רגע לפני ההכרעה על גובה תקציב הביטחון ל-2016, האוצר חשף היום את נטל הוצאות הביטחון על הכלכלה, ככל הנראה בניסיון לבלום את דרישות מערכת הביטחון וצה"ל לתוספות משמעותיות. על פי הנתונים, בעקבות מבצע "צוק איתן" תקציב הביטחון תפח לשיא כול הזמנים - 76.9 מיליארד שקלים ב-2014, מתוכם 55.6 מיליארד שקלים לעסקאות עם ספקים והצטיידות באמל"ח ועוד 19.7 מיליארד שקלים לעסקאות מסווגות.
ממה אנחנו חוששים: איראן או האקלים?
צה"ל הוציא מיליארד שקלים על דלק סילוני למטוסי חיל האוויר ו-781 מיליון שקלים על שכירת רכבים "לבנים" לקציני צה"ל. על "כיפת ברזל" הוציא הצבא 581 מיליוני שקלים. תקציב הביטחון השיקלי, שהיה אמור לעמוד על 50.8 מיליארד שקלים בשנת 2015, תפח בפועל ל-70.4 מיליארד שקלים וכולל בין השאר תוספות תקציב בגין "צוק איתן" ויישום לקחי המבצע, כמו גם היערכות לקראת איומי הגרעין האירני. תקציב הביטחון כולל כנראה מימון להצטיידות חיל הים בצוללות המשוכללות מגרמניה.
לפני כשבועיים הגיש אלוף במילואים יוחנן לוקר לראש הממשלה בנימין נתניהו את דו"ח המלצות ועדת לוקר. במוקד ההמלצות, ההמלצה להגדיל את תקציב הביטחון בחמישה מיליארד שקלים ל-60 מיליארדי שקלים בשנת 2016 במקום 55 מיליארדי שקלים שהציע האוצר.
בכירים באוצר מצפים כי בנוסף ל"גזר" שמערכת הביטחון וצה"ל תקבל מלוקר היא תאמץ גם את "המקל" – כלומר את מהפכת הפנסיה של אנשי הקבע, לרבות ביטול מענקי הגישור לפורשי צה"ל עד הגעתם לגיל הפנסיה 67. במקומם אמורים אנשי הקבע, לרבות בגילאים 35, לקבל מענקי פרישה בסך ממוצע של 800,000 שקלים לפורש. מדובר בהורדה זמנית של גיל הפרישה ל-42 כדי לאפשר שחרורם של אלפי אנשי קבע. אחרי זה גיל הפרישה יועלה חזרה בהדרגה ל-55.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו