ההתפתלות של מפקד מחוז ירושלים ניצב משה צ׳יקו אדרי, זמן קצר לאחר ארוע הדקירה, היתה מביכה. ההתכסות מאחורי המילים "זהו אירוע חמור שנמצא בחקירה" - לא יכולה לכסות על מחדל מודיעיני כל כך מרגיז. אין מה לבדוק, אדוני המפקד, הפעם, הכתובת לא היתה רשומה רק על הקיר - היא זעקה לשמיים מכל הכיוונים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כבר שנים שמשטרות בעולם מתמודדות עם חוליגנים במגרשי הכדורגל. גם אצלנו, אוהדים, בעיקר רצידביסטים עם רקע פוטנציאלי לאלימות והפרות סדר, מסומנים מראש, נקראים לתחנות המשטרה ומוזהרים, וחלקם אף נמצאים תחת פיקוח ואינם מורשים להכנס למשחקים. אם במגרשי הכדורגל זה קורה, מדוע זה לא יכול היה לקרות גם הפעם, עם אותו פושע באותו מקום.
חוץ מללכת לספר על כוונותיו באופן אישי לשר לבטחון פנים, לממלא מקום המפכ"ל ולמפקד מחוז ירושלים, הדוקר חשף את כוונותיו החוזרות והנפשעות ברבים. על כן, זהו מחדל חמור שמציב שני סימני שאלה קשים על תפקוד משטרת מחוז ירושלים באירוע: בהיבט המודיעיני מבצעי - איך יכול להיות שכולם ידעו והמשטרה לא? ואם המשטרה ידעה, מדוע לא נערכה? כשבוחנים את סימני השאלה הללו, ניצב על ידם גם סימן קריאה ברור - המשטרה היתה חייבת לדעת.
הדבר הראשון שהיה צריך לעשות בדיון ההערכות הראשון, הוא להעלות את שמו של שליסל, לקרוא לו למשטרה ולמנוע ממנו בכל דרך להתקרב למצעד. אפילו במחיר מעצרו ליום אחד.
השר לבטחון הפנים, גלעד ארדן הורה להקים צוות לבדיקת המחדל. אפשר כבר להניח כי הממצאיים שייחשפו יעידו שגם במקרה הזה נפלו כשלים חמורים מצד שרשרת הפיקוד במחוז ומי שהיו אמורים לדאוג לכך שהצועדים ייחזרו הביתה בשלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו