גבריאלוב חוגג יובל של יצירה

בגיל 65 מיקי גבריאלוב חוגג 50 שנות יצירה • במופע חגיגי, שיתקיים באוקטובר באמפי שוני, הוא יבצע את להיטיו מכל התקופות

גבריאלוב // צילום: קובי קלמנוביץ' // גבריאלוב

כבר 50 שנה שמיקי גבריאלוב מנפק להיטים לפנתיאון המוסיקה הישראלית ומעצב את הפסקול של התרבות שלנו. "אני ואתה", "סע לאט", "זה היה סיפור של חורף", "הכניסיני תחת כנפך", "עוף גוזל" ו"השיירה" הם רק חלק מהשירים שיצר גבריאלוב.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עכשיו, בגיל 65, הוא חוגג 50 שנות יצירה במופע מיוחד, שיעלה ב־10 באוקטובר באמפי שוני. במופע יארח גבריאלוב את ברי סחרוף ואת יהודית רביץ ויבצע את להיטיו הרבים, ובהם שירים רבים שכתב לאריק איינשטיין. 

"50 שנה זה הרבה זמן", צוחק גבריאלוב, "אני מסתכל על כמות היצירות שיצרתי, וזה באמת משהו שאפשר להתגאות בזה. אם הייתי מציג את זה לאבא שלי אני בטוח שהוא היה מתגאה בי. אני מגיל 15 על הבמה עם להקות ויוצרים, הוצאתי אלבום לפני שנה ואני מופיע עם המופע 'ריח של ים'. במופע באמפי שוני יהיו שירים מכל התקופות".

במבט לאחור, יש משהו שהיית עושה אחרת?

"אני בטוח שיש שירים שכתבתי ושהיום אני אחשוב שאולי הייתי צריך לעשות אותם אחרת. יש הרבה דברים שקשורים לרגע שהייתי נתון בו, למצב רוח שהיה לי בתקופה ההיא, לשילובים מוסיקליים שעשיתי בחיי, אבל אי אפשר לחזור אחורנית ולשנות דברים, אז אני לומד מזה לגבי ההווה והעתיד שלי".

אם אבקש ממך לבחור צומת אחד שהשפיע במיוחד, מה זה יהיה?

"היתה תקופה שלמדתי מוסיקה ב־1976, שהביאה אותי לאפיקים מוסיקליים חדשים, לשירים כמו 'סיפור של חורף', שהיה נקודת מפנה ביצירה שלי. כמובן שהתקופה עם אריק איינשטיין 'בדשא של אביגדור' היתה הפתעה בשבילי. נקודת מפנה אחרת היא בשיר 'סע לאט', שבו רציתי לשנות את סגנון ההלחנה ופניתי להלחנה של פרוזה. היו כמה ציוני דרך בשנות ה־90 כשהתחלתי לעשות מוסיקה אתנית, טורקית, ונסעתי לטורקיה ולירדן".

איך אתה רואה את המוסיקה הישראלית היום? 

"אני באתי מתקופה שהיתה אנלוגית לגמרי, ואנחנו בתקופה דיגיטלית לגמרי. כל אחד משחק עם האולפן הביתי שלו ונוצרה תרבות מוסיקה חדשה. פעם אנשים עבדו אחד עם השני, יצרו והקליטו יחד. פעם עשו מוסיקה בשביל לעשות מוסיקה, ולא בשביל לייצר הצלחה או פרסום או רייטינג".

יש לך ייצוג בדור החדש של המוסיקה, שירה הבת שלך. 

"נכון. שירה חיה בניו יורק, עובדת ומקליטה. בספטמבר אני נוסע אליה. אני מאוד גאה בה. רציתי שתהיה לי משפחה מוסיקלית. היא שרה וכותבת ומבצעת ועושה את זה נהדר. גם שאר הבנים מוסיקליים. אחד מהם, נועם, גם מנגן בגיטרה. אשתי, מיכל, שהיא ציירת, ניגנה על פסנתר. ככה שיש הרבה מוסיקה בבית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר