כש"המלט" מעורר היסטריה

מאז העיבוד הקולנועי של לורנס אוליבייה לטרגדיה השייקספירית "המלט" ב־1948, לא נרשמה היסטריה שכזו סביב המחזה. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מאז נכתב, אי אז בתחילת המאה ה־17, זכה סיפורו של הנסיך הדני לעשרות רבות של עיבודים ופרשנויות. בתחילת השבוע עלתה פרשנות בימתית חדשה ל"המלט" בתיאטרון ברביקן הלונדוני, כשבתפקיד הראשי משחק כוכב השעה הבריטי, בנדיקט קמברבאץ' - מי שהתגלה לעולם בסידרה "שרלוק" ומאז הפך לכוכב הוליוודי מבוקש והופיע בסרטים כגון "12 שנים של עבדות", "אוגוסט: מחוז אוסייג'" ו"משחקי החיקוי", תפקיד שעליו היה מועמד לפרס האוסקר.

ההצגה עלתה ב־5 באוגוסט ותרוץ, נכון לעתה, רק עד סוף אוקטובר. ההכנות הארוכות ושמו של הכוכב הספיקו לייצר עניין עצום סביב המחזה עוד טרם עלייתו - כזה שהביא לבהלת כרטיסים חסרת תקדים. מפיקי המופע, שנהנו מהסערה סביבו, יצרו מנגנון מכירה שמבטיח כרטיסים מוזלים מאוד (עשרה פאונדים) ל־30 רוכשים בני מזל שיגיעו מוקדם מספיק לקופות התיאטרון וכן כרטיסים במחירים סבירים (25-125 פאונד) לרוכשים ברשת, מתוך רצון להנגיש את המופע לקהלים גדולים ככל האפשר. התוצאה, כמעט באופן צפוי, היתה הפוכה: ספסרים רכשו כרטיסים ומכרו אותם במחירים שהגיעו ל־1,200 פאונד ואף יותר. 

העניין סביב המחזה גבר אפילו יותר במהלך הצגות ההרצה. החזרות הגנרליות האלו התקיימו בנוכחות קהל ולא רק בפני עיתונאים ומקורבים כפי שנהוג, וגם להן נמכרו כרטיסים. מכירת הכרטיסים להצגות ההרצה היא יוצאת דופן ועוררה סימני שאלה בקרב רבים. כתוצאה מכך גם פורסמו שתי ביקורות מוקדמות. לרוב הביקורות בתקשורת מתפרסמות רק לאחר שההצגה רצה זמן מסוים ומתקיימת הצגה לתקשורת, אלא שהפעם העיתונים ה"טיימס" ו"דיילי מייל" שברו את הכללים ופירסמו ביקורות מוקדמות, עוד לפני שהתקיימה ההצגה לתקשורת (שתתקיים רק ב־25 באוגוסט). 

ב"דיילי מייל" פורסמה ביקורת אוהדת למדי, אולם קייט מאלטבי, מבקרת התיאטרון של ה"טיימס", העניקה להצגה שני כוכבים בלבד ותיארה אותה כ"עיבוד של המלט לילדים שגדלו על מולן רוז'". המפיקים זעמו על הפרסום המוקדם, שחורג מכללי האתיקה, אבל פערי הדעות בין המבקרים רק הגדילו את העניין בקרב הקהל.

הווייב סביב המחזה התעבה גם בגלל צופים ששיתפו ברשתות החברתיות את החוויות האישיות שלהם מהמופע בתוספת צילומים וקטעי וידאו מהמחזה - דבר שאינו נהוג בדרך כלל. העניין הפך לשיטפון חמור מספיק כדי להוציא מקמברבאץ' עצמו קריאה להפסקת התופעה. הוא פנה לקבוצת מעריצים שהמתינו לו אחרי ההופעה וביקש מהם להפיץ את קריאתו ברשתות ולבקש שיפסיקו לצלם בזמן ההצגה. לדבריו, הוא רואה מצלמות ואורות אדומים באולם, וזו תופעה משפילה ומביישת. עוד הוסיף קמברבאץ' כי הוא מבקש להשאיר את המחזה כזיכרון בליבם ובראשם של הצופים ולא כחומר שמתועד במכשירי הטלפון החכמים שלהם. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו