התעלפת בבית? בתוך שלוש דקות יגיע אדם בעל ידע בעזרה ראשונה שנמצא בסמוך, בתוך חמש דקות יגיע כונן או איש מקצוע מתחום הרפואה הדחופה, ובתוך עשר דקות יגיע אמבולנס. מדובר בחלק מתוכנית שאפתנית שמשיק משרד הבריאות, שבה לראשונה יוגדרו ויימדדו זמני פינוי בתחום הגשת עזרה ראשונה ברפואה הדחופה הטרום־אשפוזית.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
זו הפעם הראשונה שמשרד הבריאות פועל כרגולטור מול גופי העזרה הראשונה, במטרה להסדיר את התחום ולקבוע סטנדרטים לזמני המתנה לחובש או לאמבולנס. התוכנית תתבצע בכמה רבדים, ובהם הכשרה של כל עובדי המדינה ועובדי הרשויות המקומיות, כ־100 אלף איש לפי ההערכה, להגשת עזרה ראשונה והשתתפות בקורסי רענון אחת לשנתיים. לצד זאת, משרד הבריאות צפוי לקדם את החקיקה בנושא הצבת מכשירי דפיברילטור, לביצוע החייאה במהלך אירוע לב, במקומות נוספים, ולציוד מסעדות במזרקי אפיפן, לטיפול בתגובה אלרגית קשה.
בד בבד, אפליקציה של מד"א שתושק בקרוב תאפשר לאנשי מקצוע (רופאים, אחיות, פרמדיקים וכו') להירשם ולקבל דיווח על אירוע שקורה בסביבתם. לצד כל זאת נבדק צעד נוסף, והוא חיבור של כל 3,000 הדפיברילטורים שמוצבים כיום במקומות ציבוריים למוקד מד"א, כדי שיעבירו בזמן אמת נתונים על אירועי החייאה ועל המיקום המדויק שלהם.
מירי כהן, מנהלת שירותי הצלה ועזרה ראשונה במשרד הבריאות, ציינה כי המשרד עוסק כרגע באיסוף נתונים על איכות הטיפול טרום האשפוז, ובדומה למדדי האיכות של בתי החולים, נתונים אלו מיועדים לפרסום. בין השאר, יוקם מאגר מידע על נתוני החייאות ועל הצלחותיהן, ייאספו נתונים על זמינות האמבולנסים ואם יש מקומות שבהם יש חוסרים, וכן יוגדרו מדדים לאיכות הטיפול באמבולנס, כגון פינוי נפגעי טראומה בתוך עשר דקות, מתן הנחיות להחייאה על ידי מוקדן בטלפון ועוד.
פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות: "התוכנית הזו החלה כבר בצה"ל במהלך צוק איתן שם ראינו תוכניות לפינוי הנפגעים ולמתן מענה מיידי. התוכנית משתלבת בתוכנית סגן שר הבריאות לחיזוק חדרי המיון ותיתן מענה רפואי נכון, תוך שימוש במדדי איכות".
"מטרת העל של התוכנית הלאומית היא להביא למצב שבו יגדל משמעותית מספר האנשים שמיומנים לתת החייאה בסיסית ולהציל חיים. כשיש מערך כזה, אפשר בפירוש להציל חיים", אמר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' בעז לב.
