המהפכה הסינית

וואווי. כאן כדי להסתכל לסמסונג ואפל בלבן של העיניים // וואווי. כאן כדי להסתכל לסמסונג ואפל בלבן של העיניים

בואו נאמר את האמת: כשמדובר במוצרים מתוצרת סין, רובנו חושבים על מוצרים זולים מאוד, גם במחיר אבל בעיקר באיכות. אנחנו חושבים על מוצרים שבהרבה מקרים מתפרקים או מתקלקלים אחרי שימוש אחד, על מוצרים שהורכבו על ידי מיליוני ילדים סינים שמועסקים בתנאים מחפירים. אנחנו תופסים את סין כאימפריה של חיקויים, ואם מוצר שהוא "מייד אין צ'יינה" מתקלקל, אנחנו נוטים לקבלת זאת בהבנה, כי מה שכל כך זול, סופו לעלות ביוקר.

אבל את התדמית הזאת בדיוק, שברוב המקרים גם תואמת את המציאות, מנסה החברה הסינית וואווי (Huawei) לנפץ לרסיסים. ענקית התקשורת נכנסה לתודעה הישראלית לפני קצת יותר משנתיים, כשהחלה לשווק סמארטפונים במחירים חשודים, בעיקר דרך משווקים קטנים, אבל אט אט מתחילה להיבנות בחברה אסטרטגיה אמיצה, ואולי אף מסוכנת, שבמרכזה ניסיון שאפתני להיכנס למגרש של הגדולים באמת ולהתחרות ראש בראש באפל ובסמסונג. כאן בישראל אנחנו מרגישים את השינוי בעיקר בזכות הקמפיין האגרסיבי שבו יצאה החברה, שרתם כוכבים כמו גל גדות ומוקי כפרזנטורים של מכשיר הדגל P8, אבל קברניטי החברה בסין מבטיחים: זאת רק ההתחלה.

בייג'ין? לא תודה

סיפורה של וואווי (בסינית: "הגדולה של סין") שזור בסיפורה של שנג'ן שבדרום סין, העיר שבה נמצא מטה החברה. וואווי נוסדה ב־1987, שבע שנים בלבד אחרי שנג'ן. עם השנים הפכה וואווי להיות חלק בלתי נפרד מהעיר, שמשכה אליה עסקים רבים הודות לפטור ממס שהעניקה לתעשיית ההייטק. בניגוד לענקיות סיניות אחרות, שכמעט באופן אוטומטי התמקמו בבירה בייג'ין או בשנחאי המערבית והמרשימה, בחרה וואווי להקים את ביתה הראשון בשנג'ן, שאמנם חוסה בצילה של הונג קונג הסמוכה, אבל בעשרים השנים האחרונות הפכה לאימפריה כלכלית ולאחת הערים המתפתחות ביותר בעולם כולו.

מאז הקמתה עסקה וואווי בעיקר בייצור ובפריסה של תשתיות תקשורת. אבל התפנית הדרמטית חלה ב־2011: תחלופה בשדרת הניהול של החברה הביאה להגדרת חזון חדש - לחבר את העולם. המטרה של וואווי היא להביא לכך שעד שנת 2020 כל מכשיר ביומיום שלנו יהיה מחובר לרשת, מהעט שבמגירה ועד התאורה הביתית. בחברה הבינו שאת החזון הזה אי אפשר ליישם בלי להיכנס לגוב האריות של שוק התקשורת העולמי - הסלולר, ומאותו רגע כבר לא היתה דרך חזרה: לא רק ייצור נתבים, אנטנות ושבבים, אלא בעיקר סמארטפונים, טאבלטים ואביזרים נלווים.

איך אומרים היסטוריה בסינית?

יריית הפתיחה במלחמה נגד סמסונג ואפל נורתה לאוויר, והמספרים, ארבע שנים בלבד מאז המהפכה הגדולה, מרשימים: מתחילת השנה הכניסה החברה 7.23 מיליארד דולר ממכירת סמארטפונים בלבד (48.2 מיליון מכשירים); על פי נתוני החברה, וואווי נמצאת בצמיחה של 15.2% מאז תחילת השנה, נתון מרשים לעומת הירידות במכירות בקרב אפל וסמסונג.

יתרה מכך, בתוך ארבע שנים בלבד הצליחה החברה להתברג במקום השלישי ברשימת מותגי הסמארטפון המובילים בעולם, אחרי אפל וסמסונג כמובן. בסוף 2014 עשתה וואווי היסטוריה כשהפכה לחברה הסינית הראשונה אי פעם שנכנסה לרשימת 100 המותגים הבינלאומיים המובילים בעולם. עם זאת, המלאכה של וואווי עוד מרובה, שכן בראש אותה רשימה בדיוק נמצאת אפל (סמסונג במקום השביעי), והאתגר הגדול, להטביע חותם בשוק האמריקני, טרם מומש.

השינוי התפיסתי ב־2011 גרם טלטלה לא קטנה בחברה. עד אז נקטו בוואווי סגירות תקשורתית שנחשבת אופיינית לחברות סיניות, אבל עד מהרה חילחלה ההבנה שכך זה לא יכול להימשך, וכל הכרזה על מכשיר חדש לוותה בהשקה נוצצת, בשיווק אגרסיבי ובמסיבות עיתונאים.

צילום: רועי כהן

השיא הגיע באפריל האחרון, עם השקתו של מכשיר הדגל P8 בקמפיין חובק עולם שבמסגרתו הסכימה וואווי לפתוח את דלתותיה לראשונה בתולדותיה, דווקא למשלחת עיתונאים ישראלית שכותב שורות אלו היה חבר בה, ושזכתה להצצה בלעדית לנעשה במשרדים, במעבדות ובפס הייצור השמור היטב.

מנהלת עם אייפון?!

כבר במגע הראשוני עם אנשי החברה לא היה אפשר שלא לשים לב לאבסורד בלתי נתפס: נציגי החברה, כמו מדריכי המבקרים באתרים השונים ואפילו המדריכה הראשית של אולם התצוגה הראשי של החברה - משתמשים בכלל באייפון. יתרה מכך, במרכז הבקרה החסוי של החברה מצאנו שומרי מסך שמתהדרים בלוגו התפוח של אפל. כששאלנו בזהירות איך זה יכול להיות, קיבלנו תשובות מתפתלות למדי והעובדים טענו שיש להם מכשיר של החברה, אך מטעמי אבטחה אסור להם להתקין אפליקציות מסוימות. נציגת חטיבת המחקר והפיתוח ציינה שהחברה לא מחייבת אותם לשאת מכשיר של וואווי, ובכירה אחרת הסבירה שהיות שנושא המיתוג עדיין נחשב לתחום חדש בחברה, טרם נקבעה מדיניות בנוגע למכשירים שאותם רשאים העובדים לשאת.

החברה, שמעסיקה יותר מ־165 אלף עובדים, חולשת על פני כמה בנייני ענק ברחבי שנג'ן. עובדים בכירים וכן עובדים בדרג זוטר־בכיר זכאים להתגורר ב"באיקאו גארדן" - שכונה קטנה ויפהפייה שוואווי בנתה לעובדיה והיא אף מסבסדת את המגורים בה. אם לאחד העובדים מתחשקת הפסקת סיגריה, הוא ימצא בחצר האחורית של אחד ממטות החברה אגם ענק, מבודד ומרהיב ביופיו, מלאכותי כמובן, שנבנה לרווחת העובדים. הברבורים ששוכנו במקום לא מלאכותיים בכלל.

אולם ככל שירדנו בשרשרת הפיקוד, כך נעלם גם ההוד והפאר. אחת מ"מעבדות הנזק" של וואווי, שבהן מבצעים שלל בדיקות למכשירים, נמצאת באזור פחות יוקרתי, והתפאורה של הפסקת הסיגריה של עובדי המעבדה כוללת רעש עירוני סואן וסמיכות לאתרי בנייה.

בפעם הבאה שהמכשיר שלכם נופל, דעו שרוב הסיכויים שהאבטיפוס שלו ספג עינויים סיניים כדי לוודא שהמכשיר שלכם ישרוד נפילה או מכה אקראית. במעבדה עורכים העובדים סימולציות של עשרות סוגי תקלות שונות ומשונות: יש מכונה שמטיחה את המכשיר בעוצמה בקרקע ועובד שמפעיל אותה ובודק אם הכל תקין אחרי ההתנגשות החזקה; מכונה אחרת בודקת עד כמה המכשיר עלול להתעקם בכיס של הג'ינס; תפקידה של מכונה נוספת הוא להכניס ולהוציא את המטען לשקע הטעינה עשרות פעמים בדקה ולבדוק שהחיבורים תקינים; המכונה השכנה לוקחת את כבל הטעינה ומעקמת אותו כדי לבדוק באיזו זווית הוא כבר לא מטעין את המכשיר; ומצאנו גם תנור מיוחד ש"מטגן" את מסכי המכשירים בטמפרטורות קיצוניות של חום וקור ובודק אם המסך שורד כדי לספר.

פס הייצור: אל הלא נודע

גולת הכותרת של הביקור היתה הסיור בפס הייצור השמור היטב של וואווי. מפעל פס הייצור ממוקם בעיר דונגוואן, צפון־מערבית לשנג'ן, ושם רשמנו היסטוריה קטנה: מעולם לא דרכה כף רגלו של עיתונאי בפס הייצור של וואווי. לא מסין ולא ממדינה אחרת. אנחנו, הישראלים, היינו הראשונים לחזות במו עינינו בתהליך הייצור של סמארטפון מבית וואווי על כל שלביו מתחילתו ועד סופו.

המפעל עצמו ממוקם הרחק מאותו אגם ציורי שממנו נהנים בכירי החברה ולא רחוק ממפעל פוקסקון, שמייצר חלקים עבור האייפון של אפל וסבל בעבר ממכת התאבדויות של עובדים שסבלו מתנאים רעים.

ביקור בפס הייצור של וואווי // צילום: רועי כהן

תופעת התנאים המחפירים בפסי הייצור מכונה בשם "סווט־שופ" ("בית חרושת לזיעה" בתרגום חופשי), והיא מזוהה בעיקר עם מפעלים בסין ובמדינות עולם שלישי. תנאים לא אנושיים, צפיפות מחניקה וילדים מתחת לגיל 10 שעובדים בפרך הם רק חלק מהמאפיינים העצובים של אותם פסי ייצור. לא באמת ציפינו שאם התופעה קיימת גם אצל וואווי, אז אנחנו כעיתונאים שמגיעים לביקור "נזכה" לראות אותה, אבל ההתרשמות הכללית היא שבפס הייצור של וואווי התנאים רחוקים מהמתואר בזוועות ה"סווט־שופ".

"התנאים שלנו כאן טובים, אנחנו מרוצים", סיפרה לי ז'ינג, אחת העובדות שליוותה אותנו בסיור, "יש לנו משמרות של שמונה שעות, וביום עבודה יש שתי משמרות. יש לנו יום מנוחה בשבוע. היחידים שעובדים ללא הפסקה הם הרובוטים, אבל גם הם זוכים למנוחה כי הבדיקות המשלימות למה שהם עושים מתבצעות על ידי העובדים".

במפעל בדונגוואן יש עשרים פסי ייצור שכל אחד מהם מייצר כ־1,500 מכשירים בכל יום, הספק של כמעט מיליון מכשירים בחודש. אחרי שהולבשנו בחלוקים, בכובעים ובנעליים מיוחדות כדי לשמור על הסטריליות, צעדנו אל פס הייצור. באופן אישי, ציפיתי לראות הרבה יותר רובוטים ומכונות מאשר בני אדם, אבל ז'ינג אמרה שההנהלה מאמינה באיזון בין האדם למכונה: "יש בדיקות שרובוטים עדיין לא יכולים לעשות".

איך סמארטפון נולד?

פס הייצור הספציפי שביקרנו בו היה של Mate 7, אחד ממכשירי הדגל של החברה. הכל מתחיל בלוח האם: רובוט לוקח את הפלסטיק הירוק שממנו יורכב הלוח ומתחיל לחרוט עליו את התשתית לשבבים הזעירים. לאחר מכן הלוח עובר לרובוטים אחרים שמתחילים, בזריזות מהפנטת, להרכיב את השבבים; הרובוט הבא מדביק את השבבים לתוך הלוח, ובתחנה הבאה ממתין עובד שמלחים את ההדבקה.

מכאן הלוח עובר לעמדות נוספות, שאחת מהן היתה מרתקת במיוחד: החלקים שהורכבו עד כה מגיעים לידיו של עובד שנחשב בעיני שאר העובדים לסוג של אגדה, בגלל זריזותו הפנומנלית. בתוך פחות מעשר שניות הוא מבצע סידרה של בדיקות שלא ממש הצלחנו לעקוב אחריהן בשל מהירותו המהפנטת. תחת ידיו של אותו עובד עוברים מאות מכשירים במשמרת. פשוט לא להאמין.

צילום: רועי כהן

הליך מעניין נוסף הוא בדיקת המכשירים אחרי שהורכבו לחלוטין. בניגוד לנעשה בחברות אחרות, שבהן מתבצעות בדיקות מקיפות למדגם של מכשירים, במפעל בדונגוואן נערכת בדיקת תקינות כפולה לכל המכשירים, בלי יוצא מן הכלל. הבדיקה הראשונה מתבצעת בתוך כוורת גדולה ועל ידי מחשבים, שבודקים שוב ושוב כל מאפיין וכל תכונה במכשיר, מהמצלמה ועד עוצמת הרמקול.

כשהמכשירים יוצאים מהכוורת הם עוברים סבב בדיקות שני על ידי העובדים עצמם. כך, למשל, כל תפקידה של אחת מעובדות הפס הוא... לצלם את עצמה בסלפי. כך היא בודקת את תקינות המצלמה הקדמית שבמכשיר, והסלפי נשמר במכשיר עד לסוף תהליך הבדיקה, אז מפקח המשמרת בודק שהתמונה עדיין שמורה במכשיר וכך למעשה מוודא שהמצלמה אכן נבדקה. איך אומרים אח גדול בסינית?

משחק מסוכן

לאחרונה הגיעה וואווי לנקודת שיא נוספת במלחמה נגד סמסונג ואפל, כשחשפה בתערוכת IFA בברלין מכשיר דגל נוסף, שנכון לרגע כתיבת שורות אלה סירבו בחברה בתוקף לחשוף פרטים על אודותיו.

הזמן יגיד אם הניסיון של וואווי להפגין פתיחות חסרת תקדים יסייע לה בקרב נגד שליטות תחום הסמארטפונים. בדרך היא צריכה להתמודד עם כמה אתגרים לא קלים בכלל, בהם אחד שהיא יוצרת לעצמה: שאו יאנג, סמנכ"ל אסטרטגיית השיווק של החברה, הצהיר באוזנינו על מהלך מסוכן שבו בכל שנה רמת המחירים של מכשירי הדגל תעלה, עד אשר וואווי תיישר קו עם רמת המחירים של סמסונג ואפל. "אנחנו עדיין לא טובים כמו אפל, אבל אנחנו בדרך לשם. המחירים שלנו יעלו כי המוצרים שלנו ישתפרו יותר ויותר. אנחנו משוכנעים שבעתיד אם ללקוח יהיו 800 דולר בכיס, והוא רוצה לקנות סמארטפון, אנחנו נמשוך אותו לקנות וואווי ולא אפל".

אפשר לכבד את יומרות החברה, אבל המהלך שעליו מדבר יאנג יבטל את היתרון המשמעותי של וואווי היום - מחיר אטרקטיבי בתמורה למכשיר איכותי. קשה להאמין שהאמריקנים יסכימו לקנות מכשיר סיני במקום אייפון.

כמו יאנג, גם איידה שו, מנהלת יחסי הציבור של החברה, מודעת לבעיית התדמית, אך משוכנעת: "ההשקעה שלנו בקו המוצרים החדש תוביל לשינוי בדימוי שלנו. נקטין את מספר הדגמים כך שלא כל מכשיר שייצא ייתפס כ'עוד סמארטפון סיני', ובעתיד יהיה לנו מבחר מכשירים מצומצם אך איכותי. אנחנו גם עובדים עם מעצבים בעלי שם עולמי מפאריס ומלונדון".

הכל אפשרי?

הביקור שלנו הסתיים בסיור בחנות הדגל של וואווי בלב השוק האלקטרוני של שנג'ן, שם תוכלו למצוא כל כבל וכל שבב עלי אדמות (לרבות מטענים ניידים ושעון שקניתי - כולם הספיקו להתקלקל עד שנחתי חזרה בארץ יומיים אחר כך). זו חנות קטנה ולא מרשימה במיוחד, אך העובדים בה מלאי שמחת חיים ורצון לעזור. שוחחתי שם עם ג'יה־לי, אחת העובדות החינניות, ושאלתי אותה אם גם לה, כמו לעובדים בכירים ממנה, יש אייפון.

חנות הגדל של וואווי // צילום: רועי כהן

התשובה היתה חיובית, פשוטה ואמיצה: "לנו, הסינים הפשוטים, האייפון מעניק הרבה דברים שאין לנו ביומיום, כמו חופש מוחלט ותחושה שהכל אפשרי". שאלתי אותה בתמיהה: "אבל זה בדיוק הסלוגן של וואווי - Make it Possible, לא?" היא סיכמה: "זו סיסמה יפה. אני גאה להיות סינית, אבל במדינה שלנו, וגם בעבודה שלי, לא הכל אפשרי. עדיין לא". 

הכותב היה אורח חברת וואווי בשנג'ן

לא רק וואווי: הסינים באים

Lenovo S90

על קצה הצ'ופסטיקס: מצלמה אחורית 13 מגה פיקסל; מצלמה קדמית של 8 מגה פיקסל כולל פלאש קדמי; מסך בגודל 5 אינץ'; מערכת הפעלה אנדרואיד 4.4; תומך בשני כרטיסי סים.

מחיר: 1,499 ש'

Xiaomi Mi 4

על קצה הצ'ופסטיקס: מסך 5 אינץ', מצלמה אחורית 13 מגה פיקסל; מצלמה קדמית 8 מיליון פיקסלים, זיכרון 3 ג'יגה; סוללה של 3080 mAh. משקל 149 גרם; מערכת הפעלה אנדרואיד 4.4.

מחיר: כ־1,200 ש' בחנויות אינטרנטיות

ZTE Blade S6

על קצה הצ'ופסטיקס: מסך HD; מעבד 8 ליבות; מצלמה אחורית 13 מגה פיקסל; מצלמה קדמית 8 מיליון פיקסלים; זיכרון 2 ג'יגה; אחסון 16 ג'יגה עם אפשרות הרחבה של עד 128 ג'יגה; הפעלת פנס על ידי שקשוק הטלפון, נעילת המסך ברגע שהמכשיר מוכנס לכיס.

מחיר: 1,499 שקלים.