סובלים מהחום? כדאי שתתרגלו

אם האבק והחום החריג השבוע לא הספיקו לנו, התחזית העולמית מצביעה על כך שאנו רק בתחילת הדרך. כך אומרים חוקרים ממכון המחקר האקלימי של בריטניה.

להערכתם, השנתיים הקרובות עלולות להיות החמות ביותר מאז החלו המדידות של טמפרטורה גלובלית, ויש סימנים שהסתיימה ההאטה בהתחממות הגלובאלית, שנמשכה 15 שנה, אם הייתה האטה כזו בכלל.

לדברי החוקרים, אנו בדרך לשינויים גדולים במערכת האקלימית ולהתחממות גלובאלית, כאשר גזי החממה מעצימים את ההשפעה של מגמות טבעיות. המחקר מראה, כי אירוע "אל ניניו" גדול כבר מתרחש באוקיינוס השקט, החזק ביותר מאז שנת 1950. לפי המחקר, עונות הקיץ באירופה עשויות להתקרר מעט לתקופה קצרה, בעוד שאר העולם מתחמם. המדענים מאשרים כי הטמפרטורה הממוצעת על פני הקרקע מתקרבת לרמות השיא, שהם 0.68 מעלות צלזיוס מעל לממוצע של השנים 1961 עד 1990.

האקלים שלנו ממשיך להשתנות

מנהל מרכז המחקר האקלימי ע"ש הדלי, פרופ' סטיבן בלכר, כתב בהקדמה למחקר כי "אנו מכירים מגמות טבעיות התורמות לשינויי טמפרטורה בכל שנה, אבל הטמפרטורות הגבוהות עד כה בשנה הנוכחית מצביעות על ההשפעה המתמשכת של גזי החממה שנוצרו על ידי האדם. עם ההכרה שהשנה הבאה תהיה חמה באותה מידה, ברור שהאקלים שלנו ממשיך להשתנות".

פרופ' רואוון סאטן מאוניברסיטת רדינג, שבחן את מימצאי המחקר, אישר כי "אם לא תהיה התפרצות וולקנית גדולה, נראה שמבחינה גלובאלית, השנים 2014, 2015 ו-2016 יהיו החמות ביותר מאז החלו המדידות". לדבריו, "זו אינה טעות. אנו רואים את ההשפעה של האנרגיה המצטברת באוקיינוסים של כדור הארץ ובאטמוספרה בגלל גזי החממה".

המדענים אומרים, כי השילוב של העלייה בריכוז דו תחמוצת הפחמן יחד עם מגמות ארוכות טווח של שינויים טבעיים, הופך את המערכת האקלימית ל"מאוד מעניינת", והם חוששים ששינויים משמעותיים כבר החלו.

לדברי פרופ' אדם סקייף ממשרד האקלים הבריטי, "זו נקודת מפנה חשובה באקלים של כדור הארץ עם כל כך הרבה שינויים המתרחשים בו זמנית".

שתי מגמות המשפיעות על שינויי מזג האוויר בטווח הקצר והבינוני מקורם באוקיינוס השקט. תופעת "אל ניניו" מתרחשת כאשר הזרם באוקיינוס הופך כיוון, בממוצע כל חמש שנים, ומביא לגשמי זעף במקומות שבהם בדרך כלל יש בצורת, ובצורת במקומות שבהם בדרך כלל גשום. התופעה גורמת לעלייה בטמפרטורות בעולם. התופעה השנה דומה לזו שהתרחשה בשנת 1998, שגרמה נזקים לשוניות האלמוגים ושיבשה את מערכות מזג האוויר העולמיות. האירוע העכשווי עלול להגדיל את הסכנה לבצורת בדרום אפריקה, במזרח אסיה ובפיליפינים, ולגרום להצפות בחלק הדרומי של דרום אמריקה. הוא גם עשוי להביא לסיומה של הבצורת בקליפורניה, הנמשכת כבר ארבע שנים.

השינוי הטבעי הנוסף הוא בהיפוך של התנהלות הטמפרטורה בצפון האוקיינוס השקט, המכונה PDO. הוא היה בשלב ההתקררות, דבר שתרם להאטה של העלייה בטמפרטורה הממוצעת בעשר השנים האחרונות. עכשיו, PDO עובר למצב ההתחממות, דבר שבדרך כלל תורם להתחממות עולמית. אבל יש עוד גורם שנכנס לתמונה. שני אירועי ההתחממות הזו יוסטו מעט בגלל שינויים בטמפרטורה בצפון האוקיינוס האטלנטי AMO, העובר למצב הקריר שלו.

המדענים אומרים, כי באחרונה למדו עוד על הדרך שבה התנהגות האוקיינוסים הגדולים מאטה או מאיצה את תהליך ההתחממות שגורמת האנושות, אבל לדברי פרופ' סאטן, "החלק שאיננו מבינים הוא התחרות בין שני הגורמים האלה. את זה אנחנו עדיין חוקרים".

זהירים בתחזיות

לדברי אנשי מכון האקלים, השינויים באוקיינוס האטלנטי משמעם שאירופה תהיה קרירה במעט ועונת הקיץ בה תהיה יבשה למשך עשר שנים, אבל רק אם ההתנהלות של האוקיינוס האטלנטי לא תוכרע על ידי ההתנהלות של האוקיינוס השקט. בשלב זה, החוקרים אינם יודעים, איזו מגמה תגבר.

ההתקררות של האוקיינוס האטלנטי עשויה להוביל להתחדשות של הקרח באזורים הארקטיים הסמוכים.

מדעני מכון האקלים הבריטי זהירים בתחזיות, אחרי שהועברה עליהם ביקורת על ביטחון יתר בתחזיות ארוכות טווח, שהועלו לפני עשר שנים, כאשר ההבנה של המגמות הטבעיות באוקיינוסים הייתה פחות מובנת מהיום. לשאלה, מתי תסתיים ההאטה בהתחממות על פני הקרקע, הדגישו המדענים, כי מבחינתם, לא הייתה עצירה אמיתית בהתחממות, מכיוון שהאוקיינוסים ממשיכים להתחמם, פני הים ממשיכים לעלות והקרחונים ממשיכים להתמוסס. לדברי פרופ' סקייף, "איננו יכולים להיות בטוחים שזה סוף ההאטה, אבל רמות ההתחממות בעשור יגיעו לרמות של סוף המאה ה-20 בתוך שנתיים. פרופ' סאטן מזהיר, כי אם לא תופסק ההתחממות בגלל גזי החממה, ההשפעות לטווח ארוך על האקלים הגלובאל והאזורי יגמדו את ההשפעות קצרות הטווי של תופעות כמו אל ניניו. "אל ניניו הוא הציפוי שעל העוגה", אמר פרופ' סקייף. "אל ניניו רק משנה את הטמפרטורה ב-0.1 מעלות עד 0.1 מעלות צלזיוס, ואנו מדברים על עלייה מצטברת שמתקרבת למעלה שלמה, וזה ההבדל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו