מי שמקשיב לקראת סוף החודש להודעה שמגיעה מבנק ישראל מתרשם שבארץ שוררת ריבית ברמה אפסית. עובדתית, הריבית על השקל אכן נמצאת בשפל היסטורי של כל הזמנים, אבל מה קורה כשאנחנו מבקשים ליהנות מהריבית האפסית, כלומר, לקחת הלוואות?
במקרים כאלה מגלים שאם לא מדובר בענף כמו ענף המשכנתאות שהפך לתחרותי ביותר, אלא בתחום של הלוואות כלליות - לרכישת רכב, לביצוע שיפוצים או לכיסוי המינוס - הבנקים מציעים לנו ריביות אסטרונומיות שלא מותירות זכר לאותה ריבית אפסית. מנגד, האפסיות הזאת נשמרת באדיקות כשמדובר בתורו של הבנק לשלם את הריבית על תוכניות החיסכון שלנו. מכעיס, מרתיח, לא הוגן. האם יש לזה הסבר?
המרווח שבין הריביות להלוואות ובין הריביות שאנו מקבלים על הפיקדונות מכונה "המרווח הפיננסי". זהו עיקר ההכנסה הלגיטימית של הבנקים. אלא שבשל הריכוזיות הגבוהה של הענף בארץ, הפערים האלה גבוהים ביותר. בפועל, פער הריביות הזה מסתכם בהכנסה של עשרות מיליארדי שקלים לבנקים הגדולים.
אם מנתחים את התוצאות הכספיות שהציגו חמשת הבנקים הגדולים ב־2014, לפי דו"ח בנק ישראל על המערכת הבנקאית, סך ההכנסות הסתכם ב־43 מיליארד שקלים: כ־15 מיליארד הגיעו מעמלות, ושאר ההכנסות שבאו מהפרשי הריבית הסתכמו ב־24.8 מיליארד שקלים.
הסברים מתפתלים
אז איך זה שכאשר ריבית בנק ישראל נמצאת כיום ברמה של 0.1% בלבד, הבנקים נהנים מפערי ריביות שמניבים להם הכנסות ורווחים משמעותיים? הרווחיות של הבנקים נובעת בין השאר מהמצב השורר בענף, של תחרות באיכות נמוכה. גורם בכיר במערכת הבנקאית אומר כי "הריביות הגבוהות מתייחסות לעלויות גיוס הכספים של הבנקים. ריביות למשכנתאות ברמות של 3.5% ומעלה בהלוואות לעשרות שנים משקללות נתונים נוספים מעבר לריבית הנוכחית של בנק ישראל, כמו הריבית המשולמת על איגרות החוב הממשלתיות".
אבל זו לא תמונת המצב המלאה. אף על פי שהריבית ברמת שפל היסטורית של 0.1%, בהלוואות שמעמידים הבנקים שאינן למטרות דיור הריביות גבוהות בהרבה. הציבור לא נתקל בהלוואות שקרובות לריבית בנק ישראל וגם לא לריבית הפריים, הריבית שאמור הבנק להעניק ללווה הטוב ביותר. ריבית הפריים היא ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5% - היינו 1.6% כיום. כניסה לאתרי הבנקים מלמדת שאין "מבצעים" על גובה הריבית.
ההסוואה שמונעת השוואה
לפי פרסומו של בנק ישראל שבעת הבנקים הגדולים העמידו לציבור אשראי בריבית ממוצעת של כ־3.44% במאי 2015. אך כשאנחנו רוצים לקחת הלוואה אנו נתקלים בריבית גבוהה הרבה יותר. כך, למשל, י' מהמרכז פנה לבנק שלו בבקשה להלוואה בגובה של 15,000 שקלים לשנה וחצי. הוא לא היה במצב של מינוס במהלך ימיו כלקוח בבנק. על הלוואה כזאת, בזמן שבתיק ניירות הערך שלו יש סכום גדול יותר, הציע לו הבנק ריבית של 7.28%. ריבית גבוהה לכל הדעות. אנשים נוספים שעימם שוחחנו קיבלו הצעות בריביות דומות.
אחת הסיבות העיקריות לכך, לדברי עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, היא עניין העמלות: קשה כל כך להשוות בין הריביות שמציעים הבנקים, כי סך העלות הכוללת לציבור היא בתוספת עמלות והיא עוד יותר קשה להבנה.
לכן יצאה המועצה לצרכנות בקמפיין שתכליתו ביטול עמלות העו"ש של הבנקים. ההצלחה היתה חלקית, משום שבסופו של דבר הנהיג המפקח על הבנקים בבנק ישראל חובה על סלי עמלות, שכוללים תשלום חודשי קבוע בתמורה למספר פעולות. פלג מדגיש: "העמלות משמשות כחסם השוואה. קראנו לזה 'רשת ההסוואה שמונעת השוואה'. אין שום סיבה שהבנק לא יגלם את כל העלויות שיש לו מהחזקת חשבון ברכיב הריבית שהוא יגבה על האשראי - כפי שקורה במקומות אחרים בעולם".
ההפך הגמור קורה בענף המשכנתאות. שם יש תחרות עזה בין הבנקים, הם לא גובים עמלות חשבון, מתחרים על גובה הריבית, והציבור יכול לקבל תמונה מאוד מדויקת של גובה הריבית. למען האמת, היא קרובה לנתון שמפרסם בנק ישראל מדי חודש.
המחלה: ריכוזיות
במדינות כמו ארה"ב או בריטניה קיימות אלטרנטיבות מגוונות למדי הכוללות אפיקים ואמצעים שונים שלא כוללים את הבנקים. לא התקשינו למצוא הצעות להלוואות מהבנקים בחו"ל, חלקן היו גבוהות ואחרות נמוכות.
באחד הבנקים הגדולים בארה"ב הציעו לנו הלוואה בריבית קבועה שנעה בין 10.74% ל־22.24% בשנה בהתאם לדירוג האשראי שלנו - ריביות אסטרונומיות, אבל הבנק מציע לצד זה הטבות מפליגות שמתורגמות לכסף ועלויות ניהול חשבון נמוכות. לשם השוואה, אנחנו בישראל משלמים את העמלות בין שאנחנו לוקחים הלוואה ובין שלא. בבריטניה, אגב, קיבלנו הצעה לריבית של 4.9% על הלוואות של בין 7,500 ל־14,950 פאונד.
לדעת המומחים, אחת הסיבות העיקריות למצב בארץ היא הריכוזיות של המערכת. הריכוזיות מובילה לתחרות פגומה ולמערכת מסורבלת ויקרה שלא מתייעלת. ניסיון להקים בנק חברתי שנקרא "אופק", בנק שעובד בצורת קואופרטיב שבו הלקוחות הם גם בעלי הבנק והם מקבלים תנאים נוחים יותר, עדיין לא הפך למציאות למרות מאמצים רבים. כמו כן, בנק אינטרנטי אינו בנמצא למרות ההמלצות של ועדה שבראשה עמד המפקח על הבנקים הקודם.
אז מה עושים?
חשוב לזכור שיש חלופות מחוץ למערכת הבנקאית. מומלץ מאוד לעשות סקר שוק ולקבל הצעות של גובה הריבית. "בתחום המשכנתאות כולם מתרוצצים ולא נחים עד שלא קיבלו הצעות מכמה בנקים", מסביר גורם בכיר בעולם הבנקאות, "אבל כשרוצים לקחת הלוואה קצרת טווח זה נראה שהציבור לא יודע שהוא יכול להתמקח ולחקור את השוק".
מעבר לכך, אל תיתנו לכל מיני טריקים שיווקיים לסחרר אתכם. למשל, הבטחה להחזר חודשי קבוע, שבאה לחפות על ריבית גבוהה מאוד. מי שמתחיל בקבלת הצעה מהבנק, כדאי שיזכור שהריבית שהוצעה לו אינה בבחינת סוף פסוק. במקרים רבים טלפון למנהל הסניף, שמכיר את ההיסטוריה שלכם, ואיום לעזוב לבנק אחר יכולים לעשות פלאים. גם אם יש לכם מינוס בבנק זה לא אומר שהתחתנתם איתו לנצח.
ויש חלופות נוספות לבנקים. אחת מהן היא הלוואות חברתיות (הלוואות P2P). אפליקציות כמו זו של Blender, שהפכה לפופולרית במיוחד מאז הושקה לפני כמה חודשים, מאפשרת לתווך בין מלווים לנוטלי הלוואות. התיווך זול יותר מאשר באמצעות המערכת הבנקאית, והתוצאה היא תשלומי ריביות מופחתים. הריבית הממוצעת להלוואות שניתנו בבלנדר היא לפי בחירת הלווה בין 4% ל 7.8% שנתי שקלי (לא צמוד וללא הצמדות).
מעבר לכך, צאו להשיג כמה הצעות. היום אפשר לעבור בנק באמצעות הסמארטפון. ההוראות של בנק ישראל מאפשרות פתיחה קלה מבעבר של חשבונות בנק. מי שיחזיק בכמה חלופות ישפר את כוח המיקוח מול הגורם המלווה, וייהנה מריבית נמוכה יותר. בשורה התחתונה, זה יותר כסף בכיס שלנו.
תגובת איגוד הבנקים
"כל הבדיקות שנערכו בנושא הריביות מוכיחות שרמת הריביות בישראל נמוכה או דומה למקובל בעולם. בבדיקה שבוצעה עבור ועדת זקן עלה כי בהשוואת גובה הריבית על אשראי מאושר בחשבונות עו"ש, ישראל דומה למרבית המדינות שנבדקו. בעשר מדינות מתוך 14 עמד שיעור הריבית על 13%-10%. בתקופה שבה נמדדו ריביות אלה עמד שיעור הריבית המוניטרית בישראל על 3.1% - גבוה באופן משמעותי משאר המדינות שנבדקו".
הסדרות ורגולציה: מה קורה בעולם?
בריטניה
קיימת הסדרה כללית של תחום ההלוואות, לרבות רישוי, פיקוח ומגבלות כלליות על מי שפועלים בשוק ההלוואות. הקו המנחה את ההסדרה הוא הסתמכות על כוחות השוק והתפיסה שקביעת מגבלות על שיעור הריבית היא דבר שלילי. הפיקוח נעשה על ידי המשרד לסחר הוגן, האחראי להנפקת רישיונות למבקשים להפעיל עסק למתן אשראי, להפעלת מרשם של מקבלי רישיון, לניהול המרשם ועוד. החוק בבריטניה קובע הוראות בדבר חובות הגילוי המוטלות על המתקשרים בעסקאות אשראי מסוגים שונים, ובפרט חובות הגילוי בדבר הריבית השנתית, העמלות ושאר ההוצאות הנדרשות מהלווה. קיימת גם אפשרות להתערבות בתי המשפט בהסכמים שאינם הוגנים.
ארה"ב
הריבית המירבית מוסדרת במישור המדינתי ובמישור הפדרלי. במישור המדינתי נקבעו מגבלות על הריבית המירבית המותרת. במישור הפדרלי קבועות הוראות בדבר זכויות צרכנים והוראות פליליות האוסרות גביית חוב "שאינו חוקי". שילוב ההסדרים מקנה מגוון זכויות צרכניות ומגביל את שיעור הריבית המירבית שאפשר לגבות מהצרכן. כמו כן, בארה"ב יש ענף חקיקתי העוסק בזכויות צרכניות. בענף זה יש גם כמה הוראות וחוקים הרלוונטיים לזכויות צרכנים בעסקאות הלוואה, כמו הדגשה מיוחדת של הגילוי הנאות הנדרש בדבר שיעור הריבית בהלוואה, סך התשלומים והעמלות החלים על הלווה ועוד.
צרפת
מ־1 ביולי 2015 חל גידול בתקרת הריבית המותרת, למשל, 20.04% להלוואה של עד 3,000 יורו. בצרפת אין הסדרה ייחודית לתחום ההלוואות החוץ־בנקאיות, אך יש הוראות כלליות להגבלת הריבית המירבית המותרת בהלוואות מסוגים שונים. הוראות אלו עוסקות, בין השאר, בדרישות הגילוי בהסכמים, בריבית המותרת ובסנקציות בגין גביית ריבית שאינה פרופורציונלית לעיסקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
