פינלנד, יריבת ישראל הערב באליפות אירופה בכדורסל, כלל לא היתה אמורה להשתתף באליפות של 2011. ההגדלה המלאכותית של הטורניר ברגע האחרון על ידי פיב"א מ־16 נבחרות ל־24 הביאה את הפינים ליורובאסקט בפעם הראשונה מזה 16 שנה ובפעם השלישית בלבד מאז 1967. הרגע הדי מקרי הזה הוביל בדיעבד לפריחה גדולה בענף הכתום במדינה הסקנדינבית.
עכשיו הם כבר העפילו לאליפות אירופה שלישית ברציפות, אחרי שבשתיים הקודמות הם לא רק הופיעו אלא גם הרשימו עם העפלת שלב וסיום במקום התשיעי (בשתיהן). בקיץ שעבר הם שיחקו באליפות העולם לאחר שקיבלו כרטיס חופשי, שניתן להם בגלל הקהל שהביאו. באליפות הקודמת בסלובניה הופיעו איתם כ־7,000 אוהדים ובמונדובאסקט בספרד בשנה שעברה המספר הזה עלה ל־10,000. גם בצרפת יהיו כמה אלפים טובים. הדחיפה שקיבל הענף ב־2011 הובילה להתעניינות גדולה, ומנבחרת זניחה הפכה פינלנד לגורם שמתחשבים בו.
הסוד הגדול הוא המאמן הגרמני, הנריק דטמן, בעבר מאמן נבחרת גרמניה, פטרי קופונן (שאליו נגיע בהמשך) והרכב יציב. שישה שחקנים (חצי נבחרת) נמצאים בסגל מאז 2011 באופן קבוע: קופונן, שון האף, ג'רלד לי, סאסו סאלין, מיקו קויביסטו וטוקה קוטי. "היציבות הזו הפכה את הנבחרת למאוד מגובשת", סיפר העיתונאי הפיני פטרי סיפפה. בינתיים היא קיבלה חיזוק מאוד משמעותי בדמותו של אריק מרפי, שחקן אן.בי.אי בעבר, שישחק בעונה הקרובה עבור דטמן בבשיקטאש הטורקית.
"אחת הסיבות המרכזיות להצלחה הוא קופונן",- אמר סיפפה, "כל פיני שתשאל אותו על כדורסל ותבקש שיציין את השם הראשון שעולה לו בראש יגיד כמובן 'פטרי קופונן'. הוא הלב של הנבחרת הזו". שום הצלחה לא יכולה לקרות כנראה בלי כוכב־על, וה"לברון ג'יימס של הכדורסל הפיני" הוא האיש שהפך את זה לאפשרי. עוד לפני שהנבחרת הפכה לגורם מצליח ביבשת, בימים שהכדורסל הפיני היה די שממה, הוא כבר היה שם גדול באירופה.
קופונן עושה הכל בקו האחורי של פינלנד. הוא מרכז, קולע שלשות, מוסר וחודר, קובע את הקצב ומה לא. הוא יכול לשחק ליד הרכז ולהיות הסקורר הראשי. מטבע הדברים, הוא האיש שמושך את מרבית תשומת הלב של היריבות ומנצל את זה כדי לעשות את החברים שלו יותר טובים. "הכל עובר דרכו", הוסיף סיפפה, "הוא גם סמל בזכות האישיות שלו - מאוד פתוחה, חברותית ונגישה".
קופונן (27), שהפך לראשונה לאב לפני כמה חודשים, יתחיל בקרוב עונה שלישית בחימקי מוסקבה לצד טייריס רייס, ועם בואו הקיץ של אלכסיי שבד לקבוצה נבנה שם אחד מקווי החוץ הקטלניים ביבשת. קופונן גם "נגע" בעבר באן.בי.אי, אבל לא יותר מזה. בקיץ 2007 הוא נבחר בדראפט על ידי פילדלפיה במקום ה־30 (סיבוב ראשון) והיה קרוב לשחק בדאלאס אך בסופו של דבר זה לא יצא לפועל. "זה היה עניין של להיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון", מסביר סיפפה, "אם הוא היה נופל בקבוצה אחרת, הוא היה הופך לרכז מוביל שם".
מאז קופונן נמצא בכדורסל האירופי (לפני חימקי היה בווירטוס בולוניה). האם ויתר סופית על חלום הליגה הטובה בעולם? "מנטלית, יכול להיות שכן", עונה סיפפה, "גם הקיץ היו דיבורים, אבל יש לו חוזה גבוה בחימקי והוא ישחק העונה ביורוליג, כך שזה לא נראה כרגע ריאלי". הערב, בכל מקרה, הוא יהיה הבעיה של ישראל.
