פרופסור אלכנסדר בליי, ראש המרכז לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת אריאל, מעמיד את הסכם הגרעין עם איראן בשורה אחת עם הסכם מינכן משנת 1938 והסכם אוסלו משנת 1994. "המשותף להסכמים האלה הוא שכל אחד מהצדדים החותמים ידע בדיוק מה הכוונות של הצד שכנד והלכו בעיניים פקוחות לקראת טרגדיה איומה", הדגיש פרופ' בליי.
מגישה: ליטל שמש צילום: דורון פרסאוד איפור: אומאי שטרית ארכיון: רויטרס
לדבריו, כעת מתחיל מירוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון והבאים בתור לפצצה גרעינית הם הסעודים. "זו הפעם הראשונה שבאופן גלוי וברור, והסעודים מודים בכך, יש מפגש אינטרסים בין סעודיה וישראל", טוען פרופ' בליי.
פרופ' בליי טוען כי על ישראל "לגזור על עצמה איפוק מלא מול החיזבאללה והחמאס ולא להיגרר אחרי פרובוקציות". לדבריו, יש לרכז מאמץ מול איראן ולא לפזר מאמצים צבאיים בזירות ובגזרות השונות. "איננו צריכים להיגרר. האינטרס האיראני הוא לפזר את המאמץ שלנו. להגיע לעימות המשמעותי עם האיראנים כאשר אנחנו מותשים צבאית", אמר פרופ' בליי והוסיף כי "מדינת ישראל צריכה להיערך למלחמה קצרה והרסנית ביותר".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
פרופ' בליי מוסיף כי אין מה לסמוך על חתימת איראן על ההסכם: "המנהיגים האיראניים הם שיעים, ובשיעה יש עיקרון שנקרא תקייה. העיקרון הזה הוא עיקרון מאוד פשוט – אתה יכול להסתיר את דעותיך ובלבד שתשיג את מטרותיך. כל מילה שכתובה בהסכם אינה שווה את הנייר שהיא כתובה אליו. רק אתמול אמר רוחאני כי המלחמה בארצות הברית תימשך גם לאחר ההסכם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו