרל: "מאוד חרה לי מה שעשה אותו עובד, הוא החליט לעשות את הדברים ולהציג אותם בסוף להנהלה. המנכ"ל של החברה מאוד כעס והעובד יודח בעתיד. העובד הגדיל ראש ועשה שטות גמורה, אבל אחרי שזה קרה, מי היה אמור לדעת שאלה מכלים מוסבים? זה קורה להבנתי גם בחברות אחרות". גם לגבי כתב האישום שהוגש לפני עשרה חודשים טוען פרל כי אותו עובד שהסב את המכלים בקלנסווה הוא זה שביצע את העבירות לכאורה שבגינן הוגש כתב אישום.
עו"ד ניר גורן, בא כוחו של פרל, טוען: "יש פה עסק עם מאפיה, שמנסה למחוק את חברת מרכז הגז. זו החברה היחידה שמציבה תחרות מול החברות הגדולות בקצב של 1,000-500 לקוחות בחודש. זה משגע אותן. במשרד התשתיות יש מסורת: כל מי שמעז להרים את האף מולו חוטף כתב אישום. מתוך 1,500 המכלים של פזגז שנמצאו אצלנו, רק ב-150 או 200 נעשה שימוש. מי שממלא את המכלים בענף הגז הם לא גדולי הדור, איך אומר אולמרט, הם לא בוגרי הרווארד. אז היו עובדים שלא הצליחו להבחין איזה מכלים הם ממלאים. היתה התרופפות, הודינו בזה. העובדים בגז הם ברמה מאוד נמוכה מבחינה אנושית. בכל מקרה, מאז פרויקט קלנסווה הפעילות של החברה נקייה".
מנכ"ל חברת מרכז הגז, יורם טמיר, מסר בשם החברה: "עושה רושם שהמידע שבכתבה מקורו בחברות גז גדולות וותיקות וחלקו הגדול אף שאוב ומצוטט כ'עמדת המדינה, הפרקליטות
ו/או היועץ המשפטי לממשלה' ו'עמדות שבוטאו עוד פעמים מספר על ידי גורמי המדינה' מחומרים שהם בבחינת הליכים שלא באו לידי סיום משפטי וחלקם מצויים בהליכי ערעור. הכל מכוון כדי ליצור חזית נוספת בניסיון המתמשך של חברות אלה לפגוע ולחסל את התחרות והרפורמה במשק הגז הביתי, לפגוע בחברתנו כמובילי יישום הרפורמה במשק הגז ולהשאיר את ציבור צרכני הגז בישראל טרף קל לגזל הנמשך מאז הניסיון (הכושל) להחיל רפורמה בשנת 1989, ועוד קודם לכן, וכדי להשאיר בידי החברות הגדולות שלטון ללא מצרים במשק הגז. לצערנו, גם משרד התשתיות הלאומיות אינו עושה דבר לאכיפת תקנות החלפת ספק גז שנועדו ליישום הרפורמה, ולמשל אינו אוכף העברת דמי פיקדון עבור ציוד גז וקיבולת (מכלים) בעת מעבר צרכנים מספק אחד למשנהו לפי הוראות התקנות.
"כך מונצחות, בין היתר, שתי עובדות הפוגעות פגיעה רבתי בציבור צרכני הגז במדינת ישראל: הגזל, כאמור, נמשך ועמך ישראל משלמים מדי שנה בשנה 800 מיליון שקלים מיותרים על צריכת הגז שלהם, כתוצאה מפער המחירים בין מחירינו הזולים למחירים יקרים של החברות הגדולות. בנוסף, בידי החברות הגדולות והוותיקות (שכבר נאשמו בקרטל) מוחזקים מאות מיליוני שקלים מדמי פיקדון של צרכנים, ומתוכם פיקדונות בלתי מושבים לצרכנים ברי השבה בסכומים של כמה מאות מיליוני שקלים. המינוח המתאים כאן הוא 'שוד הפיקדונות הגדול'.
"ביתר פירוט: כל המכלים הזרים שבידי חברתנו מקורם בצרכנים שבחרו להחליף את ספק הגז שלהם ועברו לצרוך גז מחברתנו וכל מי שטוען (בין אם זה לדברי הכתבת, משרד התשתיות, ו/או מי מהחברות) כי אלה מכלים גנובים, יש בכך השמצה ולשון הרע וצריך להפנותו למשטרת ישראל ולבדוק אם הוגשה אי פעם תלונה נגד חברתנו על גניבת מכלים. תקנות החלפת ספק גז מפרטות את הליך הטיפול בציוד (הכולל גם מכלים) שציבור הצרכנים שילם עבורו לספק יוצא תשלומי הפיקדון והאופן שיש להעביר גם את הציוד וגם את אותו פיקדון לספק הנכנס. חברות הגז הגדולות והוותיקות גרמו במהלך השנים לאנדרלמוסיה במשק הגז באופן שצרכנים 'איבדו' את זהות ספק הגז המקורי שלהם. נוצר מצב, שמחד גיסא חברות אלה מתכחשות לצרכנים ואינן מעבירות דמי הפיקדונות ומאידך גיסא פועלות לייבש את חברות הגז הקטנות בכך שמכוח חוק סימון מכלים, אלה מנועות מלעשות שימוש במכלים 'הזרים'.
"עמדתנו, שהובעה לא אחת מול משרד התשתיות, אומרת שהפתרון טמון באחת משתי האפשרויות: א. ביטול חוק סימון מכלים.
ב. אכיפת העברת דמי הפיקדון בהתאם לדין. כל עוד לא ייעשה אחד משניים אלה תימשך אנדרלמוסיית המכלים במשק הגז. בנוסף, למעט העובדה המקצועית שאין שום מניעה בטיחותית למלא מכל גז כלשהו על ידי ספק גז מורשה, מצויים במשק עשרות ואולי מאות אלפים מכלים של חברות הגז הגדולות והוותיקות, שאינם בטיחותיים באופן חמור (ברז המכל אינו מוגן) ואינם עומדים בדרישות התקן הרשמי. משרד התשתיות הלאומיות לדורותיו לא עושה דבר בעניין".
מחברת אמישראגז נמסר: "חברת מרכז הגז היא חברה עבריינית, שבאופן שיטתי מפרה את הוראות החוק, את צווי משרד התשתיות הלאומיות ואת צווי בתי המשפט. רק לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי החברה, בעליה אבי פרל ומנכ"לה יורם טמיר ביזו את צווי בית המשפט בעת שמילאו, סיפקו, פרקו והובילו ללקוחותיהם מכלים של אמישראגז בניגוד להוראות הדין ולצווי בית המשפט.
"בניגוד לטענות מרכז הגז, בית המשפט קבע בפסק דינו כי החברה לא הציגה כל תשובות בפני בית המשפט אשר יצדיקו פעולות בלתי חוקיות שכאלה. בית המשפט קבע עוד כי בפעולות אלה של החברה ומנהליה, מנסה החברה לחסוך לעצמה עריכת בדיקות של מערכת הגז, עריכת ביטוח ותיקון תקלות. אמישראגז מדגישה כי פעולות אלו אמורות להבטיח את שלומם של הצרכנים ואי ביצוען מהווה סכנת חיים. ביהמ"ש פסק כי פרל, טמיר והחברה ישלמו קנס של 10,000 שקלים כל אחד, אם יפרו שוב את צווי בית המשפט. טענותיה של חברת מרכז הגז באשר לאי השבת פיקדונות היא חסרת בסיס. אמישראגז העבירה מאות אלפי שקלים למרכז הגז בגין פיקדונות בשנים האחרונות".
מחברת פזגז נמסר: "בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים אשר אין כל ספק שבסיומם יוכח שטענות מרכז הגז הן שקריות. פזגז היא חברה שומרת חוק הפועלת במסגרת כללי התחרות ההוגנים, בעוד שמרכז הגז, בין היתר, גזלה, השחיתה ושיווקה בלוני גז של פזגז תוך סיכון הציבור. פזגז בוחרת שלא להגיב לחלק מהטענות המטילות דופי במשרד התשתיות ומן הראוי היה שלא היו נטענות".
מחברת סופרגז נמסר: "סופרגז מתנהלת בהתאם מוחלט להוראות החוק, ובהתאם מעבירה את פיקדונות הלקוחות לחברות הזכאיות לכך במועד הנקוב בחוק, ובכלל זה לחברת מרכז הגז. אי החזרת מכלי גז מהווה עבירה על החוק. התירוץ שמספק מרכז הגז לעבירות שהוא מבצע נפסל זה כבר על ידי בתי משפט שפסקו כי חלה חובה מוחלטת להחזרת מכלי גז ואין לכרוך אותו בנושא הפיקדונות. סופרגז מתנהלת לפי מיטב תקני הבטיחות וכללי המקצוע המחמירים ביותר, כולל בדיקות בטיחות של מכלי הגז שבבעלותה בפיקוח של מכון התקנים הישראלי. החברה מחזקת את ידי משרד התשתיות בפעילותו למיגור התנהלות לא מקצועית ולא בטיחותית בענף ולהחלת כללי הבטיחות באופן שווה".
מחברת דור גז נמסר: "אנו נוהגים על פי החוק ומשיבים פיקדונות לכולם כולל מרכז הגז".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו