כ־800 ישראלים מחכים לניתוח השתלת קרנית. מחכים ומחכים, ובינתיים מתאמצים לנהל חיים נורמליים למרות הראייה הפגומה. אלא שניתוח חדש, שמתבצע בבית החולים בילינסון, מעניק להם כעת תקווה לשיפור באיכות חייהם - מכיוון שהוא עשוי לקצר את זמן ההמתנה להשתלה, העומד כיום על כשבעה חודשים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בניתוח החדש נעשה שימוש בקרנית של תורם אחד עבור שני מושתלים, ובכך מתקצרת משמעותית רשימת הממתינים להשתלה ולהשבת מאור עיניהם. הניתוח מיועד בעיקר לחולים מבוגרים, הסובלים מאי ספיקת הקרנית או מבצקת, וכן לחולים שעברו כמה ניתוח קטרקט שגרמו לפגיעה בקרנית שלהם.
במהלך הניתוח נלקחת שכבה דקה מאוד של קרנית - 15 מיקרון בלבד עובייה - ומונחת על הקרנית של המטופל. לעומת ניתוחים מהדור הקודם, שבוצעו בהרדמה מלאה והצריכו עשרות תפרים, הניתוח החדש מתבצע בהרדמה מקומית ולא מצריך תפרים. בתוך שבועות אחדים שבה ראיית החולה לרמתה לפני ההליך, לעומת זמן החלמה של חודשים בניתוחים שבוצעו עד כה. מנותח שראייתו היתה תקינה (6/6) צפוי לחזור לראות כך לאחר הטיפול.
"רופא עיניים שיבדוק את המנותחים שלנו לא יראה שעברו ניתוח, גם לא במיקרוסקופ", אומרת מנהלת שירות קרנית וסגנית מנהל מערך העיניים בבילינסון, פרופ' אירית בכר, "מדובר בניתוח שמתבצע באמצעות חתך מזערי של כ־2.5 מילימטרים. זו בשורה בתחום השתלות הקרנית, המאפשרת איכות חיים טובה באופן משמעותי למושתלים. מדובר בפריצת דרך משמעותית: בשיטות הקודמות זמן ההחלמה היה קרוב לשנה, והיא כללה 24-16 תפרים על הקרנית, שהוצאו בהדרגה. בסוף התהליך התרחש עיוות של הקרנית ונוצר צורך במשקפיים או בעדשות מגע, וגם היה סיכון לזיהומים בגלל התפרים".
סוף לעכירות
עד כה בוצעו בבילינסון כ־30 ניתוחים בשיטה החדשה, והמספר רק גדל בכל יום. "אני מתרגשת בכל פעם מחדש כשאני מנתחת את האנשים האלה", מוסיפה פרופ' בכר, "הם לא יודעים איזה תהליך ארוך נחסך מהם. זה הבדל של שמיים וארץ".
את הניתוחים מבצע ד"ר איתן לבני, רופא בכיר במערך העיניים בבילינסון, שהשתלם בשיטת ניתוח זו בשנה האחרונה בהולנד. "מדובר בניתוח עדין ביותר המצריך יד מיומנת", הוא מספר, "בניתוח אנו מוציאים את התאים החולים מהשכבה האחורית של הקרנית ומשתילים תאים חדשים מקרנית התורם. שכבת הקרנית המושתלת דקה מאוד, ומידת הדיוק גבוהה, כך שהמטופל יכול להגיע לרמת ראייה טובה מאוד לאחר ניתוח מסוג זה".
הניתוח החדש עשוי לתרום גם לקיצור משך ההמתנה לניתוחי השתלת קרנית בישראל, שעומד כיום על כשבעה חודשים בשל מחסור בתרומות קרנית. מנתוני המרכז הלאומי להשתלות עולה כי בתחילת 2015 המתינו 785 חולים להשתלה שכזו. מדובר במספר דומה של ממתינים בהשוואה לשנת 2014, אז המתינו 769 איש לקרנית להצלת מאור עיניהם. במהלך 2014 בוצעו 656 השתלות קרנית בישראל, מתוכן 135 בביה"ח בילינסון.
אחד המנותחים הראשונים בשיטה זו הוא דוד נטף, בן 73 מעפולה, הסובל מעכירות בעין. בתוך כעשר שנים עבר ארבעה ניתוחי קטרקט, אך אלה לא הצליחו להשיב לו את ראייתו. "היה קשה לי לראות ולכתוב. לא יכולתי לקרוא, לא יכולתי לנהוג", הוא מפרט, "הייתי רואה, אבל מטושטש מאוד, עם ערפל בעיניים. זו היתה איכות חיים מתחת לנורמה. עברתי בשתי העיניים ארבעה ניתוחי קטרקט ועוד שני ניתוחי לייזר, וזה לא הצליח. כשהגעתי לבילינסון אמרו לי שאני צריך להתאזר בסבלנות, ויכניסו אותי לרשימת המתנה להשתלת קרנית. חיכיתי יותר מעשור להשתלת הקרנית, גם כי היא לא היתה בשלה להחלפה והייתי במצב שבו עוד יכולתי להסתדר".
אבל לפני כחצי שנה עלתה האפשרות שיעבור את הניתוח החדש, שהתאים בדיוק למצבו כחולה שהקרנית שלו נפגעה בניתוחים קודמים. נטף לא היסס: "הניתוח לקח בערך שעה וחצי, בהרדמה חלקית, ולא כאב לי. הייתי מודע לכל מה שנעשה מסביבי. אחרי יומיים הורידו את התחבושת ועשו לי מבחן ראייה. כשהאחות התקרבה ראיתי צל של יד. אני לא יכול לתאר לך איזה רגע מרגש זה היה עבורי. באותו הרגע הבנתי שיש שיפור מהותי".
היום, הוא שמח לדווח, הוא "רואה בסדר ואפילו קורא ספרים. אני לא רואה הכל במאת האחוזים, אבל מקווה שבמרוצת הזמן זה יגיע לשם. לפני הניתוח היה לי קשה לראות את הנכדים דרך הערפל. אני מברך את הרופאים שהחזירו לי את הראייה שלי. עכשיו אני מחכה לניתוח השני בעין השנייה, וזה כבר אומר הכל".
• • •
מומחים ממליצים למשרד הבריאות:
"להאריך חופשת הלידה לנשים העוסקות בעבודה גופנית מאומצת"
האם בקרוב תתאפשר לנשים הרות הארכה נוספת של חופשת הלידה מעבר ל־14 שבועות בתשלום ו־26 שבועות ללא תשלום? ועדת מומחים ממליצה למשרד הבריאות לקבוע אפשרות להעניק לנשים הרות שעובדות בעבודה גופנית מאומצת חופשה בתשלום בת ארבעה שבועות לפני הלידה. ההמלצות טעונות את אישור משרדי הבריאות והכלכלה.
נשים הן יותר ממחצית מכוח העבודה בישראל (53 אחוזים), וכ־100 אלף נשים הרות נמצאות בכל זמן נתון במעגל העבודה. הן עלולות להימצא בסיכון בשל אופי עבודתן, וההריון מחייב לעיתים לבצע התאמות בסביבת העבודה, באופייה או בתנאיה. בעקבות מקרים רבים שבהם נשים ביקשו מרופאים הקלות ואישורי מחלה בשלבים מתקדמים של ההריון, הוקמה ועדת מומחים שבה היו חברים ד"ר אורלי תיבון־פישר, מומחית לרפואה תעסוקתית, ד"ר עידו שולט וד"ר מנחם פישר, מומחים לגינקולוגיה, וכן רופאים בשירותי בריאות כללית ובבית החולים רמב"ם בחיפה.
הוועדה סקרה מחקרים רבים שמצאו השלכות שונות של עבודה במהלך הריון. מהממצאים עלה, בין השאר, כי נשים הרות שעוסקות בעבודה גופנית מאומצת נמצאות בסיכון מוגבר למשקל לידה נמוך ולרעלת הריון.
המומחים המליצו להעניק הקלות בקריטריונים מוגדרים. במסגרת זו, לחופשת קדם לידה יהיו זכאיות נשים שעוסקות בעבודה שמערבת הרמת משא כבד (במשקל של יותר מ־7 ק"ג באופן קבוע, או יותר מ־14 ק"ג באופן חד־פעמי), עמידה ממושכת של ארבע שעות או יותר ברצף במהלך יום העבודה או הליכה ממושכת של ארבע שעות או יותר.
הקלות יינתנו, בכפוף לאישור של רופא תעסוקתי, גם לנשים העובדות במקצועות שכוללים טיפוס על סולמות, חשיפה לטמפרטורות גבוהות (עבודת חוץ בשמש במהלך הקיץ, עבודה בקרבת מקורות חום דוגמת תנורים במשך שעתיים או יותר), סיכון חריג לתאונה או תנוחת עבודה לא נוחה.
"חופשת קדם לידה ייחודית צפויה להקל במידה ניכרת על אוכלוסיית היעד הראויה של נשים הרות, שמתקשות בעבודה מאומצת גופנית", ציינו חברי הוועדה במאמר שהתפרסם בגיליון הנוכחי של כתב העת "הרפואה", "על פי המלצות הוועדה, חופשה כזו תוגדר במבנה מודולרי, כך שתתאפשר גמישות ביישום בפועל: משך החופשה, היקף התגמול הכספי באופן מוחלט או ביחס לשכר, מקור המימון וחלק המעסיק בו".
ממצאי הוועדה שבחנה את הנושא אושרו על ידי המועצות הלאומיות - גופים המייעצים למשרד הבריאות בנושא רפואת נשים, רפואת פגים, בריאות העובד ובריאות הקהילה. הממצאים הועברו להכרעת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו