כמה תהליכים מקבילים הגיעו יחד לכדי הבשלה ב"תולדות הכותרת", האלבום החדש של רמי פורטיס, ובמופע ההשקה שלו שהתקיים במשכן לאמנויות הבמה בסוף השבוע.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הראשון, והגלוי מכולם לעין, הוא הדגש על החלק הוויזואלי. התהליך החל ב־2009 עם יציאת אלבומו המשולש של פורטיס במארז יוצא דופן, המשיך עם עיצובו של פילפלד לאלבום "החבר אני" ועם צילומיו של טינו ואקה לאלבום החדש, והסתיים בעיצוב הבמה, התפאורה והתלבושות למופע ההשקה בבית האופרה.
פורטיס של 2015 נמצא במומנטום (פיזי ויצירתי) שיא. הוא מבין את התפקיד של הוויזואליה בתוך חוויה שהיא מוסיקלית בעיקרה, ומספק לקהל ספקטקל אמיתי במונחים של רוק ישראלי. פורטיס, שעד לא מזמן הסתפק בטי־שרט ובמכנסיים קצרים, מתנהל עכשיו עם מלבישה צמודה והופך את ההופעה שלו לשואו. אלה שעוקבים אחריו שנים ארוכות יודעים שמדובר במהפכה.
התהליך השני, והמסקרן יותר ברמה היצירתית, הוא הבקשה שלו מהמאזין. פורטיס הצעיר רצה שישמעו אותו ועשה כל מה שצריך, גם אם בצורה אינפנטילית, כדי להשיג את תשומת הלב הזו. פורטיס של 2015 רוצה שיקשיבו לו, וההבדל עצום. הוא משחרר את האלבום החדש על גבי תקליט ויניל כהצהרה מקלוהניסטית, הוא מנסה לתווך רעיונות מופשטים ומורכבים, הוא מצליח (רוב הזמן) לשלוט בילד ההיפראקטיבי שבתוכו, הוא מתראיין המון כדי לתת הקשר והסבר ליצירה שלו והוא כבר לא פוחד להיחשף. בעידן של הצפת מסרים וריבוי מדיה פורטיס מבקש ומקבל את המוצר היקר מכל: קשב טהור.
התהליך השלישי הוא הבנה של המקום והתפקיד שלו בתרבות הישראלית. פורטיס, שהתארח עד לאחרונה בסלון של המון בתים ישראליים פעמיים בשבוע במסגרת "אקס פקטור", מבין שבעמדתו הנוכחית הוא חופשי להציב את הרף בכל גובה שיבחר. הוא יודע שמסתכלים עליו ומקשיבים לו, והוא מגיע מוכן לחלוטין לרגע הזה. הוא אסוף, ממוקד, מחובר לחלוטין למרכז שלו ובכושר טוב יותר משהיה בעשורים האחרונים. בגיל 61 פורטיס הוא ההבטחה הגדולה ביותר של הרוק הישראלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו