לא פשוט לקבוע ראיון עם עמית כוכבי. בהתחלה זה בגלל הבגרות במתמטיקה, אחר כך בגלל המתכונת באזרחות, אבל בסופו של דבר הוא מגיע לראיון בבית הקפה מייד אחרי שסיים את הבחינה: נער גבוה ויפה בעל עיניים ירוקות, במכנסיים קצרים וטי שירט, קצת ביישן, ובעיקר נבוך מהעניין בו ומהראיון העיתונאי. לא, הוא ממש לא נראה חנון, אף על פי שבגילו הצעיר הוא מנהל חממה לסטארט־אפים ואחראי לכמה מיזמים עצמאיים בתחום, וגם לסטארט־אפ משלו. אין בו שמץ של יוהרה או ביטחון עצמי מופרז, שהיו עשויים להתכתב עם הרזומה שלו ועם העובדה שאת חופשת הקיץ בילה בפגישות עם יזמים ומשקיעים בעמק הסיליקון ובלוס אנג'לס.
מהבית אני יודעת שלא פשוט לדובב בני נוער, ולי יש ראיון שלם להעביר איתו, מבלי לשכוח שלפני שהוא מנכ"ל ויזם, הוא בסך הכל נער בן 17 וחצי, שסיים עכשיו כיתה י"ב בגימנסיה הרצליה בתל אביב ונמצא בעיצומן של בחינות הבגרות, כולל מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומדע חישובי.
"המקצועות האלה תמיד עניינו אותי, והם נותנים תשתית טובה לעתיד", הוא מסביר את הבחירה להרחיב את הבגרות במקצועות הנחשבים קשים. ולא, זה לא בא לו מהבית. הוריו של עמית כלל אינם עוסקים בתחום. אביו דורון הוא עורך דין בתחום הנדל"ן, ואמו תמי מפיקת סרטים תיעודיים, שנולדה בארה"ב ועלתה לארץ כשפגשה את אביו. יש לו אחות גדולה, שיר, מנישואיו הקודמים של האב, שגרה עם בעלה בלונדון, שם היא עושה דוקטורט בתולדות האמנות.
המיזם הראשון של עמית נולד לפני שלוש שנים וחצי, כשהיה בן 14. הוא התחיל מהפער הטכנולוגי בינו לבין סבתו עזריאלה, שהיתה אז בת 80. היא ביקשה ממנו שיסביר לה קצת על המחשב - איך גולשים באינטרנט, איך שולחים אי־מייל ואיך כותבים מכתבים בוורד.
"לימדתי אותה והסברתי לה, אבל כשבאתי לבקר אותה היא לא זכרה את כל ההסברים שלי מהפעם הקודמת, ושאלה המון שאלות. מאוד בילבל אותה, למשל, שכשהיא מקישה שאלה מסוימת בגוגל, היא מקבלת ג'ונגל של מידע ולא יודעת מה לעשות איתו".
"חזרתי הביתה והתחלתי לבנות מדריכים לשימוש במחשב: איך לפתוח חשבון בפייסבוק, איך לפתוח תיבת דואר ולשלוח אי־מייל ועוד כל מיני נושאים. לחלק מהנושאים כבר היו מדריכים, ולאחרים בניתי מדריכים בעצמי. ההסבר בכל מדריך מחולק לפי שלבים, ולכל שלב יש תמונת מסך שממחישה, אז זה מאוד ברור.
"אחרי חודש וחצי של עבודה ריכזתי את כל המדריכים - אלה שכבר היו ואלה שאני חיברתי - לאתר אחד, שקראתי לו Shmoogle it, כי סבתא היתה אומרת כל הזמן 'גוגל שמוגל'".
היית בסך הכל בכיתה ט'. מאיפה שאבת את הידע?
"בכיתות ז' וח' למדתי קצת מחשבים בבית הספר, וכדי לבנות את האתר התחלתי ללמוד תכנות בבית, דרך האינטרנט ודרך ספרים. תכנות זה לא משהו מיוחד. זה נשמע מי יודע מה, אבל כל אחד יכול ללמוד לכתוב קוד, זה סתם אמצעי. מה שקשה זה למצוא רעיון טוב, ולפתח מוצרים וטכנולוגיות חדשות.
"ב'שמוגל' לא עשיתי שום דבר חדש מבחינה טכנולוגית. זה לא כמו לבנות סמארטפון או מחשב. אם לומדים את הבסיס, אפשר לבנות כל אפליקציה. תמיד אפשר להשתפר, אבל מה שחשוב זה הרעיון. ואני לא המצאתי אז אפליקציה, זה היה רק אתר ווב שנתן לאנשים שאין להם מספיק ידע במחשבים גישה למדריכים שידריכו אותם".
האתר Shmoogle it עלה לרשת במארס 2012, וכצפוי, המשתמשת הראשונה שלו היתה סבתא עזריאלה. במקביל התחיל עמית ללכת לכנסים שקשורים לסטארט־אפים, ושם הכיר סטארטאפיסטים, רובם ככולם מבוגרים ממנו. ידיד של אביו סייע לו להבין מה נדרש כתשתית ראשונית כדי לקדם את האתר, והוא נחשף לשיטת מימון ההמונים ברשת, המאפשרת לגייס בתוך זמן קצוב כסף לפרויקט עצמאי ממספר רב של אנשים פרטיים, שמשקיעים במוצר בהתאם לאמונתם בו.
"חודשיים אחרי ש־Shmoogle it עלה נכנסתי לאתר אינדיגוגו, אתר גיוס ההמונים הגדול ביותר, וביקשתי לגייס כ־20 אלף דולר, אם אני זוכר נכון. לא יודע מה חשבתי לעצמי", הוא מגחך. "אני חושב שהצלחתי לגייס עשירית בערך. לא זוכר אפילו מה כתבתי, אבל אפשר אולי למצוא את זה אם את רוצה".
• • •
הוא נכנס מהמחשב הנייד שלי אל אותו עמוד ישן באינדיגוגו, שמזכיר לו שהוא ביקש לגייס 18 אלף דולר, ובפועל הצליח לגייס 2,696 דולר מ־46 אנשים בתוך חודש. בפנייה המנוסחת באנגלית רהוטה הוא כותב שם כיצד נולד "שמוגל", ומציין שכבר בחודשיים הראשונים לקיומו נכנסנו אליו 2 מיליון מבקרים - מסין, ארה"ב, ברזיל, מקסיקו ומדינות נוספות.
בטור הימני פירט מה יקבלו המשקיעים בתמורה, בהתאם לסכום שישקיעו: החל ממדבקה של Shmoogle it למשקיעים 10 דולרים ועד "מדבקה, צמיד סיליקון וטי שירט" למשקיעים 75 דולרים. כולם יקבלו בתמורה גם "הודעת תודה אישית ממייסד Shmoogle it, עמית כוכבי".
עמית צופה בזה איתי ושוב מגחך. בכלל, בגילו הצעיר הוא כבר פיתח כישרון חינני להסתכל אחורה על יוזמות ראשוניות שלו ולצחוק במבוכה על דברים שעשה "בתחילת דרכו". את מעט הכסף שגייס הוא השקיע בעיצוב האתר ובשיווקו. הסבתא התחילה להשתמש בו, ובתוך ארבעה חודשים כבר הצטרפו אליה לא פחות מ־3 מיליון גולשים מרחבי העולם. הוריו היו מעורבים ועודדו אותו, אבל הם חסרי הבנה בתחום. "בן דוד שלי מצד אבא הקים סטארט־אפ בגיל 25 והוא היה סוג של השראה. אני זוכר ששאלתי אותו המון שאלות כל הזמן, והוא עזר לי מאוד".
בכיתה י' החל ללמוד בגימנסיה הרצליה, ובד בבד המשיך להעמיק את הידע שלו בתחום. הוא למד מחשבים ותוכנה, המשיך לבקר בכנסים מקצועיים והתוודע למרחב היזמות למבוגרים TechLoft בתל אביב, שם החל לבקר דרך קבע. במהלך אותה שנה נולד במוחו רעיון למיזם נוסף: מפת מסעדות ממוחשבת של ישראל.
"פעמיים בשבוע הייתי הולך ל־TechLoft ועובד על הסטארט־אפים שלי, Shmoogle it ו־IsraeliFoodMap. הכרתי שם הרבה סטארטאפיסטים שעזרו לי מאוד. עם רובם אני עדיין בקשר".
לקראת סוף כיתה י' הרגיש כי מיצה את ההרפתקה עם שמוגל. "הרגשתי שזה לא מצליח להתרחב למסה גדולה של משתמשים, כי אוכלוסיית היעד, אותם מבוגרים בני 70 ומעלה, היא אוכלוסייה שקשה להגיע אליה. זה בסך הכל היה נחמד, אבל היה לי כבר רעיון חדש שרציתי לפתח, והפסקתי להשקיע באתר, כך שהוא כבר לא פעיל".
הרעיון החדש, השלישי במספר, היה אפליקציה של ממש, כזו שתחבר בין קבוצות של אנשים על בסיס תחומי עניין ומיקום בעזרת אירועים חברתיים. "קראתי לה GroopMeUp. נאלצנו לכתוב את המילה group בטעות כתיב, כי גיליתי שהשם הזה היה תפוס.
"התחלתי לבנות את האפליקציה, אבל הרגשתי שאני צריך מידע נוסף כדי להתקדם עם זה. אז החלטתי להתמחות בחממה בלוס אנג'לס. סבא וסבתא שלי מצד אמא גרים שם, וחשבתי שאם אסע בחופש הגדול להתמחות בחממה כזאת, זה יעזור לי לפתח שם קשרים ויאפשר לי להגיע לעוד מקומות בעתיד".
כשעמית אומר "חממה", הוא מתכוון לחממה טכנולוגית, גוף עסקי שמשקיע ביזמים בשלבים התחלתיים של רעיון טכנולוגי ומספק להם סכום כסף התחלתי למינוף ראשוני של הרעיון. אף שרוב החממות לא פותחות את שעריהן למתמחים, בוודאי לא לנערים, עמית מדבר על ההתמחות בחממה בלוס אנג'לס כאילו מדובר בעבודת קיץ בסניף של מקדונלד'ס.
איך ידעת שקיימת בכלל אפשרות כזאת, לנסוע להתמחות בחממה בלוס אנג'לס?
"ידעתי שיש חממות בארץ, אני לא יודע אם אפשר להתמחות בהן. נכנסתי לאתרים של חממות בלוס אנג'לס כדי לקרוא מה הן עושות, וראיתי שאפשר להתמחות אצלן. אז שלחתי מכתבי בקשה לכמה מהן. האנגלית שלי היא ברמה של שפת אם, כי אמא שלי דיברה איתי מילדות רק אנגלית, אז יכולתי לכתוב להם את הפנייה בעצמי. אמא רק בדקה שניסחתי נכון".
• • •
מתיבת האי־מייל שלו באייפון הוא מאתר את המכתב ששלח לפני כשנתיים לחממה בשם StartEngine בלוס אנג'לס. הוא כתב שם, בין השאר, כי העניין העיקרי שלו הוא פיתוח ושיווק של סטארט־אפים, והיפנה אותם לפרופיל שלו בלינקדין, רשת חברתית ליצירת קשרים מקצועיים, "שם תוכלו לראות שיש לי כבר ניסיון בתחום. התמחות קיץ אצלכם תחזק את היכולות שלי ותסייע לי לקדם את הסטארט־אפים הנוכחיים שלי, ואת אלו שאני מתכנן להקים בעתיד".
מנכ"ל החממה חזר אליו וביקש לדעת איזה ערך מוסף הוא יביא להם אם יבוא להתמחות. עמית מקריא את התשובה ששלח, המעידה על כוח הרצון האדיר שלו ועל שאיפתו להצליח, כמו גם על מספר הפרויקטים שבהם היה מעורב. שוב הוא מגחך במבוכה, נוכח חוצפתו דאז: "אני לא בטוח שאתה מודע לכך שבישראל יש מספר גדול ביותר של חברות טכנולוגיות שרשומות בנאסד"ק, ויש בה 1,000 סטארט־אפים מוכרים.
"אני רוצה שתדע שאני לא נער בן 15 טיפוסי שמחפש חוויה 'כיפית'. אני רוצה ללמוד, לקבל כלים לחיים ולתרום לחממה". על המכתב חתם בראשי תיבות של שמו וסמיילי. "ראיתי שבמכתב שהוא כתב לי הוא חתם בראשי תיבות של שמו ושם המשפחה שלו, אז גם אני חתמתי לו בראשי תיבות, בקטע של צחוקים".
StartEngine קיבלה את הנער השאפתן והחכם מישראל להתמחות. את כל החופש הגדול שבין כיתה י' לכיתה י"א הוא העביר בלוס אנג'לס, כשהוא מתגורר בבית סבו וסבתו - שניהם פעילים בחיי הקהילה היהודית בעיר ובארגונים חברתיים. "הייתי שם חודשיים בחממה. תיכננתי עבורם מסלול ביקור באוניברסיטאות בארה"ב, כדי לאתר בהן סטארט־אפים מעניינים להשקעה ולהביא אותם לעמק הסיליקון.
כוכבי. "אם יש לי חברה? זה לא רלוונטי לכתבה הזאת" // צילום: יהושע יוסף
"גם בניתי להם שתי פונקציות חדשות באתר ושידרגתי להם אותו. בתקופה הזאת יצרתי קשרים עם כל מיני יזמים צעירים, אחד מהם הגיע לארץ לא מזמן במסגרת פרויקט תגלית, ונפגשתי איתו.מכר של סבא וסבתא שלי, שהוא עורך דין, עזר לי לקבוע לעצמי פגישות עם קרנות הון סיכון בעמק הסיליקון. קבעתי שם יותר מעשר פגישות בשלושה ימים. פשוט שלחתי להן את הרזומה שלי וביקשתי להציג בפניהן את הרעיון החדש שאני עובד עליו".
אני מבקשת לראות את "הרזומה" שלו, והוא מציג לי אותו מתוך הפרופיל שלו בלינקדין. בראש המסמך מצוינים היעדים שלו: "לחשוב שונה ומחוץ לקופסה, לפתח סטארט־אפים שיצעידו את העולם למקום טוב יותר, להצליח במה שאני עושה, ולהשפיע על אנשים בישראל ובעולם כולו". לצד ההשכלה הפורמלית שלו בבית הספר א"ד גורדון ובגימנסיה הרצליה מפורטים לימודי העשרה אקדמיים במחשבים, בפיזיקה ובמתמטיקה במסגרות לתלמידים מחוננים, שלושה סטארט־אפים ופרויקט מנהיגות אחד שנוסף מאז.
האמנת שמנהלי קרנות הון סיכון בעמק הסיליקון יסכימו להיפגש עם נער בן 15?
"הם הסכימו. כי ברגע שמישהו בן 15 בא, ורואים שהוא רציני ובאמת רוצה להכיר וללמוד, הם רוצים לעזור. לא ביקשתי לגייס כסף, רציתי רק להכיר אותם יותר ולשמוע את דעתם. והם צמאים לרעיונות מצעירים".
מישהו ליווה אותך לפגישות איתם? ניהל בשבילך משא ומתן?
"אבא שלי, שבא לחופשה אצל הסבים שלי, הסיע אותי בשלושת הימים האלה, אבל נשאר מחוץ לחדר כשנכנסתי לפגישות. היה חשוב לי שהרושם שייווצר אצל המשקיעים יהיה רק ממני וממה שאני מייצג".
לבשת מכנסיים קצרים וטי שירט, או משהו יותר מכובד?
"לבשתי חולצה מכופתרת ומכנסיים ארוכים, לא יותר מזה".
בסופו של דבר, הצלחת לגייס הון?
"כן, אבל לא מהם. בחממה שהתמחיתי בה בניתי עבור האתר שלה את כל המידע על המנטורים שמלווים את הסטארט־אפים מטעם החממה. החממה איפשרה לי גישה ישירה אל המנטורים האלה, כך שפניתי לחלק מהם ועניינתי אותם ברעיון החדש שהיה לי לאפליקציה. בסופו של דבר, הצלחתי לגייס משלושה מנטורים 30 אלף דולר, עשרת אלפים מכל אחד, תמורת 3.3 אחוזים לכל אחד מהם, לפי שווי מוערך של 300 אלף דולר".
כשעמית שב לארץ בתחילת י"א, מצויד בהון ראשוני של 30 אלף דולר, הוא החל לגייס עובדים כדי לקדם את הסטארט־אפ החדש. "פירסמתי בלינקדין שאני מחפש שני אנשי שיווק, מעצב ומתכנת, ומצאתי. כולם עובדים איתי עד היום, על בסיס אחוזים עתידיים (אופציות). גייסתי גם את משרד עו"ד יגאל ארנון שיעזור לי ברמה המשפטית.
"כבר במהלך השנה הראשונה שעבדנו על GroopMeUp, כשהייתי בי"א, שיחררנו גירסה ראשונה. מאז היא שודרגה משמעותית וצפויה להשתחרר ל־IOS (מערכת ההפעלה של אפל) בשבועות הקרובים, לאחר שתאושר על ידי אפל".
• • •
אם חשבתם שאחרי הביקור בלוס אנג'לס יסתפק עמית בלימודים ובעבודה על הסטארט־אפ החדש שלו, טעיתם. "עוד בכיתה י' הגשתי מועמדות להשתתף בתוכנית לפיתוח מנהיגות בקרב בני נוער, בשם LEAD. התוכנית כוללת הקמה של פרויקט חברתי שקשור לתחומי עניין אישיים. אחרי שנה של מיונים התקבלתי, כך שבכיתה י"א גם התחלתי לעבוד על מיזם חברתי במסגרת התוכנית".
הרעיון למיזם הבשיל אצלו עוד לפני שהתקבל לתוכנית: הקמת חממת יזמות לבני נוער בתוך בתי ספר תיכוניים בתל אביב, כדי לקרב בני נוער להייטק. "קראתי לפרויקט Tech Lounge, ולצורך הקמתו פניתי למנהלת מינהל החינוך בעיריית תל אביב, דפנה לב, והיא עזרה לי לקדם את זה בעירייה.
"ככה גם נודע לי שהעירייה מקיימת תחרות לחדשנות בחינוך, שמיועדת למוסדות שכפופים אליה, והציעו לי להשתתף בתחרות למרות שאני רק נער. הצעתי את הפרויקט לתחרות. במארס 2015 הודיעו לי שהפרויקט שלי זכה כ'חביב הקהל', ושהוחלט גם על הקצאת תקציב עירייה לפרויקט, שחלק ממנו אני אנהל, לטובת החממות שיוקמו בתל אביב מתחילת שנת הלימודים הבאה".
במקביל התחיל עמית לגייס מנטורים לחממה שהקים - אנשים שפגש בכנסים וב־TechLoft, ובהם פרופ' נתן אינטרטור, פרופ' למדעי המוח והמחשב מאוניברסיטת תל אביב, היזמים ארז מזרחי, חגי ידידה וגיא גמזו, וחבר מועצת העירייה גל שרעבי־דמאיו. מנהל גימנסיה הרצליה, ד"ר זאב דגני, תמך בפרויקט והיקצה לו מקום בגימנסיה.
"מכר משותף הכיר בינינו", מספר פרופ' אינטרטור. "עמית התעניין בהמון נושאים, בהם ניווט של מטוסים וחקר המוח. הקשר בינינו המשיך סביב הנושאים האלה, וכשהוא החליט להקים את החממה, הוא התייעץ איתי, ואני תמכתי ברעיון ושמחתי להצטרף ולסייע".
המחזור הראשון של החממה שהקים עמית התחיל בנובמבר 2014, כשהיה בתחילת כיתה י"ב. "בחממה השתתפו 25 תלמידים מהגימנסיה, מכיתות י' עד י"ב, שהתחלקו לחמישה צוותים. כל צוות עבד על סטארט־אפ משלו. תחשבי שבאים בני נוער בלי ידע ובלי ניסיון, ונפגשים עם מנטורים מקצועיים פעמיים בשבוע".
אינטרטור: "ההתרשמות שלי מהנערים היא מדהימה. חלקם גם הקימו מיזמים שמבטאים דברים שקשורים לעולמם וזרים לעיתים לעולם המבוגרים. ניתן להבחין אצלם במחשבה רעננה ושונה, שעשויה להיות פורצת דרך. לפעמים הם עושים דברים שמבוגרים חושבים שאי אפשר לעשות, אבל הם מאמינים שכן, ובמקרים רבים מוכיחים שצדקו ושהדבר אכן אפשרי".
עמית מספר שלא כל מי שהתחיל את החממה שרד, "בכל זאת זה התקיים במקביל ללימודים וזה לא קל. אבל בסופו של דבר נשארו 12 תלמידים עם שלושה סטארט־אפים, שכבר יצרו קשרים. הכל קצת נעצר עכשיו, כי כולם עסוקים בבגרויות".
מה למדת על עצמך במסגרת הפרויקט?
"למדתי להבין איך אני מתפקד כמנהיג ואיפה הקשיים, להכניס יותר רגש לעבודה ולא לפעול רק מתוך היגיון. במצבים שבהם אני נדרש לקשר בין־אישי עם אדם אחר, הנטייה שלי היתה תמיד ללכת לכיוון הפרקטי, ולא תמיד להקשיב.
"למדתי שאי אפשר להיות מנהל טוב בלי לשים לב גם לפן האנושי, אלא אם כן אתה רוצה להיות דיקטטור. אנשים יעשו את העבודה הרבה יותר טוב אם מקשיבים להם ובאים לקראתם במצבים מסוימים, ואם מוצאים דרך לפתור בעיות בצורה שמתאימה לשני הצדדים.
"דבר נוסף שלמדתי זה ניהול סדר עדיפויות ולוח זמנים. עכשיו, למשל, אני יודע שאני צריך להשקיע בבגרויות, אז אני מתרכז בעיקר בזה. זה קשור גם לחינוך. אבא ואמא שלי לימדו אותי כבר מילדות שיש מטרות שכדי להשיג אותן צריך משמעת עצמית ולהיות מוכוון מטרה, ולדעת להתרכז בכל פעם במה שחשוב באותו זמן. למדתי לוותר לפעמים על דברים כיפיים, כמו להיפגש עם חברים או לשחק כדורסל, כי זה בשביל מטרה שחשובה לי יותר".
חברה?
צוחק במבוכה. "זה לא רלוונטי לכתבה הזאת. אני יכול לספר לך, אבל אני מעדיף לא להיכנס לזה כאן".
אפליקציית GroopMeUp צפויה להיות זמינה בקרוב בחנות האפליקציות של אפל. פרויקט החממה של כוכבי קיבל תקציב של מיליון שקלים מעיריית תל אביב ואמור להתרחב בשנה הקרובה ל־12 תיכונים נוספים בעיר, בתמיכת העירייה. "החלום שלי הוא שחממות טכנולוגיות לבני נוער יתרחבו לבתי ספר תיכונים בכל הארץ", הוא אומר. "שבני נוער יוכלו לממש את הרעיונות שלהם ולהצעיד קדימה את ההייטק כבר מגיל צעיר".
כשהוא לא עסוק בסטארט־אפים, עמית אוהב לשחק כדורסל וטניס, לנגן בגיטרה, ומלפני חצי שנה, גם לגלוש. יש לו חברים טובים, שהוא מבלה איתם. בימים אלה הוא עובר מיונים ליחידות מודיעין ולקורס טיס, לקראת גיוסו לצה"ל.
חלומו הגדול הוא להיות טייס. "זאת שאיפה שעומדת מעל כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו, מאז שהייתי בן 4 וסבא וסבתא שלי הביאו לי סימולטור טיסה. התמכרתי לסימולטורים. אם אצליח להגיע לקורס טיס, כל הפעילות שלי בתחום הסטארט־אפ תיעצר לכמה שנים. הרצון הזה פשוט חזק ממני. אני בטוח שאוכל להמשיך ולהתקדם בתחום הטיסה גם אחרי הצבא".
זה נשמע כמו המון הרים לטפס עליהם. מאיפה ההישגיות הזאת?
"אני אוהב לאתגר את עצמי. אני מצפה מעצמי לא ל־100 אחוזים, אלא ל־120. אני בעיקר נהנה ועושה דברים שמעניינים אותי, וגם אם זה קשה, הסיפוק יותר גדול כשאתה משיג את היעדים. יכול להיות שההישגיות שלי קשורה גם לחינוך ולמשפחה. עובדה שגם אחותי עושה עכשיו דוקטורט, זה לא שמישהו לחץ עליה לעשות. היא מתמחה בתחום שהיא אוהבת".
smadarsbz@walla.com
(צילום: מאיה באומל בירגר)
איך מפתחים מנהיגות אצל בני נוער
הארגון בוחר מדי שנה כ־120 תלמידי תיכון בכיתות י"א למסלול מנהיגות שנמשך שנתיים. הם נבחרים מתוך אלפים שמגישים מועמדות. בשנה האחרונה הגישו מועמדות 5,000 בני נוער מרחבי הארץ, בהם כאלה מהמגזר החרדי והערבי. במסגרת המסלול עוברים התלמידים סמינרים בנושאים חשיבה יצירתית, קבלת החלטות, הובלת שינוי, מנהיגות כדרך חיים ועוד, ואף יוצאים לשטח עם מיזם חברתי בליווי מנחי הפרויקט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו