בית ספר לטעויות

בין התאריכים 16 ו־25 באוגוסט פנה מכון "הגל החדש", לבקשת "שישבת", אל 500 מורים, שמהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הדוברת עברית. המורים נבחרו מתוך מאגר גדול ("פאנל") שאיתו עובד המכון. הם התבקשו להשיב על שאלון בן 15 שאלות על מושגי יסוד שקשורים לדמוקרטיה הישראלית, להיסטוריה ולחיי היומיום. כל המושגים מוכרים מאוד, רובם ככולם נלמדים במסגרת תוכניות הלימודים בבתי הספר ומוזכרים כל העת בתקשורת.

המשתתפים בסקר הונחו להשיב על השאלות ביושר, ללא חיפוש התשובות במקורות מידע כלשהם ומבלי להיוועץ באף אחד. 

כל השאלות היו "פתוחות" (ולא אמריקאיות). תשובות נכונות־בחלקן או חסרות נחשבו כשגויות - מתוך הנחת יסוד שאין שום מקום (בוודאי לא למורה) לטעות במילות ההמנון הלאומי, להשמיט את אחד מחומשי התורה, או לשכוח את אחת ממלחמות ישראל.

•   •   •    

מבין 500 המורים שהשתתפו בסקר, 425 (85 אחוזים) היו נשים, ו־75 (15 אחוזים) גברים.

251 מהמורים (50 אחוזים) מלמדים בבתי הספר היסודיים, 102 (20 אחוזים) בחטיבות הביניים, 133 (27 אחוזים) בתיכון ו־14 (3 אחוזים) בחינוך המיוחד. השיעורים האלה דומים להתפלגות באוכלוסייה הכללית.

החלק הגדול של המורים בסקר (42 אחוזים) עוסק בהוראה 11 שנים ומעלה; 15 אחוזים עוסקים בהוראה שבע עד עשר שנים; 23 אחוזים - ארבע עד שש שנים; ו־20 אחוזים - עד שלוש שנים.

42 אחוזים מהמורים הם עד גיל 34; 28 אחוזים הם בני 35 עד 44; 19 אחוזים בני 45 עד 54; ועוד 11 אחוזים בני 55 ומעלה.

45 אחוזים מהמורים הם חילונים; 15 אחוזים מגדירים עצמם כמסורתיים, 32 אחוזים כדתיים, ו־8 אחוזים הם חרדים.

טעות הדגימה המירבית: 4.4 אחוזים.

•   •   •    

ברוב השאלות לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין רמות הידע של מורים ביסודי, בחטיבות ובתיכון. הבדלים שנמצאו אפשר לייחס לא פעם לחומרי הלימוד. כך, למשל, מורים בתיכון ידעו טוב יותר את מלחמות ישראל, שנלמדות בעיקר בתיכון (13 אחוזים, לעומת 9 אחוזים ביסודי ו־9 אחוזים בחטיבות); מורים ביסודי ידעו טוב יותר את חמשת חומשי התורה, שנלמדים בעיקר ביסודי (71 אחוזים, לעומת 67 אחוזים בחטיבות ו־66 אחוזים בתיכון); ומורים בחטיבות ידעו טוב יותר מי היה נשיא המדינה הראשון (48 אחוזים, לעומת 35 אחוזים ביסודי ו־41 אחוזים בתיכון).

מצד שני, קשה להסביר כיצד 77 אחוזים מהמורים בישראל (81 אחוזים ביסודי, 64 אחוזים בחטיבות ו־77 אחוזים בתיכון) לא ידעו לנקוב בתאריך המדויק של רצח רבין - כאשר יום הזיכרון לרצח מצוין מדי שנה בטקסים בכל בתי הספר, מכיתות א' ועד י"ב.

גם ההערכה כי מורים בעלי ותק הוראה רב יותר (שהם לרוב גם מבוגרים יותר) יפגינו ידע רב יותר הוכחה כמוטעית ברוב השאלות. מורים ותיקים ידעו פחות מהצעירים למנות את ראשי ממשלות ישראל, למנות את מלחמות ישראל, לציין את פירוש ראשי התיבות פלמ"ח ואפילו לנקוב בשמו של יו"ר הכנסת.

ממוצע התשובות הנכונות היה 5, מתוך 15 שאלות. רק 2.5 אחוזים מהמורים השיבו נכון על 15-11 מהשאלות. 2 אחוזים לא השיבו נכון על אף שאלה.

ככלל, דווקא מורי החטיבות הפגינו את הידע הרב ביותר - יחסית, כמובן. הציון הממוצע של המורים בחטיבות היה 37, לעומת 30 למורים ביסודי ו־35 למורים בתיכון.

הציון הממוצע הכללי של המורים בסקר: 33.

1. לאילו מדינות יש גבול עם ישראל?

התשובה הנכונה: לבנון, סוריה, ירדן, מצרים.

ענו נכון (מנו את כל המדינות): 52 אחוזים מהמורים (52 אחוזים ממורי היסודי, 53 אחוזים ממורי החטיבות, 54 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 48 אחוזים.

ירדן היא המדינה שהופיעה הכי הרבה בתשובות (73 אחוזים), ואחריה סוריה (70 אחוזים), לבנון (70 אחוזים) ומצרים (66 אחוזים).

2. מה קרה בכ"ט בנובמבר?

התשובה הנכונה: יום החלטת החלוקה של האו"ם (גם תשובות בווריאציות דומות נחשבו כנכונות, וכן התשובה: יום פרוץ מלחמת העצמאות).

ענו נכון: 31 אחוזים (27 אחוזים ממורי היסודי, 40 אחוזים ממורי החטיבות, 33 אחוזים ממורי התיכון). זאת, למרות שהחומר נכלל בתוכנית הלימודים ונלמד לאורך השנים, כבר מבית הספר היסודי.

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 69 אחוזים. 

בין התשובות המעניינות: יום הכרזת העצמאות (10 אחוזים); יום הצהרת בלפור (5 אחוזים), הספר הלבן, מאורעות תרפ"ט, פרעות, רצח רבין.

3. כיתבו את שמותיהם של ראשי ממשלות ישראל (לא בהכרח בסדר הכרונולוגי)

התשובה הנכונה: בן־גוריון, שרת, אשכול, גולדה מאיר, בגין, שמיר, פרס, רבין, נתניהו, ברק, שרון, אולמרט.

ענו נכון (מנו את כל השמות): 9 אחוזים (7 אחוזים ממורי היסודי, 11 אחוזים ממורי החטיבות, 12 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 91 אחוזים. 

השם שהופיע יותר מכולם, באופן טבעי, היה זה של ראש הממשלה המכהן, נתניהו, שהוזכר ב־83 אחוזים מהתשובות. אחריו, לפי מספר האזכורים: רבין (80 אחוזים), בן־גוריון (75 אחוזים), גולדה מאיר (62 אחוזים), פרס (55 אחוזים), בגין (55 אחוזים), שמיר (55 אחוזים), ברק (50 אחוזים), שרון (50 אחוזים), אשכול (47 אחוזים), אולמרט (40 אחוזים), ושרת, שהוזכר הכי מעט (רק 30 אחוזים מהמורים זכרו אותו).

4. מהו "הקו הירוק"?

התשובה הנכונה: הקו שמפריד בין ישראל לשכנותיה הערביות, כפי שנקבע בסוף מלחמת העצמאות ועד לפרוץ מלחמת ששת הימים. התקבלו כנכונות גם תשובות בווריאציות דומות, וגם התשובה "קווי 4 ביוני 1967" (למרות שאין בה הסבר למהות הקו).

ענו נכון: 43 אחוזים (40 אחוזים ממורי היסודי, 46 אחוזים ממורי החטיבות, 49 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 57 אחוזים. חלק מהתשובות השגויות מעידות על חוסר ידיעה, וחלקן על הטיה פוליטית. כמה מהתשובות לוו בהערות אישיות של המורים.

בין התשובות המעניינות:

"אוטונומיה"; "אזור השייך לתושבים הערבים"; "אזור מגודר בשולי המדינה"; "אזור של יהודים מחוץ לשטח הפלשתיני"; "אזור שיש בו הרבה כפרים ערביים"; "איפה שמתחילים שטחי המחלוקת מ־1967"; "גבול בין ערביי ישראל לישראל"; "גבול ישראל וההתנחלויות"; "קו גבול חדש בינינו לבין הפלשתינים"; "גבול שלא רשאים לעבור - האזור שמעבר שייך לרשות הפלשתינית"; "גבול לא אמיתי שאנשים החליטו שארץ ישראל צריכה להתחלק לפיו"; "הקו המפריד בין השטחים הכבושים לבינינו"; "קו הגבול מאז 67', שמגדיר כיבוש ישראלי והתנחלויות"; "הקו המסמן את גבולות 69'"; "הקו המפריד בין ארץ ישראל ש'בחוק' לבין חלקים שנחשבים שטחים כבושים"; "הקו המפריד בינינו לבין הרשות הפלשתינית. כל מה שמעבר לקו הירוק אמור להיות שייך לרשות הפלשתינית. כל מה שבתוך הקו הירוק שייך לנו, ומה שמעבר לקו הם שטחים שכבשנו במלחמת העצמאות (שאולי באחד הימים ניאלץ להחזיר...)"; "הקו שמחבר בין שטחי ישראל לשטחים ערביים"; "הקו שנקבע למדינת ישראל, ומה שנמצא בצידו השני לא נחשב למדינת ישראל. עם זאת, ישנם יישובים וערים ישראליות מהצד השני, ולדעתי זה לא טוב"; "יישובים מעבר לקו הירוק אינם נחשבים לישראליים, אלא להתנחלויות"; "כל השטחים שבתוך הארץ חוץ מההתנחלויות"; "מגורים מעבר לקווים המוסכמים, כמו אריאל"; "מעבר גבול בין ישראל לפלשתין"; "מפריד בין חלקי המדינה שנכבשו במלחמת ששת הימים, ללא כל סיבה הגיונית. ארץ ישראל השלמה!" "קו דמיוני שמאלני"; "קו דמיוני של גבולות 'הארץ', כל א"י שלנו!"; "קו שנקבע לאחר מלחמת ששת הימים ובו היישובים מעבר לגבולות המדינה שהם בסטטוס קוו - נקרא גם קו בר לב"; "קו שבוטל עם הכיבוש של מלחמת ששת הימים. היום שטחים בשליטתנו - ברוך השם"; "קו מוצבים שנקבע בעקבות מלחמת ששת הימים"; "'קו' מפריד בין אזור המרכז להתיישבות בשומרון ובגוש עציון"; "קו שמסמן את גבולות המדינה משנת 1967. מעברו ישנם יישובים שהם חלק ממדינת ישראל ובאישורה אך משום מה לא חלק מכל חוקיה אלא בחוקי הצבא"; "קו שקרוב לגבול שעדיין אפשר להסתובב באזור שלו"; "קשקוש!!!!!! הקו הירוק הוא כאילו גבולות הארץ שלא נתונים למחלוקת מבחינת ההתיישבות בהם"; "שטח ששייך למדינת ישראל אך יש מחלוקת עליו מול הערבים"; "תחומי הארץ המוכרים בעולם"; "קשור לגבולות מדינת ישראל או משהו כזה".

בתואר התשובה המקורית זוכה התשובה: "קו להודעה על איכות סביבה".

5. כיתבו מהן מלחמות ישראל (לא בהכרח לפי סדר כרונולוגי)

התשובה הנכונה: מלחמת העצמאות, מבצע קדש (או מלחמת סיני), מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון (מבצע שלום הגליל), מלחמת לבנון השנייה. מי שהוסיף על הרשימה את מבצע צוק איתן, תשובתו נחשבה כנכונה.

ענו נכון (מנו את כל המלחמות): 13 אחוזים (12 אחוזים ממורי היסודי, 14 אחוזים ממורי החטיבות, 15 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 87 אחוזים. 

המלחמה הזכורה ביותר על ידי המורים היא ששת הימים, שצוינה ב־79 אחוזים מהתשובות. אחריה, לפי סדר האזכורים: מלחמת העצמאות (77 אחוזים); מלחמת יום הכיפורים (74 אחוזים); מלחמת לבנון הראשונה (64 אחוזים); מלחמת לבנון השנייה (50 אחוזים); מבצע קדש (33 אחוזים); והמלחמה "הנשכחת" - מלחמת ההתשה (רק 25 אחוזים מהמורים זכרו אותה).

בין התשובות המעניינות: 27 אחוזים ציינו את מלחמת המפרץ כאחת ממלחמות ישראל.

6. מיהו יו"ר הכנסת הנוכחי?

התשובה הנכונה: יולי אדלשטיין.

ענו נכון: 31 אחוזים (28 אחוזים ממורי היסודי, 32 אחוזים ממורי החטיבות, 34 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 69 אחוזים. 

בין התשובות המעניינות: רובי ריבלין (2 אחוזים), זאב אלקין (אחוז אחד), דליה איציק, אופיר אקוניס, דב שילנסקי.

7. באיזה תאריך לועזי נרצח יצחק רבין (יום, חודש, שנה)?

התשובה הנכונה: 4 בנובמבר 1995.

ענו נכון: 24 אחוזים (18 אחוזים ממורי היסודי, 36 אחוזים ממורי החטיבות, 25 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 76 אחוזים. 

בין התשובות המעניינות: 5 בנובמבר 1995 (7 אחוזים), "בסביבות פברואר", "בשנות ה־80", "ב־11 בספטמבר", ועוד מגוון תאריכים בשנים שונות.

8. כיתבו את ארבע השורות הראשונות בהמנון הלאומי

התשובה הנכונה: כל עוד בלבב פנימה / נפש יהודי הומייה / ולפאתי מזרח קדימה / עין לציון צופייה.

ענו נכון (ידעו את המילים במדויק, ללא שום סטייה מהנוסח): 68 אחוזים (67 אחוזים ממורי היסודי, 75 אחוזים ממורי החטיבות, 66 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 32 אחוזים. 

בין התשובות המעניינות: "ובפאתי מזרח קדימה" (3.4 אחוזים מהמורים); "ולפעתי מזרח קדימה" (2.8 אחוזים); ו"קולות בלבב פנימה" (3 מורים).

9. מיהו נשיא בית המשפט העליון המכהן?

התשובה הנכונה: מרים נאור.

ענו נכון: 5 אחוזים (4 אחוזים ממורי היסודי, 5 אחוזים ממורי החטיבות, 8 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 95 אחוזים. 

בין התשובות המעניינות: אשר גרוניס (שאוית גם "גרוניך", "גורדיס" ו"גרוביץ"; 5 אחוזים), אהרן ברק (2 אחוזים), שמגר, מרים פורת, וגם יעקב וינרוט.

10. כיתבו מהם חומשי התורה (לא בהכרח לפי הסדר)

התשובה הנכונה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים.

ענו נכון: 68 אחוזים (71 אחוזים ממורי היסודי, 67 אחוזים ממורי החטיבות, 65 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 32 אחוזים. 

מבין חמשת החומשים הזכורים ביותר אצל המורים הם בראשית (הוזכר ב־80 אחוזים מהתשובות) ושמות (80 אחוזים), ואחריהם: ויקרא (76 אחוזים), במדבר (70 אחוזים) ודברים (70 אחוזים).

11. מה פירוש "חסיד אומות העולם"?

התשובה הנכונה: תואר שמוענק על ידי "יד ושם" ללא־יהודי שסייע להציל יהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו. גם התשובה "לא־יהודי שסייע להציל יהודים בתקופת השואה" התקבלה כנכונה.

ענו נכון: 30 אחוזים (26 אחוזים ממורי היסודי, 34 אחוזים ממורי החטיבות, 35 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 70 אחוזים. 

בין התשובות המעניינות: "אחד שעזר לאנשים ברגעי משבר ומלחמות"; "אישים בעולם שעזרו ליהודים לעלות ארצה"; "גוי שעושה חסד עם יהודים"; "גוי שעוזר להציל ולהחיות יהודים אפילו כשהמצב המדיני מסוכן ולא מרשה זאת"; "עזר לאחרים"; "מישהו צדיק".

12. באיזו שנה נרצחו י"א הספורטאים?

התשובה הנכונה: 1972.

ענו נכון: 11 אחוזים (8 אחוזים ממורי היסודי, 13 אחוזים ממורי החטיבות, 15 אחוזים ממורי התיכון). 

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 89 אחוזים. 

בין התשובות המעניינות: 1881, 1886, 1932, 1956, 1964, 1968. 2 אחוזים משוכנעים שהטבח במינכן אירע ב־1973.

13. מי היה נשיא המדינה הראשון?

התשובה הנכונה: חיים ויצמן.

ענו נכון: 39 אחוזים (35 אחוזים ממורי היסודי, 48 אחוזים ממורי החטיבות, 42 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 61 אחוזים. 

בין התשובות המעניינות: בן־גוריון (3 אחוזים), חיים הרצוג (3 אחוזים), עזר ויצמן (2 אחוזים), בגין, שמיר, פרס.

14. באיזו שנה התרחש "המהפך"?

התשובה הנכונה: 1977.

ענו נכון: 23 אחוזים (21 אחוזים ממורי היסודי, 25 אחוזים ממורי החטיבות, 26 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 77 אחוזים. 

בין התשובות המעניינות: "מזמן".

15. מהם ראשי התיבות פלמ"ח?

התשובה הנכונה: פלוגות מחץ.

ענו נכון: 42 אחוזים (38 אחוזים ממורי היסודי, 46 אחוזים ממורי החטיבות, 48 אחוזים ממורי התיכון).

תשובה שגויה / חלקית / אין תשובה: 58 אחוזים. 

בין התשובות המעניינות: "פלוגה לוחמת", "פלוגות לוחמים", "פלוגת לוחמי מחתרות", "פלוגת מלח".

shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו