מבחינת רביב לימונד, לפחות, קמפיין הנבחרת הקרוב מכיל בתוכו את השילוב האידיאלי: מאמן, ארז אדלשטיין, שתחתיו הציג את עונתו הטובה ביותר ב־2013/14 בהפועל ת"א והיעדרותו של יותם הלפרין, הצל הגדול שמלווה אותו מאז ימי נבחרת הנוער.
הוא והלפרין היו צמד קטלני בנבחרות הצעירות - בין השאר אצל אדלשטיין בנוער - אבל כשהגיעו לנבחרת הבוגרת - הם "הופרדו": הלפרין הפך לבורג מרכזי ואילו לימונד התנדנד ונשאר הרחק מאחור. "הייתי בן 16 כשהכרתי את ארז לראשונה בנוער", הוא מספר, "אנחנו מכירים אחד את השני כל כך טוב ויש בינינו התאמה מקצועית מעולה. הצורה שבה הוא רואה את הכדורסל זה בדיוק הדברים שאני יכול להביא למגרש".
"הכדורסל של ארז מבוסס על תנועה, חיתוכים וחדירה", הוא מסביר, "זה בדיוק הדברים שיש לי: הכוח המתפרץ, האתלטיות, הקליעה מחצי מרחק, החדירה והוצאת הכדור".
וזה פחות בא לידי ביטוי אצל עודד קטש בהפועל ת"א?
"הבעיה בהפועל היתה שהייתי צריך עוד מישהו לידי. מישהו שיוריד ממני עומס ויווסת את הלחץ שעשו עלי. אני מקווה שהעונה יהיה מישהו כזה כדי שלא ייווצר מצב שאני צריך לייצר גם לאחרים וגם לעצמי".
ללימונד היה בעבר פתיל קצר שהתפוצץ מהר בנוגע לקרדיט שהוא מקבל בנבחרת. פעם אחת הוא פרש במהלך הכנה לקמפיין, פעם הוא נופה ברגע האחרון. היום, כשהוא בן 30, מבוגר ומפויס לקראת אליפות אירופה הרביעית שלו, הגישה שלו אחרת לגמרי. האופי הסוער התמתן.
"היו לי שנים קשות בנבחרת, היתה לי תחושה של קיפוח; תחושה של 'מה שלא אעשה לא אשחק'; הרגשה שמגיע לי יותר ושאני לא מקבל את המגיע לי". "היום ממרומי גילי", הוא ממשיך, "אני יכול לומר שזו היתה טעות כי שחקן לא אמור לבוא בהרגשה כזו, אלא של לטרוף ולקחת. זה נבע כי הייתי ילד בראש שלי. היום אני הרבה יותר בוגר, לא מחכה שייתנו לי. אני בא, לוקח ואומר תודה. בעבר הייתי אימפולסיבי, מגיע לקמפיין, רואה שאני לא ממש בתמונה וכבר מקבל את ההחלטות שלי. החיים ביגרו אותי ועכשיו הגישה שלי שונה לחלוטין".
אתה ויותם התחלתם באותה נקודה והרקורד שלו בנבחרת גדול בהרבה. אולי מכאן באה תחושת הקיפוח?
"לא. זה לא מישהו ספציפי. פשוט הייתי בא מעונות טובות בקבוצות ששיחקתי בהן וראיתי שבנבחרת אני לא נספר".
עכשיו הוא איננו.
"יש לי אחריות בתור אחד מהמבוגרים בנבחרת. יש כאן הרבה צעירים וצריך לתת להם דוגמה, צריך להקרין עליהם מהניסיון שלנו ולעזור להם עם הקפיצה הגדולה שאנחנו רוצים שהם יעשו. נצטרך לחפות על מי שיהיה חסר ולתת עוד יותר מעצמי".
לימונד במדי הפועל. "איכזבנו את הקהל" // צילום: עודד קרני
"יש צעירים מוכשרים"
לימונד מגיע לקמפיין הזה רגוע מאוד בהשוואה לעבר. "התהליך הזה לא התחיל מהיום", הוא אומר, "זה כבר שנתיים־שלוש שאני בא בראש שנותן לדברים להגיע בעצמם. אין סיכוי שאחזור על טעויות העבר". לא מעט מהתהליך הזה ניתן לייחס לכך שמצא בית בהפועל ת"א לאחר שנים של נדודים: "מצאתי את הנחלה ואת המקום שאני אוהב ושאוהבים בו אותי. אני רואה אותי נשאר שם עוד הרבה שנים".
איכזבתם בעונה שעברה בגדול
"איכזבנו את הקהל בזה שלא היינו הפועל ת"א. לא בדיוק בתוצאה, כמו העובדה שזו לא היתה קבוצה שנתנה את הכל ותסיים משחק עם אלף שריטות. היו נסיבות (מותו של אורי שלף; א"ס) אבל הבעיה היתה בחומר האנושי. לא היו לנו האנשים שמתאימים להפועל ת"א. אני בטוח שקטש וההנהלה יודעים את זה והשחקנים שיבואו העונה יהיו לגמרי אחרים. המטרה לפני הכל היא להחזיר את הרוח המיוחדת של המועדון. חווינו דברים קשים העונה הזו, גם אני באופן אישי, אבל עדיין למרות שזאת היתה עונה פחות טובה, אני חייב לומר שאני נהנה בהפועל ת"א".
ובחזרה לנבחרת: אתם שבוע באימונים, איך זה נראה עד עכשיו?
"זאת התחלה, עדיין לא קיבלנו צורה. חסרים פרצופים מוכרים. מצד שני, יש חבר'ה צעירים שמוסיפים המון מרץ, התלהבות ורצון. כרגע אנחנו מתחילים להבין מה ארז רוצה מאיתנו ולטעמי זה נראה טוב".
אם אני מזיז אותך הצידה אז שחקנים לא מנוסים בכלל יצטרכו להחליף את הוותיקים שיחסרו.
"יש כאן צעירים מוכשרים מאוד. זה היה קורה בצורה זו או אחרת שהם היו נכנסים. לפעמים בחיים יש סיטואציות שצריך לקצר תהליכים. הם יכולים לעשות את הקפיצה הזו. חוץ מזה יש על ידם שחקנים עם המון ניסיון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
