1. הפתגם האמריקני הנפוץ ש"אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, עושה קולות של ברווז אז סימן שזה ברווז", מתלבש כרגע היטב על נבחרת ישראל בכדורסל. אם הכדורסל שמציגה הנבחרת נראה כמו בלובליאנה 2013, והתוצאות מול יריבות בינונית הן בהתאם, אזי יש המון סיבות לדאגה, שלושה וחצי שבועות לפני כדור הביניים הראשון באליפות אירופה במונפלייה מול רוסיה.
היום רשמה הנבחרת הפסד שלישי מפתיחת ההכנות 69:64 לנבחרת מקדוניה במשחק שנערך בסקופייה וחלק מהבעיות של הנבחרת הם לא רק ברשימת החסרים אלא גם בנוכחים כרגע. עומרי כספי וגל מקל קלעו 18 נק' כ"א, שון דוסון (12) ורוברט רותברט (9) היו בסדר. אבל איפה כל האחרים?
2. הארסנל ההתקפי שמביאה הנבחרת לאליפות מוגבל מאוד, היא נעדרת משחק פנים ורבים משחקניה לא מהווים איום קליעה מבחוץ. מתוך 32 השלשות שקלענו במוקדמות (5.5 למשחק) יותם הלפרין וגיא פניני סיפקו 16. שיטת המשחק של ארז אדלשטיין אמנם אינה בנויה על זריקות מבחוץ כל התקפה שנייה, אלא על חדירות ותנועה ללא כדור, אבל בלי איום קליעה קל ליריבות לסגור את הצבע ולהקשות בהתקפה המסודרת.
אדלשטיין ניסה בפתיחה הרכב קונבנציונלי (יבזורי כגארד השני, כספי וכדיר כפורוורדים) אבל כספי רחוק מאוד מכושר הקליעה שלו ואלישי כדיר עדיין לא חזר מהחופשה. ד'אור פישר שמעניק לנבחרת מימד אחר של גבוה שקולע מבחוץ (וגארדים שיורדים למשחק פוסט אפ) רחוק מאוד מכושרו, ורוברט רותבארט נראה טוב ממנו מול הסל אך גם הוא די רך בהגנה.
3. גם בקו האחורי מצבנו מדאיג. גל מקל שיפר מאוד את יכולת ייצור מצבי הקליעה מכדרור, אבל הוא חזר אחורה מבחינת כמות הכדרורים. רביב לימונד די אנמי בהתקפה, שון דוסון מצוין במגרש הפתוח אבל בהתקפה המסודרת זורק מבחוץ במקום לחדור. כשאליהו יחזור ממחר לאימונים ישראל חייבת לנפק יותר סלים ממתפרצות אבל זה לא יכול להיעשות מכדרור, כי באירופה משתמשים בעבירות כדי לעצור משחק ריצה. עיצבן לראות שחקנים שעולים להתקפה בכדרור במקום במסירה ארוכה אבל חייבים לזכור - הנבחרת התאמנה בקושי שבוע יחד ולכן רמת התיאום היא בהתאם.
4. הנבחרת נראתה השבוע בדיוק כמו שרוב גורמי הכדורסל (מנהלת, אירגון השחקנים, חלק מהשחקנים) התייחסו אליה. עכשיו אחרי שקיבלנו את הסטירה המצלצלת זה הזמן להתעורר כדי לא לחטוף נוק־אאוט מפינלנד ובוסניה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
