ההישג הבולט: פירוק המונופול

מה ההישג הבולט ביותר במתווה נתניהו־שטייניץ?

פירוק המונופול של יצחק תשובה ונובל אנרג'י האמריקנית עד 2020. תשובה ייאלץ להיפרד משלושה מארבעה מאגרי הגז הגדולים אל מול חופי ישראל בים התיכון: "תמר" תוך שש שנים ו"כריש" ו"תנין" תוך שנה וחודשיים. אם לא יימכרו, שדות הגז הבינוניים יועברו לנאמן לארבעה חודשים. נובל תמכור את חלקה ב"כריש" וב"תנין" תוך 14 חודשים ותדלל את אחזקותיה ב"תמר" תוך שש שנים - מהלך שיחליש את אחיזתה במשק הגז בישראל. נובל מאבדת למעשה את זכות הווטו שהיתה לה.

רה"מ ושטייניץ אומרים שכולם ירוויחו מהמתווה, האומנם?

כן. על מכירת חלקם בשדות הגז הבינוניים "כריש ו"תנין" צפויים לקבל תשובה ונובל יחד 1.5־2 מיליארד דולרים. שדות הגז הבינוניים יימכרו למשקיע אסטרטגי שיוכל להתחרות בטווח של עוד 14־18 חודשים בתשובה ובנובל, בתנאי שישקיעו חלק מהרווחים באיתור תגליות גז נוספות בים. על מכירת חלקו ב"תמר", 31.25%, יקבל תשובה כ־4 מיליארד דולרים. נובל תדלל את אחזקותיה ב"תמר" מ־36% ל־25% אבל תישאר שחקן מרכזי במשק הגז בישראל ותחזיק בשני שדות - "לוויתן" ו"תמר". תשובה ימשיך להחזיק בשדה הגז הגדול מכולם: "לוויתן".

האם תהיה תחרות במשק הגז?

כן, אבל זה יקרה בעוד שש שנים. למעשה בעוד עשר שנים, לאחר שהממשלה תבחן מחדש תחרות פנימית ב"לוויתן" בין השותפים תשובה, נובל ורציו.

האם מחיר הגז ליחידת אנרגיה יירד?

כנראה לא בשש השנים הבאות. לא יוטל פיקוח מחירים, המחיר המקסימלי שעליו התחייבו תשובה ונובל, 5.7 דולרים ליחידת אנרגיה, יהיה בתוקף שש שנים. לאחר מכן, המחיר ייגזר מממוצע מחירי הגז בישראל כיום, 5.45 דולרים ליחידת אנרגיה. למרות תקרת המחיר כרגע, הצפת השווקים בעולם בגז תאלץ גם את תשובה ונובל להוזיל את הגז מ"תמר" ומ"לוויתן" עוד לפני 2011. כרגע, "לוויתן" הוא חלום, תשובה ונובל צפויים להשקיע שבעה מיליארד דולרים נוספים בפיתוחו בנוסף למיליארד דולרים שכבר השקיעו. המדינה תקבל מיליארדי שקלים מהכנסות מהגז מ"תמר" ולאחר פיתוח "לוויתן". סך ההכנסות מהמס יזנק לעשרות מיליארדי שקלים. 

האם ישראל תהפוך ליצואנית גז? 

מתווה נתניהו־שטייניץ נותן הזדמנות לכך, כאשר מצרים תקבל כבר כעת גז ממאגר "תמר". זה מחייב יישום חוזה התקשרות עם חברה צרפתית שמחזיקה במתקן להנזלת גז מושבת במצרים ובהארכת צינור הגז מאשקלון למצרים. זה טוב ליחסים עם מצרים. ירדן תקבל גז ממאגר "לוויתן" וכך גם טורקיה וקפריסין. אבל ירדן, מצרים וטורקיה, רוצות חשאיות מוחלטת. 

•   •   •

מתווה הגז - לממשלה

הקבינט אישר את הפשרה עם תשובה ונובל אנרג'י • בצעד מעורר מחלוקת סירב השר דרעי לחתום • התוצאה: המתווה יועבר לממשלה - וכנראה יידרש גם דיון בכנסת • נתניהו: "הגז לא יישאר באדמה" • שטייניץ: "היסטוריה"

המחלוקת סביב עתיד הגז הטבעי המשיכה גם אתמול להסעיר את הממשלה והמשק, זאת לאחר שכבר היה נדמה שהסוגיה נמצאת בדרך לפתרון.

שר הכלכלה אריה דרעי סירב באופן מפתיע ומעורר מחלוקת להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיויד גילה ולחתום במקומו על מתווה הפשרה שהושג עם חברות הגז. בעקבות הסירוב הסתיימה ישיבת הקבינט הביטחוני־מדיני בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא המתווה ללא החלטה, וההכרעה הועברה לממשלה. כעת תידרש הממשלה לבצע תיקון בחוק ההגבלים העסקיים כדי לאפשר לאחד מהשרים או ראש הממשלה לחתום על סעיף 52 במקומו של שר הכלכלה. לאחר שתתקבל ההחלטה, היא תובא להצבעה בכנסת, דרך ועדת הכלכלה. רק בסיום התהליך יוכל אחד מחברי הממשלה או ראש הממשלה בעצמו לחתום על סעיף 52 במקומו של דרעי. 

למרות מחאת דרעי, בתום דיון שנמשך יותר משעתיים במתווה הפשרה שהושג עם יצחק תשובה ועם נובל אנרג'י, אישר הקבינט פה אחד את המתווה. גם דרעי הצביע בעד. כן אישר הקבינט פה אחד שהמתווה עם חברות הגז הוא סוגיה מדינית־ביטחונית בשל עסקאות ייצוא הגז למצרים, לירדן ולמדינות נוספות באזור. גם כאן תמך דרעי בהחלטה.

הקבינט לא נדרש להכניס שינויים במתווה הפשרה, אך הובהר כי הממשלה תהיה קשובה להערות הציבור וכי יהיו שינויים מסוימים היכן שיידרשו.

בתום הדיון פירסמה לשכת רה"מ את ההחלטות שהתקבלו: "ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי אישרה פה אחד שבעת הנוכחית יש חשיבות מכרעת לקידום מהיר של פיתוח והרחבת שדות הגז הטבעי, שהתגלו מול חופי ישראל, משיקולי ביטחון המדינה ויחסי החוץ של מדינת ישראל". מנכ"ל משרד החוץ, דורי גולד, גויס להסביר לשרי הקבינט שמדובר בסוגיה מדינית־ביטחונית.

לאחר שהקבינט החליט שמדובר בנושא מדיני־ביטחוני, הפתיע דרעי כשאמר: "אין לשר הכלכלה יתרון בהפעלת סעיף 52 מנימוק ביטחוני, שמעולם לא הופעל, על פני ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ". דרעי הבהיר כי אינו מעוניין לחתום בעצמו על סעיף 52. השרים היו בהלם, ובחדר הישיבות היתה דממה מוחלטת. נראה כי צעדו של דרעי בא על רקע האיומים בעתירות לבג"ץ בשאלת חוקיות הפעלת סעיף 52 על ידי שר הכלכלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס אתמול בטקס סיום קורס טיס למתווה הגז ואמר: "אישרנו היום בקבינט פה אחד את האצת הפיתוח וההרחבה של שדות הגז הטבעי שנתגלו בישראל, וזאת משיקולי ביטחון ויחסי החוץ של מדינת ישראל. אנחנו מקדמים פתרון ריאלי שיביא גז טבעי למשק הישראלי, ולא פתרון פופוליסטי שישאיר את הגז במעמקי האדמה".

שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר אמש בשיחה עם "ישראל היום": "לא נכנענו ולא ויתרנו, ההפך, עשינו היסטוריה. אחרי שנים של עיכובים פרצנו את הדרך לכך שהמדינה תיהנה מהכנסות של כמאה מיליארדי דולרים בתקופה של 30 השנים הבאות. נקבל ביטחון אנרגטי ואנחנו יוצרים תחרות אמיתית. המתווה הזה הוא לא טוב, הוא טוב מאוד. לא נכון שנכנענו להם, הם נכנעו לדרישות הקשות לנו". 

בישיבה השתתף גם פרופ' גילה, שהגיע כדי להציג את התנגדותו למתווה, אך בעיקר כדי להזהיר את השרים איך לא להפעיל את סעיף 52 בניגוד לחוק.

גורם המקורב לחברת דלק אמר לפני הישיבה כי "מדובר בהסכם לא פשוט לדלק".

באופוזיציה הגיבו בזעם לאישור המתווה. יו"ר האופוזיציה והמחנה הציוני, ח"כ יצחק הרצוג, פנה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בבקשה שהכנסת תצביע על מתווה הגז. לדברי הרצוג, "זו החלטה בסדר גודל של הכרעות שהכנסת נדרשה אליהן בעבר בסוגיות גורליות בחיי המדינה, ולא ניתן לקבל אותה בחדרי חדרים".

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) טענה כי "זו כניעה מוחלטת של נתניהו לתשובה ולמונופול. בושה לממשלה והפסד אדיר לציבור". יחימוביץ' גילתה כי נוסף על מזכיר המדינה ג'ון קרי, שהחזיק בעבר מיליון דולרים במניות נובל אנרג'י, גם למייקל מק'קול, יו"ר ועדת הקונגרס לביטחון המולדת, יש 2 מיליון דולרים מניות של נובל אנרג'י. יחימוביץ' אמרה אחרי ישיבת הקבינט כי "מעולם לא היו רבים כל כך מוכנים להיפטר מהר כל כך מסמכויות רבות כל כך. תזכירו לי למה כל כך רציתם להיות שרים?"

"טייקונים חמדנים"

ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) אמרה: "לא צריך ואסור לעקוף את עמדת הממונה על ההגבלים העסקיים". יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "מסתבר שכל האמצעים כשרים כשמדובר במכירת אוצרות המדינה לטייקונים חמדנים". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי "דרעי לא רצה לעמוד לבדו במרכז ועדת החקירה שתחקור בעתיד את שוד הגז, והוא צודק". ח"כ חיים ילין (יש עתיד) טען כי "הדיון האמיתי אינו על הגז ומשאבי הטבע של המדינה, הדיון הוא על מי דואג לאזרחים ושומר על האינטרס הציבורי". 

בתוך כך, שופטת בית המשפט המחוזי בלוד, אסתר שטמר, קיימה אתמול דיון מקדמי בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד מונופול הגז. את התביעה הגיש צרכן של חברת החשמל נגד השותפות במאגר תמר. בין השאר, נטען כי על ביהמ"ש לקבוע שהשותפות מוכרות גז לחברת החשמל במחיר מופקע, האחרונה מגלגלת את העלות על הצרכנים, ולכן אלו זכאים לפיצוי לאחר שבית המשפט יקבע כי מדובר בניצול לרעה של כוח המונופול.

זאב קליין, שלמה צזנה, מתי טוכפלד ושלומי דיאזטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו