לנתן דטנר (59) אין הרבה ערבים פנויים. כשהוא לא מגלם את דמותו של פרופ' היגינס ב"גבירתי הנאווה" בתיאטרון הבימה, הוא מדלג בתיאטרון הקאמרי בין הדמויות של טוביה החולב ב"כנר על הגג" לגורודיש.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בשבועות האחרונים גם הבקרים שלו הוקדשו לתיאטרון, כשללו"ז הצפוף ממילא שלו התווסף פרויקט נוסף: בימוי של הצגה חדשה בתיאטרון הבימה שעולה לבמה מחר. ההצגה, "משפחה עליזה", מחזה אמריקני שנכתב על ידי רון קלארק וסם בובריק, עוסק בגבר, שאשתו זה 30 שנה נטשה אותו לטובת אחיו. כשהוא מגיע לניו יורק לדירת בנו, הוא מגלה שהבן הומוסקסואל וחולק חיים עם בן זוג. התגלית הזאת מייצרת קונפליקט בין האב, שאינו יכול להשלים עם ההומוסקסואליות של בנו, לבין הבן המבקש הכרה מהאב. בהצגה מככבים נורמן עיסא, רובי פורת־שובל, טל קלאי, יואב דונט ודנה ידלין. עבור עיסא מדובר בתפקיד ראשון בתיאטרון הבימה, אחרי שעזב את תיאטרון חיפה ואחרי המהומה שנוצרה סביב אי רצונו להופיע בבקעת הירדן.
"היתה תקופה שבה איבדנו קצת את נורמן, שהיה בסערת נפש כל כך גדולה", אומר דטנר, "לא הגיע לו כל הדבר הזה. זה התחיל בחטא הגדול של תיאטרון חיפה שהיה צריך לדאוג לו למחליף, ונמשך בזה שהיום כל אחד מנצל כל דבר כדי לפרוס את האג'נדה שלו. אני בחשש גדול ממה שקורה, אני מודה. אני לא רגוע".
בשביל מה לקחת על עצמך פרויקט של בימוי? אתה לא עסוק מדי כשחקן?
"אני מנסה לעניין את עצמי לאורך כל הקריירה שלי. אני אוהב לביים, לעשות מעבר למשחק. אני לא מביים מספיק כי אני באמת עסוק כשחקן. ההפקה האחרונה שביימתי היתה 'אמנות' בתיאטרון חיפה לפני כשנה וחצי".
זה יתרון או חיסרון להיות במאי שהוא גם שחקן?
"אני מנסה לא לעשות לשחקנים את מה שאני שונא שבמאים עושים לי, סוגרים אותי, למשל, או נותנים הערות לא נכונות. צריך לדעת לדבר עם שחקנים, ולא הרבה במאים יודעים את זה. לשחקן יש נפש מאוד רגישה, מאוד. כדי להוציא דברים צריך לעודד יצירה. נראה לי שכשחקן אני מזהה המון פעמים בעיות שלבמאי ייקח הרבה זמן לעלות עליהן".
כשאתה רואה את השחקנים על הבמה, אתה לא מעדיף להיות שם?
"לא. כשהלכתי לנהל תיאטרון (דטנר היה המנהל האמנותי של תיאטרון באר שבע בין השנים 2004 ל־2009, מ"כ), למשל, החלטתי שאפסיק לשחק על במה. אני באמת אוהב לתת עצות ולהעניק את מה שאני יכול".
ההתרגשות כבמאי שונה מההתרגשות של שחקן?
"בטח. כבמאי, כשההצגה עולה על הבמה - אתה לא שולט בזה. זה קורה. כשחקן אתה שולט ביכולות שלך, אתה יכול לתקן תוך כדי. כבמאי אני לא יכול לעצור את ההצגה באמצע ולתקן או להעיר. האמת היא שקשה לי מאוד לראות הצגות שאני מביים, אני כמעט לא יכול לצפות בהן. זו בעיה (צוחק)".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו