אז למה הצרפתים באמת שונאים את כריס פרום, הבריטי שהשלים ביום ראשון זכייה שנייה בטור דה פראנס והיה לרוכב ה־20 בהיסטוריה שזוכה בטור יותר מפעם אחת? הרוכב וקבוצת סקיי הבריטית התקבלו בשריקות בוז במקרים היותר תרבותיים, ובמקרים הפחות תרבותיים - בשקית שתן שנזרקה עליו. אחד מרוכבי קבוצת סקיי, האוסטרלי ריצ'י פורטה, גם הוכה בצלעות במהלך המירוץ.
התקשורת הצרפתית מאשימה את קבוצת סקיי בשימוש בסמים - טענה שכמובן קשה מאוד להתמודד איתה. הציבור למוד הניסיון יודע שהסיכוי שכל רוכב וכל מנצח בטור השתמש בסמים הוא לא קטן. מצד שני - קצת קשה להסביר את השנאה והאלימות. גם אם יתברר ביום מן הימים שפרום או חברי קבוצתו השתמשו בסמים, הם לא יהיו הראשונים והם לא חשודים יותר משום קבוצה או רוכבים אחרים.
בקבוצת סקיי, מנגד, מאשימים את התקשורת הצרפתית. חייבים להודות שדי תמוה שהפרשנים, שאותם מביאים הצרפתים כדי לפזר את ההאשמות הללו, הם דמויות מפוקפקות; למשל לורן ג'לברט, רוכב מורשע בשימוש בהורמון EPO.
פרום, אגב, קורא מצידו לבדיקות סמים מחמירות יותר ומעולם לא נתפס בבדיקה. עם זאת, כל זה היה נכון גם לגבי לאנס ארמסטרונג. להאשמות הצרפתיות על יכולות לא אנושיות הבריטים מגיבים בפרסום מידע מדעי, שמוכיח שלכאורה הכל אפשרי.
הסוגיה המדעית היא חלק מהעימות הזה: הבריטים פירקו את הטור דה פראנס הרומנטי למשימה, שאותה רצו להשיג בזכות היכולת הארגונית שלהם. קבוצת סקיי הוקמה כדי לייצר אלוף בריטי לטור בתוך חמש שנים והשיגה את המטרה בשנתיים. בראשה עומד דייב בריילספורד, מדען הספורט שהפך את בריטניה למעצמת אופניים אולימפית.
היכולת של בריילספורד להסב רוכבי היפודרום לרוכבי כבישים - ראשית ברדלי וויגינס ועכשיו כריס פרום - עומדת בניגוד למה שהיה ידוע בעבר בענף האופניים. לתדמית הרובוטית הזו של סקיי מצטרפת העובדה שפרום הוא רוכב לא מרגש במיוחד: הוא הכריע את הטור בטיפוס אחד נפלא בקטע העשירי, ומשם נראה שזו יותר עבודה של קבוצה ששמרה עליו. הוא אפילו איבד הרבה מיתרונו ביום הלפני האחרון לנאירו קינטנה הקולומביאני.
קבוצת סקיי דוהרת לניצחון // צילום: אי.פי
וכמובן, גם הכסף מדבר. כמו בעולם הכדורגל, היכולת של הבריטים למסחר ספורט טובה בהרבה משל שאר האירופאים. הכספים הגדולים שמשקיעה רשת סקיי בקבוצה ממונפים היטב, ובשש שנות קיומה זכתה הקבוצה ליותר מ־550 מיליון דולר מפרסום, הרבה יותר מכל קבוצה אחרת. לפני שנה, כשהבריטים אירחו את פתיחת הטור דה פראנס לשלושה קטעים די משעממים ושטוחים, הם הצליחו למקסם את כספי הפרסום וההכנסות בצורה שעיצבנה את הצרפתים, אשר גאים מאוד בעממיות של האירוע.
אבל הצרפתים רחוקים מאוד מלהיות המארחים ההגונים בעולם. לדיראון עולם תיחשב להם העובדה שגדול הרוכבים, אדי מרקס, לא רכב בטור דה פראנס של 1973 בגלל חשש מאלימות הקהל הצרפתי, ששנא את העובדה שהרוכב הבלגי ישבור את שיאו של ז'אק אנקטיל ויזכה בטור חמישי ברציפות. היה זה שוד ספורטיבי מביש לרוכב שחזר בשנה לאחר מכן, ניצח ביותר משמונה דקות, וארבע הזכיות האחרות שלו היו בהפרשים גדולים עוד יותר.
בחזרה ללונדון, 1948
אוסטרליה עומדת להגיש ערעור על שני מקרים שבהם לטענתה הגיעו לה מדליות אולימפיות. הבעיה: הם קרו לפני יותר מ־30 שנה. המקרה ה"חדש" יחסית התרחש באולימפיאדת מוסקבה ב־1980, כשהשופטים פסלו ללא הצדקה קפיצה (לרוחק) של איאן קמפבל האוסטרלי שהיתה מספיקה לניצחון. בתחרות זכה ז'אק אודמאיי הסובייטי־אסטוני. השיפוט באותם משחקים היה באמת ביתי בצורה מחפירה. לפני הכל הייתי מחזיר לנאדיה קומנצ'י את הזהב בקרב־רב בהתעמלות.
הערעור האוסטרלי השני הוא על מקרה שקרה דווקא במדינה ידידותית, אנגליה, באולימפיאדת לונדון 1948. לטענתם, פוטו־פיניש בריצת ה־200 מטרים לנשים מראה ששירלי סטריקלנד סיימה שלישית ולא רביעית. ועל כך נאמר: תבדקו בזמן את הפוטו־פיניש. דרום קוריאה איבדה פעם את הזהב שהגיע לה בקרב־רב בהתעמלות ב־2004 כי איחרה בכמה דקות בערעור.
מספר הנושאים הפתוחים בספורט הוא מפתיע. קיים, למשל, סכסוך בין אנגליה לאוסטרליה על מדליית הטניס־זוגות מאולימפיאדת 1896 באתונה, שבה זכו אדווין פלאק האוסטרלי וג'ורג' רוברטסון הבריטי. התנועה האולימפית החליטה לבסוף שזו תהיה מדליה משותפת. מקרה הרבה יותר טעון הוא הסירוב של יפן לוותר לקוריאה על הזהב האולימפי במרתון ב־1936 בברלין. המנצח סון קי צ'ונג, גיבור לאומי בקוריאה, הוכרח לרוץ תחת שם יפני עבור הכובש היפני, ואפילו בכה מצער על דוכן המנצחים כשנוגן ההמנון היפני.
העימות המצחיק ביותר הוא ויכוח בין האמריקנים לסרבים לגבי המקום השלישי במונדיאל 1930. שני דברים ברורים: שתי הקבוצות הפסידו את חצי הגמר בתוצאה זהה 6:1, יוגוסלביה לאורוגוואי וארה"ב לארגנטינה. סרביה טוענת שהיא היורשת החוקית של יוגוסלביה כי כל השחקנים היו סרבים ושהיא זכתה במקום השלישי מאחר שהיא הפסידה לאלופה. ארה"ב, מצידה, טוענת שהפרש השערים הכללי שלה בטורניר היה טוב יותר בשער אחד. שתי הקבוצות טוענות כי ניתנו להן מדליות ארד במלון, אבל אף אחד לא מסוגלת להראות את המדליות הללו כהוכחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו