שאלת גדול שחקני הכדורגל בכל הזמנים היא שאלה הרבה יותר אמורפית משאלת השחקן הגדול ביותר בכל תחום אחר. למשל, כל הכדורסלנים הגדולים בהיסטוריה שיחקו באותה הליגה בערך באותם תנאים. בטניס, פדרר, נדאל וסמפראס שיחקו את אותם טורנירים. כל אחד יכול לתת משקל ליתרון אחרון - טכניקה, ווינריות - אבל המידע בר השוואה.
בכדורגל זה אחרת. יוהאן קרויף הוביל קבוצה אלמונית ומדינה אלמונית טרם הופעתו לאליפויות אירופה וגמר מונדיאל תוך שינוי דרמטי בסגנון המשחק. דייגו מראדונה הוביל קבוצות בינוניות להישגים ששום כדורגלן אחר לא היה משיג איתן. פלה הופיע עם השידור הלווייני והיה הסופרסטאר הגלובלי הראשון, אבל כל משחקיו היו עם ברזיל ובברזיל. לאו מסי, ביציבות שאין שני לה, מצליח להבריק כמעט מדי שבוע כבר במשך קרוב לעשור. אבל הוא עושה את זה בקבוצה שאין לה כמעט כדורגלן שהוא רק "טוב". כל אחד ואחד מהטובים בעולם בתפקידו. כל כדורגלן היסטורי שכזה עשה דברים שונים לחלוטין מעמיתו.
לאו מסי באימון ארגנטינה. היום הוא בן 28 // צילום: רויטרס
מסי, שחוגג היום (ד') 28, כבר המון שנים הוא הכדורגלן הטוב בעולם, אבל יש טענה שהוא לא מבריק במשחקי נוקאאוט בטורנירים גדולים. אז נכון שהוא כבש בקופה אמריקה 2007 ב־0:4 של ארגנטינה על פרו, אבל חמשת שעריו בשלושה מונדיאלים הובקעו בשלב המוקדם מול בוסניה, איראן, ניגריה וסרביה־מונטנגרו. הוא שיחק שש פעמים בטורנירים מול גרמניה, הולנד, ברזיל ואורוגוואי ולא כבש אפילו שער אחד. אבל הדיון סביב האם הוא הגדול מכולם בכל הזמנים לא יגיע למיצוי ולמסקנות. בניגוד, למשל, למייקל ג'ורדן שעליו אין עוררין.
צריך לזכור שגם זינאדין זידאן זכה לעדנה מאוחרת ורק סמוך למועד הפרישה שלו נבחר לגדול כדורגלני אירופה והושווה לקרויף. מבחינת אוהדי ברצלונה, מסי הוא הגדול בכל הזמנים, אבל לאוהדי נבחרת ארגנטינה, שישוו את הישגיו ויכולתו לזו של מראדונה, הוא לא יהיה הגדול ביותר. גרוע מזה - הוא ממש אכזבה. בני דורו לעולם יישבעו בגדולתו. אבל לא בני כל הדורות. לטורניר הקופה אמריקה הזה נכנסנו בתחושה אחרת כי מסי הגיע אליו אחרי עונה שבה המציא עצמו מחדש בקבוצה וזכה בטרבל שני. אבל משחקי המוקדמות חלפו ואנחנו עדיין לא ראינו את מסי.
ג'ורדן ספיית'. עוד לקוח מרוצה // צילום: אי.אף.פי
אם אתם רוצים לדעת מה הדבר הבא בתחום ספורט כלשהו, כדאי שתעקבו אחרי תופעה מעניינת. חברת הלבשת והנעלת הספורט "אנדר ארמור" מוצאת זהב בכל דבר שבו היא נוגעת. למשל, סטפן קארי; למשל, סנסציית הבייסבול ברייס הרפר הצעיר; למשל, בחירה מקורית מאוד ברקדנית בלט, מיסטי קופלנד, כאחד הסמלים של החברה, שאחד מבעליה הוא טום בריידי.
והבינגו הלוהט חצי שבוע אחרי קארי הוא ג'ורדן ספיית'. כל נעלי הגולף שהוא מפרסם אזלו השבוע כשהצעיר בן ה־21 זכה באליפות ארה"ב בגולף, והוא בחצי הדרך לגרנד סלאם לאחר שניצח כבר במאסטרס באפריל. הוא הפך גם לשחקן הצעיר ביותר שזכה באליפות ארה"ב מאז 1923 ולשחקן הראשון מאז 1922 שזכה בשני תוארי מייג'ור.
אחרי שלוש שנות פלא של רורי מקילרוי הצפון־אירי כיורשו של טייגר וודס בפיסגת הגולף וגם בחברת נייק, ספיית' האמריקני שנולד בטקסס הוא הדבר הבא. והתחרות היא לא רק בין שני הגולפאים, אלא גם בין הספונסרים שלהם. מקילרוי עדיין ראשון בעולם, והשניים חולקים ביניהם את ארבעת התארים הבכירים, לאחר שהצפון־אירי זכה באליפות בריטניה ובאליפות ה־PGA בשנה שעברה.
הדרמה בצ'יימברס ביי במדינת וושינגטון היתה גדולה. האמריקני דסטין ג'ונסון החמיץ חבטה לניצחון ואחר כך לשוויון בגומה האחרונה, אבל זהו הגולף. כל השחקנים יכולים לבצע את מה שעושים השחקנים האחרים. מה שמבחין ביניהם הוא רק היכולת לעשות את זה כשההיסטוריה על כף המאזניים.
הקמפיין בעד פאריס 2024 יצא לדרך // צילום: רויטרס
פאריס החליטה להגיש מועמדות לאירוח אולימפיאדת 2024. לצרפתים היו חסרים רק שני קולות בהצבעה על אירוח אולימפיאדת 2012, שהתקיימה בסופו של דבר בלונדון. עיתונאית צרפתייה אמרה לי כבר במשחקים האולימפיים בלונדון שזה לא נורא שפאריס לא זכתה אז באירוח המשחקים, כי "נוכל להשקיע את הכסף בספורט עצמו ולא בבניית מתקנים לשימוש מוגבל". באה המציאות והוכיחה להם אחרת. למרות שתשתית הספורט האולימפי בצרפת היא כנראה הטובה באירופה, הבריטים מינפו את ההתלהבות הציבורית והתקצוב הנדיב סביב המשחקים כדי להפוך למעצמה האולימפית המובילה באירופה. והם עשו זאת כבר ב־2008, שלוש שנים אחרי שהוכרזו כמארחים וארבע שנים לפני שאירחו אותם.
לאחר התחרות הצנועה יחסית על משחקי 2020 - איסטנבול, מדריד והזוכה טוקיו, מסתמנת עכשיו תחרות קשה מאוד. רומא והמבורג יהיו בין המועמדות. רומא אולי מועמדת זוהרת יותר, אבל איטליה אירחה את משחקי החורף של 2014. ולגרמניה יש את היתרון של ראש ועד אולימפי גרמני, תומאס באך.
וגם ארה"ב בתמונה. היא לא הגישה את מועמדותה ל־2020 אחרי סכסוך קשה עם התנועה האולימפית בדבר חלוקת כספי החסויות והשידורים, מה שגרם לתבוסות משפילות של ניו יורק למשחקי 2012 ושל שיקגו לאלו של 2016. אחרי שהושג ההסדר בוסטון הוגשה כמועמדת למשחקים, שיתקיימו יותר מרבע מאה מאז משחקי הקיץ שנערכו בצפון אמריקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
