המוטיבציה להתגייס לשירות משמעותי בצה"ל הולכת ופוחתת. במחקר חדש של אוניברסיטת חיפה נמצא כי רוב תלמידי התיכון מעדיפים שירות לא קרבי. שמונה אחוזים מהם מתכוונים להשתמט לגמרי משירות בצה"ל. במחקר, שנערך בבית הספר למדעי המדינה על ידי איתן אדרס ובהנחיית ד"ר דנה ושדי וד"ר פיטר ואנהוייסה, השתתפו 2,705 תלמידי כיתות י"א-י"ב מ-12 בתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. כל הנשאלים היו מועמדים לשירות פעיל (לא נבדקו תלמידים מבתי ספר חרדיים או ערביים). 54 אחוזים מהנשאלים השיבו כי יפעלו כדי שהשירות הצבאי שלהם יהיה קל, לא קרבי ועם מינימום סיכון. לעומת זאת, 38 אחוזים אמרו כי הם מתכוונים לשרת ביחידה קרבית. שמונה אחוזים הבהירו כי הם מתכוונים להשתמט מהצבא לחלוטין. כדי ללמוד על השינויים במוטיבציה נשאלו התלמידים שתי שאלות שנלקחו ממחקר דומה שבוצע בשנת 1988 על ידי פרופ' עפרה מייזלס ופרופ' ראובן גל. מההשוואה נמצא כי 58 אחוזים מהבנים היו מתגייסים לשירות מלא או חלקי, גם אם השירות היה התנדבותי. זאת לעומת 94 אחוזים שהשיבו בחיוב לשאלה זו לפני 22 שנה. 58 אחוזים מהבנים ענו כי לא ינסו לשנות את שיבוצם אם יוצבו ביחידה קרבית. זאת לעומת 76 אחוזים שאמרו כי לא ישנו את שיבוצם לפני 22 שנה. עוד נמצא במחקר כי יש קשר ישיר בין בני נוער שרמת התפיסה הגלובלית שלהם מפותחת לבין השתמטות או השתמטות למחצה. רמת התפיסה הגלובלית נבחנה על פי מספר מדדים כמו רמת צרכנות, רמת אינדיבידואליזם, תפיסה עצמית כאזרח העולם, רמת הקשרים המקומיים הפעילים וחוזק השורשים הקוגניטיביים. מהממצאים מתברר כי לרמת הקשרים המקומיים יש ההשפעה החזקה ביותר על הנטייה לשרת או להשתמט. כך, למשל, מי שפעיל בתנועת נוער, מטייל הרבה בארץ וחש גאווה על היותו ישראלי יהיה בעל רמת גלובליות נמוכה יחסית אבל בעל נטייה גבוהה יותר לשרת בצבא. גם רמת הצרכנות ורמת האינדיבידואליזם השפיעו על הנטייה לשרת או להשתמט. "הדרך להתמודד עם השתמטות היא באמצעות חינוך ערכי, חיזוק תנועות הנוער וכדומה", מסביר אדרס. "אם המדינה מחליטה שזה חשוב לה, היא צריכה לדאוג שבני הנוער יהיו פעילים יותר בתנועות, יהיו גאים בישראליות שלהם ויהיו בעלי זהות מקומית חזקה".