יוון אמרה "לא": מה יקרה באירופה עכשיו?

העם היווני נאלץ לבחור אתמול בין "כן" להמשך הקיצוצים והתכנית שדורש ממנו האיחוד האירופאי או "לא" - להתנגד ולתת לרה"מ צפראס מנדט מחודש למו"מ עם גוש היורו. העם היווני החליט ברובו "לא".

מה שקרה ביוון הוא שהייתה עלייה של שמאל קיצוני. ראש הממשלה ציפראס נבחר על הטיקט של מי שיעצור את תכניות הצנע ומיד כשעלה לשלטון הוציא כל מיני חוקים וניסה לשנות את רוע הגזירות של השנים האחרונות. 

אפשר להבין את התסכול של הציבור היווני אחרי שנים של צרות וחובות שהולכות ונערמות. הם הגיעו לסכום חובות של מעל 320 מיליארד יורו לנושים באירופה ולקרן המטבע העולמית, 60 מיליארד מתוכם לגרמניה עצמה. היה פה תהליך ארוך של סבל בלי לראות את האופק. נוספת לזה חוסר נכונות של ממשלות יוון לבצע צעדים קשים שאולי היו עוזרים לשנות את הדרך שבה יוון והכלכלה שלה מתנהלות.

ניכר כי לבחירה של היוונים הייתה מושפעת במידה רבה מגאווה לאומית, ומפחד מעריצות ושליטה אירופאית-גרמנית. ראש הממשלה ציפראס היטיב לפרוט על ההשפעה הרגשית הזאת. אבל בסופו של יום נשאלת השאלה אם בכלל יהיה ניתן לחזור למו"מ עם הנושים באירופה, משום שהדרך שבה ציפראס ושר האוצר שלו שהתפטר הבוקר התנהלו הייתה לשלוף כל מיני שפנים מהכובע – גם משאל העם עצמו הוכרז תוך כדי מו"מ, אחרי שפקע המועד לתשלום של אחד החובות. יש פה כל מיני טריקים ותעלולים, וחוסר נכונות של העם היווני לשאת בעול הזה של להיות חברים בגוש היורו.

בין התרחישים האפשריים, יתכן מאוד שיוון תלך לכיוון הדרכמה, ואז ימצאו איזושהי דרך מסודרת להוציא אותה מגוש היורו, ולספק לה נזילות של כמה חודשים עד שיוכלו להדפיס את הדרכמה. לאחר מכן, צפויות להם כמה שנים קשות מאוד, אבל הם יהיו אדונים לעצמם, ויש לזה אופק חיובי. ההערכות הן שהערך של המטבע שלהם יצנח. 

הדרך השנייה היא בכל זאת למצוא איזו פשרה עם האירופאים. גם לאירופאים יש אינטרס שזה מה שיקרה, כי לעזיבה הזאת יש השלכה על כל הגוש. יש עוד מדינות שיש להן חובות, אפילו יותר מיוון – לאיטליה יש חובות אדירים, ספרד מתנדנדת. לכן, העברת המלכוד שבו נמצאים היוונים יעבור לצד הגרמני. 

הבוקר שאחרי: שר האוצר היווני, יאניס וארופאקיס, הודיע כי יתפטר מתפקידו, זאת לאחר משאל העם שנערך אתמול בו החליטו אזרחי יוון להתנגד לחבילת הסיוע האירופית. בהודעה שמסר שר האוצר נאמר כי הוא מודע לכך שכמה חברים בגוש מדינות היורו אינם רואים בו חלק ממפגשי שרי האוצר. לדבריו, הוא מאמין שהתפטרותו תוכל לסייע לראש הממשלה היווני, אלכסיס ציפראס. דובר ממשלת יוון הודיע כי הודעה על מחליפו של וארופאקיס תגיע מאוחר יותר, לאחר פגישה של הדרג הפוליטי.

בצרפת קוראים לציפראס להודיע בהקדם על הצעדים הבאים. השר לעניינים אירופים בממשלת צרפת, הארלם דיזר, אמר כי התוצאה של משאל העם ביוון אינו מחייב יציאה מגוש מדינות האירו.

מאות יוונים לא המתינו אמש לתוצאות הרשמיות כדי לצאת לחגוג בכיכר סנטגמה. היו שם הרבה דגלים אדומים שהתנופפו לצד דגלי יוון בכחול ולבן. הנוער הקומוניסטי יצא לחגוג את הניצחון על השיטה, על האיחוד, על הקפיטליזם. 

"ניצחנו את אירופה", אמר ואסיליס, "אנחנו עכשיו דוגמה. הבאנו את הדמוקרטיה לעולם, עכשיו הבאנו את הדמוקרטיה לאירופה. הדמוקרטיה של העם". 

ערוצי הטלוויזיה היווניים קראו בשבוע האחרון לאזרחי יוון להצביע "כן", רוב העיתונים תמכו ב"כן" וגם מנהיגי אירופה המליצו בימים האחרונים ליוונים שלא להסתכן ולהכניס את ארצם לעידן של חוסר ודאות - ולקבל את תוכנית ההצלה של האיחוד האירופי. אבל מי שהיה באתונה אתמול, כמוני, חש ב"לא" כמעט בכל מקום אפשרי.

שובה של הדרכמה?

ה"לא", OXI, ששלט ברחוב, ניצח - ובגדול. הם אמרו כן לממשלתם ולא לאיחוד. לא לתוכנית צנע שלישית אחרי אלה של 2010 ו־2012. ראשי האיחוד לא העריכו נכון עד כמה העם היווני התנגד לתוכנית צנע נוספת. המרכיב הפסיכולוגי לא הובא בחשבון על ידי בריסל הקרה והמחושבת. "רצו יוון קטנה - קיבלו יוון גדולה", אמרה לי בכיכר סופיה, סטודנטית יוונייה.

ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, הצליח בהימור הגדול שנטל על עצמו: הוא ניצח במשאל העם החפוז שאירגן בתשעה ימים. ציפראס ניצח בקרב; זה בטח לא מבטיח לו ניצחון במלחמה. בינתיים הפסימיסטים כבר מדברים על התפוררות גוש היורו, אבל צריך עדיין להמתין להתפתחויות. הטרגדיה היוונית נכתבת עתה בדיו אירופי. 

עכשיו עברנו לשאלה הגדולה - האם הדרמה הגדולה תוביל לדרכמה יוונית קטנה? זאת רק שאלה אחת מתוך שאלות רבות שעולות היום לפני יוון, לפני האיחוד האירופי, לפני גוש היורו, לפני עשרות אלפי התיירים המתכוננים לצאת ליוון. וכיצד יגיבו מדינות באיחוד כמו פורטוגל ואירלנד, הסובלות אף הן כלכלית? ולא פחות חשוב - כיצד יגיב הבנק האירופי המרכזי? ובכלל, יוון לאן? הנה שאלת מיליון הדולר. מיליון דולר? כסף קטן בהתחשב ב־340 מיליארד היורו שהיא חייבת.

וכמובן נשאלת גם ה־שאלה, האם הבנק האירופי המרכזי ימשיך גם היום להזרים כספים לבנקים היווניים במסגרת תוכנית החירום, או שמא יפסיק בבחינת העונש הראשון של יוון על הצבעה שגויה מבחינת האיחוד? הפסקת הזרמת הכספים יכולה ללא ספק להביא לקריסתה של כלכלת יוון. גם הצבעה של "כן" לא הבטיחה פתיחה מהירה של הבנקים, שעל פי התוכנית האופטימית אמורים היו להיפתח מחר. אזרחי יוון אמרו לא לתוכנית הצנע, אבל האם יש להם אופציה אחרת בהתחשב במצב הכלכלי החמור של ארצם?  

מוקדם עדיין לענות על כל השאלות, אבל יש להניח שתשובות ראשונות יינתנו כבר היום בפגישה בפאריס בין קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ונשיא צרפת פרנסואה הולנד. אמש הם קראו לכנס בהקדם, כבר מחר, את הנהגת האיחוד האירופי. מרקל, מן הסתם, היתה מעדיפה שהסדק הגדול הראשון באיחוד לא יתרחש במשמרת שלה. אלה ללא ספק לא רק הימים הנוראים של יוון, אלא גם של האיחוד האירופי. 

כל ששת ערוצי הטלוויזיה היוונית פתחו את הערב בידיעות על יתרון ל"לא" בספירת הקלפיות. אחרי ספירת 87% מהקולות, כ־38 אחוזים הצביעו כן, וכ־61 אחוזים הצביעו לא. 10 מיליון היוונים שהוזמנו להביע את דעתם החליטו לקחת את הסיכון ולהמר על אפשרות של יציאה מגוש היורו, אף  שעל פי מה ששמעו מראש הממשלה שלהם, "לא" אין פירושו יציאה מהגוש. 75 אחוזים מהיוונים אמרו בסקר ערב הבחירות שהם לא רוצים לפרוש מהאיחוד. ראש ממשלת יוון ציפראס אמר כי אם ה"לא" ינצח, זה רק יאפשר ליוון לשוב לשולחן המו"מ עם האיחוד מעמדת כוח. אבל לא כך רואים את הדברים בבריסל, שם אמרו כי "לא" יוביל את יוון למדרון מסוכן.  

עם פרסום המדגמים קרא דובר ממשלת יוון, גבריאל סקלארידיס, להמשך השיחות עם הנהגת אירופה. "המו"מ שיתחיל יהיה חייב להיגמר מהר, אפילו בתוך 48 שעות". 

"יוון הצביעה באומץ"

רה"מ ציין בנאום טלוויזיוני כי הוא מוכן להמשיך במו"מ עם אירופה כדי להגיע להסכם שיהיה מקובל על העם היווני שהצביע, לדבריו, "באומץ". "זהו מנדט שלא נועד לגרום לוויכוח עם אירופה, אלא להגיע לעמק השווה". בד בבד, קרא ציפראס למצב ביוון "משבר הומניטרי". לצד זאת, בעקבות תבוסת מחנה ה"כן", התפטר מנהיג האופוזיציה, רה"מ לשעבר אנטוניס סמראס.

מאוד מבלבל היה אתמול להסתובב בין הקלפיות באתונה. ניתן היה לראות עד כמה היוונים היו חצויים. 54 אחוזים באו להצביע. "ראיתי הרבה דברים בחיים שלי. אני כבר לא אישה צעירה. חוויתי מלחמות, חוויתי זוועות - אבל זו הזוועה הגדולה ביותר שראיתי", סיפרה אפרודיטה, תושבת שכונת קולונאקי שלא הסתירה את העובדה שהצביעה "כן". "אני כבר אישה מבוגרת, אבל מה יעלה בגורל נכדיי?", שאלה מודאגת. 

הגעתי בשעות הצהריים לשכונת קולונאקי. שכונה אמידה. בבית הקפה "פיליון" ראיתי פנים מודאגות. "אני מאוד מודאג", אומר לי פטריקיליס, קריקטוריסט יווני מפורסם התומך ב"כן", שצייר בעיתון שלו "קתימריני" (כל יום) קריקטורה שבה נראית יוון מוזמנת לתופף לצידן של סומליה, זימבבואה וסודאן. אבל אלה היו שניים מהבודדים שתמכו ב"כן". כמעט כל אדם שעימו שוחחתי אתמול ברחובות וסמוך לקלפיות לא הסתיר את התמיכה שלו ב"לא". "אין לנו מה להפסיד" שמעתי אתמול באתונה בלי סוף.

ד"ש ממרקס ואנגלס

ביקרתי גם במשרדי מפלגת סיריזה בשכונת אקסרחייה. יאניס, המארח שלי, הסביר לי בביטחון שלוש שעות לפני סגירת הקלפיות כי ה"לא" ינצח. על הקיר תמונות של מרקס, אנגלס ולנין. הוא משתייך לפלג הקיצוני ביותר של המפלגה. "בינינו יש קומוניסטים רבים", הוא אומר, "מנהיגי אירופה עשו את הכל כדי להפחיד את היוונים. הם סידרו כאן אקלים של פחד. מה שאתה רואה היום זה לא רק עניין יווני, זוהי מהפכה עולמית. אתה תראה את תגובת השרשרת שתבוא עכשיו בפורטוגל, בספרד, באיטליה ובצרפת". "עד היום דיברו על הבעיות של יוון - ממחר זה הולך להיות לא הבעיה של יוון, אלא הבעיה של אירופה", אמר לי ג'ורג'יוס, איש מפלגת סיריזה. אמר, וצדק.

בלילה, בכיכר סנטגמה, תהיתי האם 61 אחוזים מהיוונים הפכו לתומכי מרקס. טניה, עיתונאית יווניה, הסבירה לי ש"לא. זה פשוט אי אמון בפוליטיקאים המושחתים שלנו". הפחד של היוונים משובו של הדור הישן, זה שהוביל את יוון לפשיטת רגל במסווה של טכנוקרטים, הביא אותם להצביע בהמוניהם ל"לא". התבוננתי סביבי אתמול וראיתי דיוקן שהסתכל עלי מבעד לדגלים וכרזות רבים. לא היה זה רה"מ ציפראס, כי אם צ'ה גווארה. אמש הוא הפך רשמית לאל יווני.

בועז ביסמוט

בהכנת הידיעה השתתף אלי לאון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו