הפעם הראשונה שבה הקטן שלנו הולך לגן היא נקודת ציון חשובה עבורם וגם עבורנו. בתקופה המקדימה עסוקים ההורים בתהליכי חיפוש של הגן שמתאים לילד וגם תוהים ומבררים לגבי סוג הגננת שהם מעדיפים עבור ילדיהם, צעירה וחדשנית או דווקא מבוגרת ומנוסה. האם כזו שהיא רכה ושלווה או דווקא דמות חינוכית שתחדיר משמעת בילד. האם מספיק לנו שיהיה לו "כיף" בגן או שאנחנו גם רוצים שילמד וירחיב אופקים; בקיצור, לא פשוט. אבל מה שכולנו יודעים זה שברגע שלילד שלנו טוב בגן אנחנו מרגישים זאת עליו. כשהוא קם שמח לגן וחוזר שמח הביתה, זה משפיע לטובה על הביטחון העצמי שלו, מצב הרוח ועל האווירה כולה בבית.
אחרי ש"הפקדנו" את ילדנו בידיה של הגננת, טבעי שיעלו חששות לגבי יחסיה עם הילד והיחס שלנו איתה. אין ספק שזה קשר מורכב שיש לו רבדים רבים, שמבוסס קודם כל על מתן אמון באדם שאנחנו לא מכירים ומעתה הוא אחראי על הילד שלנו, ובמשך לא מעט משעות היום אף "מחליף" אותנו בתפקיד ההורה.
לפניכם עצות וטיפים חשובים, וגם כמה כללי עשה ואל תעשה, שיסייעו לצלוח את מערכת היחסים הזו:
• תיאום ציפיות בצורה חיובית: הסבירו והגדירו לגננת מה חשוב לכם, אבל השתדלו שזה לא יהיה בטון של הערות ו"הנחתת" הוראות, אלא ממקום שמסביר מהם ההרגלים של הילד ומה חשוב לכם כהורים.
אל תגידו לגננת "אנחנו דורשים ש..." אלא נסחו את הבקשה באופן חיובי - ה"ילד שלנו אוהב/רגיל ל...". משפטים כמו "כמה פעמים צריך להגיד לך", או "כבר אמרתי לך" אינם במקום.
• זיכרו שהגננת לא עובדת אצלכם ההורים: כמו שלנו חשוב להגיע למקום עבודה בו מקבלים אותנו בחיוך ובנעימות, כך גם מרגישה הגננת. אין פה מקום להרמת קול, דיבור בטונים תוקפניים או הבכת הגננת בנוכחות הורים אחרים. אם היא תיפגע מהיחס שלכם זה בהחלט עלול להשפיע על המוטיבציה שלה, והרי היא זו שבסוף צריכה לדאוג לילד שלכם. היכנסו בבוקר לגן עם חיוך על הפנים, תדאגו לשאול לשלומה ולשלום שאר הצוות בבוקר, להגיד תודה בסיומו של יום, ולפתח שיחה אישית מדי פעם.
• חשבו מה אתם יכולים לעשות למען הגן: תנסו לא לחשוב רק מה אתם או ילדיכם מקבלים, אלא מה אתם יכולים לתרום למען הגן: האם ניתן לסייע בשיפוץ הגינה למשל, העברת פעילות העשרה מעניינת לילדים, הכנת עוגה ליום שישי, ליזום אירוע משותף עם ההורים באחד החגים, תרומת צעצועים ישנים שאינם בשימוש אצלכם וכו'.
• הימנעו מלהתקשר יותר מדי פעמים לגן במהלך היום: נסו להימנע לשאול שוב ושוב מה שלום הילד, אם הוא אכל ומה בדיוק אכל ומתי החליפו לו חיתול בפעם האחרונה. השתדל לא לתחקר אינספור חקירות, או להגיע לגן בהפתעה באמצע היום "במקרה" – זה גורם לכם להיראות לא טוב ובטוח לא מסייע לבנות מערכת יחסים שמבוססת על אמון. גם אם אתם רוצים לשוחח עם הגננת אחרי שעות העבודה, בדיקו איתה קודם מתי נוח שתתקשרו ומתי היא פנויה לשיחה, כך יש סיכוי שהיא תהיה קשובה יותר. מצד שני, הרשו לעצמכם להיות מעורבים, לשאול, לברר - זו זכותכם המלאה. אם גם תקבלו תשובות לשאלותיכם ותגלו שהדברים מתנהלים כפי שציפיתם ובאופן תקין, זה יטע בכם ביטחון ויחזק את תחושת השקט והשלווה שלכם בזמן שאתם בעבודה.
• אל תרגישו מאוימים או חסרי ביטחון: זו לא תחרות ואתם תמיד תהיו האם והאב של התינוק. יהיו מקרים שבהם תבואו לקחת את הילד והוא לא ירצה לבוא אליכם או יפרוץ בבכי, או בבוקר כשתביאו אותו לגן הוא ירוץ בהתרגשות לגננת ולרגע תרגישו כאילו הוא שכח מקיומכם. תשמחו שהילד שלכם אוהב את הגננת שלו, שמח לקראתה וקשור אליה. זה אומר שהצלחתם למצוא גננת שלילד שלכם טוב איתה, שבחרתם נכון.
• שימו לב לתזונת הילד: בחלק מהגנים הצוות המטפל אחראי גם על הכנת המזון לפעוטות. הסבירו להם אילו רכיבים חשוב לכם שתזונת הילד תכלול, אך קחו בחשבון שלעיתים יופיעו בתפריט מנות חדשות שהילד שלכם טרם התנסה בהן. מניסיון של שנים רבות, אני יכולה להגיד שנחמד דווקא שהילד נחשף לעוד סוג של בישולים וטעמים וזה רק יעשה לו טוב בעתיד.
סמכו על הצוות בנושא הכמויות. בדיוק כמוכם, הם ילמדו עם הזמן להכיר את שפת גופו של הילד, ולהבין מתי הוא רעב ומתי הוא שבע. סכמו עם הגננת שאם היא רואה שהילד לא אוכל מספיק שתדבר אתכם על כך ותראו במשותף איך פותרים זאת. זיכרו שעם הכניסה לגן לוקח לילד זמן להסתגל גם לנושא האוכל. תמיד יש את אחר הצהריים להשלים לילד דברים שתרצו שיאכל יותר: ירקות, פירות, מוצרי חלב וכו'.
• נסו לאמוד את הגננת לפי הדברים החשובים באמת: אז אולי בוקר אחד הגעתם לגן והוא היה קצת מבולגן, ואולי היתה איזה פעם שהגעתם והיא היתה בדיוק בשיחת טלפון. מצד שני, גננת שהיתה ערנית ואמרה לכם שלילד עולה חום, או שהמצב רוח שלו לא כתמיד והיא נכנסת כל בוקר לגן עם חיוך גדול ואנרגיות חיוביות שמשמחות את הילד שלכם ומעלות על פניו חיוך – אלה הדברים החשובים באמת. דעו להפריד בין אלו לדברים החשובים פחות.
• ודבר אחרון – סבלנות: כמו בכל דבר בחיים, חשוב להיות סובלניים. מדובר בתהליך ובשינוי שלוקח לילד שלכם זמן להסתגל אליו. יהיו ימים שהוא יבכה בבוקר כשתעזבו והוא ימים שהוא יבכה כשתחזרו, ואולי בהתחלה יהיו בקשות שתצטרכו לחזור עליהן מספר פעמים, או להתרגל לכך דברים נעשים מעט אחרת וזה בסדר וטבעי. סמכו על האינטואיציה שלכם כהורים, ותוך זמן קצר תדעו אם לילד שלכם טוב או לא.
הכותבת היא מנהלת מדעית בחברת אבוט, יצרנית סימילאקטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו