על נתניהו להכריע ולעצור את ההתגוששות

יוחנן לוקר נקלע אתמול לסיטואציה מכמירת לב: הוא, ששירת יותר משלושה עשורים בצבא, רובם בתפקידים קרביים, מצא את עצמו לפתע בתפקיד אויב המערכת ונדרש להישבע כי הוא נאמן לה. "צה"ל יקר לליבי", הצהיר, בניסיון להסיר מעליו את תווית הבוגד שהדביקה לו מערכת הביטחון.

לזכותו של לוקר אפשר לומר שצה"ל אכן יקר לו לא פחות מלכל אלה שדיברו בימים האחרונים על חורבן הבית. לגנותו - שאת עיקרה של הביקורת הוא הרוויח ביושר. חלק ניכר ממסקנות הוועדה הן הגיוניות, ויותר מכך - הולמות כמעט לגמרי את התוכניות של צה"ל. מה שהצית את הקרב על הדו"ח שקרוי על שמו היתה הדרך הלעומתית שנקט; הרמטכ"ל לא זכה לפגוש אותו מאז נכנס לתפקיד, שר הביטחון זכה לפגישה בת שעתיים בלבד, וכשביקש להיפגש שוב - נתקל בהתחמקויות. אפילו כדי לקבל עותק של הדו"ח לעיון מוקדם נאלץ צה"ל להתחנן (ובהמשך לדרוש). ממי שמצהיר שרק טובתו של צה"ל עמדה לנגד עיניו, היה מצופה לנהוג אחרת; אפשר בהחלט שעבודה משותפת היתה מגשרת על מרבית המחלוקות או לפחות ממזערת את נזקן.

לוקר ביקש אתמול שלא להתייחס לדרך, רק למהות. עניינית, רבות מהמלצותיו מתבקשות. הבולטת שבהן נוגעת לשקיפות: צודק לוקר בטענתו שב־2015 חובה על משרד הביטחון ועל צה"ל להיות שקופים (למעט בעניינים מבצעיים רגישים). טענתו נחלשת כאשר נזכרים מי עומד מנגד; משרד האוצר, שמסרב בכל שנה לענות לשאלה הפשוטה כמה רזרבות כספיות נותרו לו בתקציב. חוסר ההלימה הזאת - והתחושה של צה"ל שבאוצר לא מבקשים לדעת אלא לשלוט - מחלישה את טענתו ועלולה לסכל את המהלך המתבקש.

קושי נוסף ניצב בבסיס שתי המלצות מרכזיות נוספות בדו"ח: הפנסיות של אנשי הקבע וקיצור שירות החובה. בצה"ל טוענים שההחלטה לקצר את השירות לשנתיים היא חובבנית משום שאי אפשר לרדת בשליש מכוח האדם בזמן כל כך קצר, וכי המשמעות תהיה לא רק לקיחת סיכון ביטחוני מופרז אלא גם פיצוי מתחייב בדמות זימון של יותר אנשי מילואים שעלותם גבוהה בהרבה. אשר לפנסיות, הסכנה עלולה להיות בפרישה של קצינים מוכשרים ובהותרת הפחות טובים בשירות. ללוקר אין תשובה ברורה לכך, וגם לא לטענה (המוצדקת) שצה"ל מופלה לרעה בהשוואה לגופי הביטחון האחרים: מצבא שכולם ביקשו להיות צמודים לתנאיו, לצבא שמפגר בתנאים אפילו אחרי מכבי האש ושירות בתי הסוהר.

שר הביטחון משוכנע שהכשלים בדו"ח כה עמוקים, עד שאין סיכוי שהוא יאומץ. בצה"ל משוכנעים פחות, ולכן יצאו למסע הסברה אינטנסיבי, כמעט אלים, שרק הגביר את הבלבול בציבור ובקרב נבחריו. ממילא ההכרעה נתונה בידי ראש הממשלה, ששומר בינתיים על שתיקה; בכך הוא מותיר את הזירה להמשך ההתגוששות, שעשויה בסופה לסכל את הדו"ח, אבל בדרך תגרום לפגיעה קשה נוספת, מיותרת, במי שגם הוועדה מגדירה, ובצדק, השאור שבעיסה.

•   •   •

"דוח שטחי ומנותק"

במערכת הביטחון הסירו את הכפפות מול דו"ח לוקר • שר הביטחון: "אין הלימה בין סביבת האיומים של ישראל לבין ההמלצות, יישום הדו"ח יהיה הימור על ביטחון האזרחים" • לוקר: הדו"ח מאוזן וצופה פני העתיד • השרים בנט ואלקין קראו לאמץ את הדו"ח

אם עוד לפני פרסום מסקנות ועדת לוקר, אמר דובר צה"ל מוטי אלמוז כי "הפגיעה בתנאי השירות היא כדור בין העיניים לצה"ל", לא פלא שכאשר המסקנות פורסמו אתמול באופן רשמי, במערכת הביטחון ירו בכל התותחים.

"דו"ח ועדת לוקר הוא דו"ח שטחי, לא מאוזן באופן קיצוני ומנותק לחלוטין מהמציאות סביב מדינת ישראל ובתוכה", תקף בחריפות שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, "הדו"ח, אם ייושם, יהיה הימור על ביטחונם של אזרחי ישראל. מי שרוצה להתמודד בהצלחה, כפי שאנו עושים עד כה, עם דאעש, חמאס, חיזבאללה, איראן ועוד עשרות ארגוני טרור חסרי מעצורים החמושים בנשק מתקדם, לא יכול להרשות לעצמו צבא בינוני עם אנשים בינוניים. למרבה הצער, דו"ח לוקר מוביל את מדינת ישראל ואזרחיה בדיוק למקום הזה".

על פי יעלון, "אין כל הלימה בין סביבת האיומים שהוועדה עצמה מתארת ומודעת להם, לבין המלצותיה לעניין משרתי הקבע, תקציב הביטחון, סדר הכוחות ומשך שירות החובה. האיומים לא פחתו אלא השתנו".

הדו"ח, שהכינה הוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון בראשות האלוף (מיל') יוחנן לוקר, מונה 53 המלצות בנוגע לתקציב מערכת הביטחון. בין השאר, המליצה הוועדה להעלות את תקציב הביטחון ולקבוע אותו על 59 מיליארד שקלים לחמש השנים הקרובות (עם הצמדה למדד). עוד המליצה הוועדה על עריכת שינויים ארגוניים מקיפים בצה"ל, והדגישה כי הצבא יכול לחסוך 9.6 מיליארד שקלים כתוצאה מתהליכי התייעלות פנימיים, כמו איחוד בין זרוע היבשה לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.

המלצה שהרגיזה מאוד את מערכת הביטחון נוגעת לקיצור שירות החובה לגברים ולנשים לשנתיים בלבד עד 2020, כאשר לפי הוועדה, לוחמים שיידרשו לבצע שנת שירות שלישית יקבלו שכר "הולם". על כך אמר שר הביטחון יעלון: "הרעיון לקצר את שירות החובה לשנתיים הוא תוצאה של חוסר הבנה מוחלט של המערכת הצבאית". ההצעה הנגדית של צה"ל היא קיצור שירות החובה לגברים ל־27 חודשים והארכה של שירות הנשים בהתאם ל־27 חודשים (ראו טבלה).  

אבל דומה שהמלצה שהרתיחה במיוחד את מערכת הביטחון היא ביטול פנסיית הגישור לפורשי צה"ל מפרישתם ועד גיל הפנסיה המקובל במשק. על פי ועדת לוקר, היחידים שימשיכו לקבל פנסיית גישור זו יהיו מפקדי גדודים ומעלה ומקביליהם במערך הלוחם, שהם כ־50 איש בשנה בלבד. לפי ועדת לוקר, שאר הפורשים יקבלו מענק שיחליף את פנסיית הגישור. בצה"ל מדגישים כי הסעיף הזה, בתוספת לסעיפים נוספים, יפגע אנושות ביכולת הצבא להשאיר בקבע אנשים "טובים ומחוייבים". "העובדה שמשרתי קבע מתביישים לצאת לרחוב במדים היא אות קלון, והיא תוצאה של השתלחות בלתי נסבלת בהם", אמר יעלון. קצין בכיר אמר אתמול ל"ישראל היום": "לא יכול להיות שהשב"כ, המוסד, השב"ס והמשטרה יהיו יותר אטרקטיביים מאיתנו. לאף אחד מהמשרתים בארגונים הללו אין חוסר ביטחון תעסוקי כמו בצה"ל. המשטרה לא מפסיקה לפשל, ורק מגדילים לה את התקציבים. לצה"ל רק מקטינים את התקציבים".

ועדת לוקר המליצה עוד לצמצם את מספר אנשי הקבע ב־2,000 איש נוספים מעבר ל־5,000 האנשים אותם מוכן הרמטכ"ל לקצץ במסגרת התכנית הרב־שנתית "גדעון" (ראה ידיעה בעמ' 07). גורם בצה"ל אמר אתמול ל"ישראל היום" בהקשר זה כי "עצביהם של המשרתים מרוטים כבר במשך עשור. זה נכון שצה"ל גדל בכוח האדם שלו, אבל הוא גדל במערכים חדשים שנבנו והתעצמו, כמו סייבר והגנה אווירית. מי ששירת במפקדות, באכ"א או בכל מקום אחר, חווה רק קיצוצים. תפקידים של שניים ושלושה אנשים אוחדו לתפקיד אחד. לאנשי הקבע עד גיל 40 אין לאנשים ביטחון תעסוקתי, כל שנתיים הם בהתמודדות על תפקיד". צה"ל פירסם אתמול כי במהלך 2014 השתחררו 37.7% מאנשי קבע איכותיים במערך הלוחם מצה"ל ביוזמתם, לעומת 30.1% בלבד בשנת 2011. 

בוועדת לוקר דחו את הביקורת וטענו שהדו"ח הן מאוזן והן לוקח בחשבון את צורכי צה"ל העדכניים. "אנחנו ועדה שניסתה לאזן בין כלל האינטרסים", אמר לוקר, "אנחנו רואים את טובת הצבא לנגד עינינו. הדו"ח וחברי הוועדה הסתכלו דרך העיניים של חיזוק יכולות צה"ל בראייה צופה פני עתיד. הנחנו ואנו ממשיכים להניח שמדינת ישראל תידרש לכוח מגן חזק לעוד עשורים. מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים משמעותיים וכך יהיה עוד עשרות שנים. אין לנו צבא אחר, הדו"ח נכתב מתוך תפיסה כזאת". עמיתתו לוועדה, אסתר דומיניסיני, אמרה מצדה: "לא באנו להתנגח בצה"ל, צריך להתייחס עניינית להמלצות הדו"ח. אנו מעריכים את אנשי הצבא, זה הכוח המגן של כולנו, אנו אזרחים בישראל. הדו"ח הזה הוא איזון הולם בין צורכי הצבא לבין יכולות המשק לבין רמת הביטחון שמדינת ישראל תידרש לה".

שר האוצר משה כחלון יכנס היום את בכירי משרדו כדי לבחון אילו מהמלצותיה של ועדת לוקר אפשר ליישם כבר בתקציב הקרוב ל־2016 תוך ראייה רחבה ורב־שנתית. במענה לביקורת שיישום המלצות הוועדה בפנסיה ימוטט את צבא הקבע, אמר כחלון: "בשעה זאת של דיון ציבורי ער בנושא הביטחון והצבא חשוב לי להביע הערכה לחיילי צה"ל ולמפקדיו שעושים לילות כימים למען ביטחון המדינה ואזרחיה". 

שר החינוך נפתלי בנט ביקש לכנס את הקבינט לדיון בדו"ח וקרא לאמצו. "דו"ח לוקר הוא דו"ח אמיץ לצבא אמיץ", אמר בנט, "הדו"ח מביא איתו בשורה חברתית, ביטחונית וכלכלית, ומהווה הזדמנות נדירה לשידוד מערכות בצה"ל, מאזן בין צורכי הקיום של ישראל לאיכות החברה. אסור שהדו"ח יילך בדרכם של דו"חות ברודט, גורן ובן־בסט שלא יושמו". שר הקליטה וירושלים זאב אלקין אמר: "אני קורא לרה"מ ולממשלה לאמץ את מסקנות ועדת לוקר כמקשה אחת. לא יכול להיות שמערכת הביטחון תדרוש תוספות גדולות לתקציב הביטחון על חשבון הצרכים החברתיים הבוערים של מדינת ישראל, ולא תהיה מוכנה לתרום את חלקה. לכן, אתנגד בכל תוקף לתוספת משמעותית לתקציב הביטחון ללא יישום צעדי התייעלות שהמליצה עליהם ועדת לוקר". 

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) הביע התנגדות נחרצת לדו"ח. לדבריו, "מתוך כבוד לחברי הוועדה מחברי הדו"ח, ומתוך מפגש עימם כחבר ועדת חוץ וביטחון, אני מצטער שעלי לומר שהדו"ח חסר מקצועיות ואחריות לחלוטין". שר הביטחון לשעבר, ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) הבהיר כי הוא מתנגד להמלצה שתפגע במעמד אנשי הקבע. "לצערי היחס שמקבלים אנשי הקבע בישראל פוגעני ומשפיל, הפרת החייבות מפורשת של המדינה למשרתיה. המהלך המתוכנן ייצור אווירה שתקשה על גיוס אנשי בעתיד", הדגיש.

לילך שובל, שלמה צזנה, זאב קליין, חזי שטרנליכט ומתי טוכפלדטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו