"השאיפה - שביהמ"ש העליון ייצג את כל הציבור"

אף שחלפו שבועות ספורים בלבד מאז נכנס לתפקידו כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת, לח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) יש עמדות ברורות ומוצקות בנושאי חוק ומשפט, והוא יודע לאילו הישגים בכוונתו להגיע בתקופת כהונתו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

סלומינסקי (69) מכהן כבר עשר שנים בכנסת, אולם לא ברציפות. קודם לכן היה במשך יותר מ־20 שנה (1998-1977) ראש המועצה המקומית אלקנה, שבה הוא מתגורר עם משפחתו. הוא היה ממקימי גוש אמונים ומזכ"ל התנועה וחבר מועצת יש"ע. ב־1997 נכנס לראשונה לכנסת ברשימת המפד"ל, בבחירות לכנסת ה־15 הוא לא נבחר, אך שב למשכן ב־2003 במסגרת האיחוד הלאומי וכיהן בו שתי קדנציות. בבחירות לכנסת ה־18 הוא זכה במקום הראשון ברשימת הבית היהודי, אבל ויתר על מקומו לטובת העיתונאי אורי אורבך ז"ל. בכנסת ה־19 מונה לתפקיד היוקרתי של יו"ר ועדת הכספים.

סלומינסקי הוא ח"כ חרוץ מאוד ונעים הליכות. הוא נולד ברמת גן ולמד בישיבת בני עקיבא בנחלים ולאחר מכן בישיבת כרם דיבנה, שם קיבל סמיכה לרבנות. הוא גם למד פיזיקה באוניברסיטת בר־אילן (בעל תואר שני), וכן משפט עברי באוניברסיטת תל אביב (בעל תואר שני).

יו"ר ועדת החוקה לא מסתיר את הביקורת שיש לו על בית המשפט העליון, ובעיקר על האקטיביזם השיפוטי של הנשיא בדימוס, פרופ' אהרן ברק. כשאני מזכיר לו שחלפו כבר שמונה שנים מאז פרש ברק, הוא משיב: "אבל רוחו עדיין קיימת בביהמ"ש העליון".

"ביהמ"ש לא המחוקק"

במצע של הבית היהודי נאמר שאתם מתנגדים להתערבות יתר של ביהמ"ש העליון ולעודף משפטיזציה. למה הכוונה?

"בתקופתו של הנשיא ברק ביהמ"ש העליון הפך למעשה למחוקק הראשי של המדינה. כשחוקקתי, למשל, חוק שהיתה לו מטרה מסוימת עם הסברים ונימוקים, והחוק הגיע לדיון בביהמ"ש, ברק אמר: 'אני אפרש את החוק אחרת לגמרי מכוונת המחוקק', ומאותו רגע הפירוש שלו הוא הפירוש המחייב את כל הערכאות.

"ברק גם נטל לעצמו סמכות לבטל חוקים שהכנסת חוקקה, וזה לא תפקידו של ביהמ"ש. הוא לא המחוקק. אם הוא חושב שיש לשנות חוק, הוא יכול בצורה בלתי רשמית להפנות את תשומת ליבם של הפוליטיקאים על מנת שישנו את החוק. הכנסת גוף דמוקרטי שנבחר על ידי הציבור, ולכן על ביהמ"ש לפעול על פי חוקי הכנסת, ולא להיות עליון עליה".

אתם גם טוענים ש"ביהמ"ש מנותק ואינו משקף את כלל הציבור". מדוע?

"אתן לך כמה דוגמאות לכך. ברק בתקופתו לקח שני חוקי יסוד שהכנסת כשחוקקה אותם ראתה בהם חוקים רגילים (הכוונה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולחוק יסוד: חופש העיסוק, ג"א), נתן להם עוצמה אדירה של חוקה והחל להשוות כל חוק חדש שהכנסת חוקקה לאותם חוקי יסוד. אם להבנתו החוק שהכנסת חוקקה סתר את אחד מחוקי היסוד, הוא ביטל את החוק הזה. אתה מבין איזו סמכות עצומה הוא נטל לעצמו? נוסף על כך, ניתוח של פסיקות שנעשה על ידי גורמים שונים מוכיח בבירור שעדיין יש נטייה גדולה של ביהמ"ש העליון לכיוון השמאל. אני שואף לכך שביהמ"ש העליון יהיה מחובר לציבור, ושכל אחד ירגיש שהוא מיוצג באיזושהי דרך. היום ציבורים רחבים, ובהם החרדים והערבים, אינם מרגישים שביהמ"ש מייצג אותם, והוא למעשה פועל בחלל ריק וזה לא טוב. ברגע שמגזרים רחבים יותר בציבור ירגישו שביהמ"ש העליון מייצג אותם, זה ייתן לביהמ"ש עוצמה".

"לשנות את הרכב הוועדה"

כיצד תתמודדו עם המצב הזה?

"קודם כל על ידי הרחבת הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שיהיו בה שלושה שרים במקום שניים ושלושה ח"כים במקום שניים, כי היום יש בוועדה שלושה שופטים והם בדרך כלל פועלים יחד עם שני נציגי לשכת עורכי הדין ויש להם רוב בוועדה. צריך ליצור בוועדה מצב כזה שהחמישה לא יוכלו להטיל וטו".

מדוע אתם מתנגדים לחקיקת חוקי יסוד נוספים ולהשלמה החוקה?

"בעיקרון אנחנו נגד חקיקת חוקי יסוד ונגד חוקה, משום שאנו מאמינים שיש לישראל חוקה והיא התנ"ך. באחת מישיבות ועדת החוקה של הכנסת, שבה השתתף השופט ברק, היה לי ויכוח איתו בנושא חשיבות החוקה. שאלתי אותו: 'אם תהיה חוקה מי יפרש אותה?' והוא השיב לי שביהמ"ש העליון. אמרתי לו שלדעתי את החוקה צריך להסביר בימ"ש לענייני חוקה או גוף חיצוני שיורכב מאישי ציבור, אז הוא השיב לי: 'אם כך, אז אין טעם לחוקה'. המשמעות של דבריו היא שברגע שיש חוקה וביהמ"ש הוא המפרש - אז הוא הריבון".

במצע שלכם נאמר כי 'יש להימנע מחקיקה דתית ומחקיקה חילונית כופה, ויש לשדרג את מעמד המשפט העברי במדינה'. למה הכוונה?

"אין שום סיבה שתהיה התנגשות בין החקיקה בכנסת לבין ההלכה היהודית. עד היום אין חקיקה שהכנסת חוקקה והיא סותרת את ההלכה היהודית. חשוב מאוד שהמדינה תכניס כמה שיותר כללים מהמשפט העברי לחוקים שלנו, משום שזה משפט של 3,000 שנה, שיש בו הרבה יופי. הגשתי הצעת חוק שאומרת שבכל לקונה שיש בחוק יש לפנות למשפט העברי. המשפט העברי הוא מתקדם יותר והוא רק יעשיר את המשפט שלנו".

אתה תומך בהצעה לפצל את תפקידי היועמ"ש, שהוא יהיה רק יועץ לממשלה ולא יעמוד גם בראש התביעה הכללית?

"נושא ההפרדה בין תפקידי היועמ"ש לבין ראש התביעה הוא נושא כבד שצריכים לעשות בו שינויים, אבל זה צריך להתבצע מתוך עבודה רצינית. בכוונתי לקיים דיונים לעומק בנושא זה כי המצב הנוכחי אינו טוב, היועמ"ש הוא למעשה בעל הבית על הכל".

"כולם שווים בפני החוק"

מה דעתך על תופעת השחיתות במערכת אכיפת החוק, בפרקליטות, במשטרה ובקרב עורכי הדין?

"אין ספק שזה מצב קשה מאוד שגם ראשי השלטון - ובהם הנשיא, ראש ממשלה לשעבר, שר אוצר לשעבר ואחרים - נשלחים למאסר או נגזרים נגדם פסקי דין חמורים. לעומת זאת, יש לראות בחיוב את העובדה שהמדינה מנהלת מערכה נגד מעשי שחיתות כאלה ואינה נרתעת מלהעמיד לדין אנשים שמילאו תפקידים בכירים. חייבים להשקיע בחינוך מהגיל הרך על ידי הוקעת התופעות הללו".

במה תראה את גולת הכותרת של פעילותך בקדנציה הנוכחית?

"עלינו להדגיש בכל חקיקה בכנסת שאנו קודם כל מדינה יהודית. כשברק היה נשיא העליון הוא הפך את היוצרות והסביר שמדינה יהודית זה משהו אמורפי ואבסטרקטי. לכן בכל חוק שהכנסת מחוקקת עלינו לשים את הדגש על כך שאנו מדינה יהודית ולבחון מה המוסר היהודי אומר בתחום זה. קח לדוגמה את חוק השבות. כשהוקמה המדינה היה למנהיגי המדינה שכל והם חוקקו את חוק השבות, וכן חוקים בנושא דיני המשפחה, כמו קידושים וגירושים, כדי שנוכל לחיות פה במדינה יהודית. יש לבצע גם שינויים בחוקי המשילות והלאום".

סלומינסקי מאמין שיש לו סיכוי לקדם את השינויים: "לאדם צריכה להיות השאיפה להתקדם ולדעת מה הוא רוצה. קצת קשה עם קואליציה של 61 ח"כים, אבל אני אופטימי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו