בסמיכות זמנים שאי אפשר לתאר אותה אלא כמפליאה, יוצגו השבוע לציבור שתי תוכניות שיעסקו בתקציב הביטחון: מסקנותיה של ועדת לוקר והתוכנית הרב־שנתית שגיבש צה"ל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
לכאורה, היה מתחייב ששתי הוועדות יציגו את עבודתן במשותף, או לפחות במתואם, שהרי הן אמורות להיות קומות שונות באותו הבניין. ועדת לוקר, שמונתה בידי ראש הממשלה לבחון את תקציב הביטחון, בחנה את הדברים במאקרו: את היקף התקציב, את מבנה הצבא ואת הסוגיה הטעונה מכולן - תנאי השירות של משרתי הקבע; התר"ש של צה"ל אמור לקחת את כל אלה לרמת המעשה - לתוכניות, להצטיידות, לאימונים, למילואים ולאנשים.
אבל בעולם המעשה מתחוללת בשבועות האחרונים מלחמת עולם, לא פחות, בין צה"ל לוועדת לוקר. בינתיים, מתנהלת המלחמה הזאת מתחת לפני השטח, בעיקר בהדלפות לעיתונים, אבל השבוע היא תצוף במלוא כיעורה. מי שירצה (בעיקר מקרב העולם הכלכלי) ימצא בה פרק נוסף במאבקה של מערכת הביטחון על הגמוניה, שליטה וכסף; אחרים (מהעולמות הביטחוניים) יראו בה קרב הישרדות, לא פחות, על יכולתו של צה"ל למלא את משימותיו ועל נכונותם של אנשי הקבע להישאר בשירות.
הפרטים, בקצרה: ועדת לוקר עומדת לפרסם דו"ח שמוגדר "דרקוני" ולעומתי מאוד למערכת הביטחון בכלל ולצה"ל בפרט. לצד עיסוק בעניינים כגון חלוקת הסמכויות בין משרד הביטחון למועצה לביטחון לאומי, יש בה שלושה פרקים עיקריים: תקציבי (ובראשו ההצעה לקבע את תקציב הביטחון על 59 מיליארד שקלים), מבני (לרבות קביעות, שספק אם ימומשו, בענייני אגף השיקום) ופנסיוני (שכולל פגיעה קשה במרבית משרתי הקבע).
בצה"ל תוקפים בחריפות את המהות, אבל גם את הדרך: חברי הוועדה לא ישבו עם הרמטכ"ל איזנקוט (אלא רק כשכיהן כסגן רמטכ"ל), וכלל לא שמעו מה תוכניותיו, לרבות התר"ש; הם לא נחשפו לתוכנית הפרישה החדשה שמוביל ראש אכ"א - שבה ייבחן כל קצין בכל שבע שנים; אם לא תהיה כוונה לקדמו הוא יופרש, כאשר עד גיל 35 לא יקבל פנסיה אלא רק מענק - ואשר מקובלת על משרד האוצר; ואחרון - הדו"ח יועד לפרסום בלי שהוצג לצה"ל או שהתקבלה התייחסותו.
התר"ש שיציג מחר איזנקוט לבכירי צה"ל - לכאורה ללא קשר, למעשה כדי להראות שאת העבודה הרצינית עושה צה"ל בעצמו - יכלול, לצד שינוי מבני עמוק שיחייב הפרשה של 2,000 אנשי קבע נוספים, גם ביטול כפילויות (בעיקר במטות) והגברת השילוביות, אבל עיקרו בצד המבצעי - בשימור רמת אימונים גבוהה כתנאי (שלמענו יוקמו יחידות בט"ש חדשות שיפעלו בקביעות לאורך הגבולות), בקיבוע רמת מלאים נדרשת ויציבה ובהבטחת פרויקטים - כתנאי לשמירת כשירות מספקת לאיומים הפוטנציאליים בכל הזירות.
במאבק הזה, שחזיתו תקציבית אבל עיקרו משימות ואנשים, תידרש להכריע הממשלה. הוא יהיה לכאורה על כסף, אבל למעשה על השאלה מה רוצה מדינת ישראל מהצבא שלה, וכמה היא מוכנה לשלם בעבור זה, בלי קשר לעובדה שחלק מהפתרון עשוי להופיע, כרגיל, בדמות צ'ק אמריקני שמן, שיבקש לפצות בכך על הסכם הגרעין עם איראן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו