מה יקרה לגולשי אשלי מדיסון?

על פי הדיווחים ברשת, ההאקרים פרסמו ב"דארקנט" את פרטי הדואר האלקטרוני והאשראי של הרשומים באתר הבגידות "אשלי מדיסון". 

במטה החברה-האם הקנדית של האתר, החלו להפנים שהחברה תעמוד בקרוב בפני גל של תביעות מצד מנויים, שנחשפו בגלל שהחברה לא הקפידה לשמור על מאגר המידע שלה ובכך גם על אלמוניותם. 

בנוסף, נשים וגברים החושדים בבני ובנות זוגם, יוכלו לראות אם בן הזוג אכן נרשם לשירות הבגידות, ובכך לאשש את החשדות ולהשתמש במידע בתביעות גירושין, דרישה לדמי מזונות או הסכמים לחלוקת רכוש. לפי העיתון The Owl, החיפוש ברשומות דומה להצצה באתרים פורנוגרפיים ומגרה את הסקרנות לראות מי מהמכרים שלנו רשום שם. בוגדים יתגלו, מערכות יחסים יסתיימו, וחייהם של ילדים ייפגעו מהחשיפה. זאת למרות שלפי ההערכות, רבים מהנרשמים לא הצליחו להגיע לשלב של בגידה מעשית, ורק נרשמו בתקווה להגיע לכך. 

הרשימות הפתוחות לעיון הפכו כבר לקובץ, שבתוכו אפשר לבצע חיפוש וכך להציץ ולראות מי נמצא ברשימה. מדובר לא בהכרח בידוענים, אבל בהרבה אנשים שיכולים לאבד את משרתם. כך למשל, כפי שכתב ה"וושינגטון פוסט", ניאוף הוא עבירה על חוקי הצבא, ואלפים מהרשומים באתר השאירו כתובת צבאית. איש צבא שייתבע ויימצא אשם, עלול לשאת עונש של שנת מאסר ולהיות מפוטר מהצבא בלי לקבל פיצויים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עוד מעריכים, כי במקומות עבודה רבים, במיוחד בארה"ב, העובדים מתחייבים על קוד התנהגות בחוזה העבודה שלהם, וכתוצאה מחשיפתם ברשימה הם עלולים לאבד את מקום העבודה. עובדי ממשל העלולים להיות קורבנות לסחיטה, מורים במחוזות עם השקפות שמרניות, נבחרי ציבור ומנכ"לים של חברות ציבוריות, כל אלה נמצאים בסכנת פיטורין. 

מצד שני, החשיפה תגרום לחברות המחזיקות מידע אישי להקפיד להבא בצורה הדוקה יותר על מאגרי המידע של הלקוחות. גם הגולשים ילמדו, שגם אתרים מאובטחים אינם ערובה לסודיות של המידע האישי שלהם. לא רק אשלי מדיסון יקרוס, אלא גם אתרים נוספים, שכנראה יהיו מעתה על הכוונת של ההאקרים, שירצו להוכיח, שאין מחסום המסוגל לעצור אותם מלחדור למידע הרגיש ביותר. 

"יש הונאה - ויש טרור רשת"

"על פי מה שראינו עד עכשיו, יש ברשת כתובות מייל ואתרים שהסיומת שלהם היא co.il, כך שאפשר לדעת שמדובר במשתמשים ישראלים, אבל יש גם הרבה ישראלים שמשתמשים בג'ימייל, ואז אי אפשר לדעת שהם ישראלים", מסביר אמיתי דן, חוקר אבטחת מידע, השופך אור על השאלה עד כמה הדיווחים על 170 אלף המשתמשים הישראלים נכונים. "האתר עצמו טען שמדובר ב-170 אלף ישראלים, אבל עדיין אין לנו על זה אימות".

אז בכל זאת אפשר להימנע מהונאה ברשת? 

"כדי להימנע מגניבת פרטי האשראי, אנשים יכולים להשתמש ב-paypal או לקנות בבנק הדואר פרטי אשראי בינלאומי חד-פעמיים או כרטיס חד-פעמי אחר, שאותו אפשר להטעין וחשבון הבנק האישי אינו משויך אליו. מעבר לזה, ישנם הפרטים האישיים כמו הכתובת בבית, השם או ההעדפות המיניות למשל, ובמקרה של האתר הזה ודומיו - האתרים לא מצפינים את הפרטים האלה ולרוב לא מגינים עליהם, ואז הלקוח משתמש באתר שמגן על פרטי התשלום אבל לא על הפרטים האישיים. כאשר ההאקרים פורצים לאתר כזה, הם יכולים לסחוט אותך ולבקש ממך מיליון דולר כדי לא לחשוף את הפרטים". 

אחת השאלות שנשאלות היא האם גולשים ישראלים חשופים יותר לפריצות והונאות ברשת, בעיקר בשל פריצות מצד גופי ואירגוני טרור. אמיתי מסביר כי "האם בישראל אתרי קניות הם רגישים? לדעתי יש המון מחדלים למי שנותן לך את השירות, אבל אלו לא נגרמים ממניעי טרור. זה נכון שיש המון גורמים אנטי-ישראלים שמכוונים נגד גורמים ישראלים, אבל אם הם לאומניים הם לרוב יפרסמו את הדברים. מי שמבצע הונאה ממניע פלילי, יגנוב את הפרטים לא בגלל שהלקוח הוא ישראלי, אלא בגלל שיש לו כרטיס אשראי".  

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו