במקרה של בוסניה, היריבה הבאה של ישראל הערב, השאלה היא לא מי משחק בשורותיה אלא מי לא. הנבחרת הגיעה לאליפות אירופה ללא שלושת הכוכבים שלה, שניים מהם שחקני אן.בי.אי: הסמל הגדול מירצה טלטוביץ' מפיניקס, יוסוף נורקיץ' מדנבר וניהאד דג'וביץ' מבאיירן מינכן.
"אם שלושתם היו כאן היום, היינו מגיעים עד חצי הגמר", אומר העיתונאי הבוסני הארודין פרוליץ'. אולי הוא הגזים, אבל החיסרון שלהם הפך את בוסניה לנבחרת שעל הנייר היא החלשה בבית ואחת הפחות טובות בטורניר כולו.
כל הכישרון ההתקפי כמעט נלקח ממנה. אם להשוות, אז מדובר במצב דומה שבו ישראל היתה מגיעה לטורניר ללא עומרי כספי, ליאור אליהו וגל מקל. "אנחנו מודעים לכך שכל הנבחרות חושבות שהניצחון על בוסניה מובטח", מוסיף פרוליץ'.
טלטוביץ' יכול לשחק, אבל בשל פציעה שעבר בעונה שעברה, פיניקס ביקשה/דרשה שלא יגיע לאליפות כדי לא לסכן את עצמו. נורקיץ' פצוע ולא כשיר. הסיפור המדהים והכמעט בלתי נתפס הוא של דג'וביץ'.
הגארד המוכשר משחק כבר כמה שנים בגרמניה. די בתמימות הוא ביקש דרכון גרמני, לא מתוך כוונה להתחמק מהנבחרת הלאומית. אחרי שקיבל אותו הבין את גודל הברוך שאליו נכנס. באותו רגע הוא איבד מייד את אזרחותו הבוסנית וחסל סדר נבחרת. דג'וביץ' היה המום אבל בהתאחדות ובמדינה היו חד־משמעיים. ניסיונות להחזיר את הגלגל לאחור נכשלו. אגב, אחיו של השחקן, נדים, משחק בנבחרת הנוער של בוסניה.
ריינפרו (מימין). לא המתאזרח שחלמו עליו בבוסניה // צילום: איי.אף.פי
כך נותרה לה בוסניה עם חבורה לא מוכשרת במיוחד אבל מחויבת מאוד, שומרת חזק ועקשנית (גררה שלשום את פולין למשחק צמוד אחרי פיגור גדול). גם המתאזרח שלה אלכס ריינפרו (עבר בקיץ מאלבה ברלין לבאיירן מינכן) הוא לא בדיוק וירטואוז התקפי. במצבה הנוכחי היא היתה צריכה גארד יצירתי וסקורר בעל שיעור קומה. גם אין להתרשם יותר מדי מהניצחון של בוסניה על ישראל בהכנה - שהרי כמעט כל הנבחרות ניצחו את הנבחרת בתקופה הזאת.
החיים אחרי ויטוריה
הדמות המעניינת ביותר ככל הנראה אצל הבוסנים היא המאמן הידוע, דושקו איבאנוביץ', שבטח לא חשב שייאלץ להגיע בהרכב כזה לטורניר כה חשוב. בשיחה עם עיתונאים בוסנים הוא אמר: "אנחנו לא קבוצת התקפה, אבל נשחק הגנה חזקה בכל מיני צורות".
איבאנוביץ' הקשוח ממשיך לגדל את רעמת השיער שלו, שמתעבה בכל פעם שאנחנו רואים אותו. מצד שני, הקריירה שלו בנסיגה גדולה והקדנציה בנבחרת היא סוג של מלחמת עלייה.
איבאנוביץ', בעל שנים רבות בוויטוריה ואחד מבכירי המאמנים באירופה, חווה תקופה קשה מבחינתו באימון קבוצות. אחרי הפיטורים מהקבוצה הבאסקית הוא ישב כמעט עונה וחצי בחוץ. בעונה שעברה קיבל את פנאתינייקוס וגם ממנה פוטר.
קבוצה לעונה הבאה אין לאיבאנוביץ', ועושה רושם שגם סיכויים גדולים להצליח בטורניר הזה. המאמן הכי קשוח ביבשת, זה שנודע באימונים הארוכים והקשים שלו, נמצא בגיל 58 בסוג של צומת בקריירה. חזרה למעמד הקודם נראית כרגע רחוקה מאוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
