לאחר שעות של דיונים: תקציב המדינה אושר בקריאה ראשונה

בדיון שנמשך כמה שעות, במהלך הפגרה, עלו בזה אחר זה חברי כנסת ושרים ודנו בתקציב המדינה. 57 חברי כנסת הצביעו בעד התקציב, 53 התנגדו. כעת עוברת חוק תקציב המדינה לוועדת הכספים של הכנסת. כמו כן, חוק התקציבים והתיקון לגרעון עבר, בנתוני הצבעה זהים. 

"שינינו סדר עדיפויות", אמר שר האוצר, משה כחלון, "התקציב הוא ערכים ותפיסת עולם. הוא מביא בשורות ביוקר המחיה, בחינוך, בריאות ופריפריה". כחלון שאל את חברי הכנסת במליאה במהלך דבריו "כמה שנים לא ראיתם תקציב חברתי מהסוג הזה? כמה שנים לא ראיתם תקציב שלא מכביד בכלום, שמרחיב בחינוך, בבריאות וברווחה?". כחלון הוסיף כי "הכנסות המדינה טובות, וזה קצת סותר את הנתונים של הלמ"ס".

מנגד, ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, כינה את התקציב "מכירת חיסול". הוא פנה אל ראש הממשלה ואל שר האוצר ואמר "מכרתם את כולנו להתנחלויות המבודדות, לקבוצות לחץ קיצוניות שמעוררות בכם פאניקה, למחוברים, למקושרים, לאלה שיש להם גישה ישירה ללשכת ראש הממשלה". הרצוג המשיך וטען כי "הציבור איבד את אמונו בקברניטי המדינה".

גובהו של התקציב ל־2016 הוא 424.8 מיליארדי שקלים - הגדול ביותר בתולדות המדינה וגבוה ב־41 מיליארד שקלים מתקציב 2015, שמסתכם ב־389 מיליארד. סעיף ההוצאה הגדול ביותר ב־2016 הוא 140 מיליארד שקלים לשירותים חברתיים, שהם 33% מהתקציב ברוטו. סעיף ההוצאה השני הוא 127.4 מיליארד שקלים להחזר חובות ותשלומי ריבית. כמו כן, לראשונה בתולדות המדינה, יוקצו ב־2016 יותר כספים לחינוך ולהשכלה הגבוהה מאשר לביטחון: 60.6 מיליארד שקלים מול 56 מיליארד.

"לעם ישראל מגיע שינוי"

בדיון בחוק התקציב, הציג בפני הכנסת שר האוצר משה כחלון את התקציב המוצע, ובו רשימת רפורמות בתחומי יוקר המחייה. "לעם ישראל מגיע שינוי", אמר השר מעל דוכן הכנסת, "בחזון שלי אנחנו לא נצמצם את הפערים רק באמצעות כבישים ורכבות. אנחנו נצמצם את הפערים באמצעות השקעה בשיוויון הזדמנויות".

כחלון קרא לחברי הכנסת לא להיכנע ללחצים של שתדלנים, שמטרתם לפגוע ברפורמות המוצעות. "אני מבקש שתשאלו את עצמכם את השאלות הבאות: האם בהצבעה שלי אני משרת רבים או מעטים? האם אני מחזק את אלו שנזקקים לחיזוק או מחליש את החלשים ממילא?", אמר שר האוצר.

כחלון הבטיח כי התקציב הינו נקודת התחלה לשינוי משמעותי יותר. "צריך לתת עוד לקשישים, עוד לחיילים ועוד לילדים ואני אומר לכם - לא נעצור כאן. לא הכל ניתן לעשות ב-3 חודשים ובתקציב אחד. אבל חשוב שנתחיל".

הכספים בין המשרדים והגופים הנוספים יחולקו בצורה הבאה: לביטוח הלאומי 37 מיליארד שקלים, למשרד הבריאות 29.2 מיליארד, לביטחון הפנים 15 מיליארד (10 מיליארד למשטרה), למשרד הרווחה 6.4 מיליארד, לרשויות המקומיות 4.4 מיליארד, למשרד הכלכלה 3.3 מיליארד, למשרד המשפטים 3.2 מיליארד שקלים, למשרד רה"מ 1.64 מיליארד ולמשרד החוץ 1.6 מיליארד.

מספרים נוספים שהתפרסמו במסגרת הדיון על התקציב מלמדים כי עלות משכורתו של הנשיא ריבלין היא 56 אלף שקלים, של רה"מ נתניהו 47 אלף שקלים ושל יו"ר האופוזיציה הרצוג - 43.5 אלף שקלים. עלות משכורתו של שר בממשלה היא 42 אלף שקלים, של יו"ר ועדה בכנסת 41 אלף שקלים ושל ח"כ מהשורה 41 אלף שקלים. חברי הממשלה עולים יחד 45.4 מיליון שקלים ברוטו. 

בתוך כך, הכנסת תדון גם בבקשת הממשלה לאשר את מינוי השרים אופיר אקוניס לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל ושל יעקב ליצמן לשר הבריאות.