ועדת החקירה של האו"ם לבדיקת אירועי מבצע צוק איתן בעזה בקיץ 2014 פרסמה את הדו"ח בנושא, לאחר שלדברי חבריה: "נאסף מידע משמעותי שמצביע על ביצועם של פשעי מלחמה אפשריים הן על ידי הקבוצות הפלשתיניות החמושות וישראל".
"היקף ההרס והסבל האנושי בעזה היה חסר תקדים בהיקפו וישפיע על הדורות הבאים", אמרה יושבת ראש הועדה, השופטת בדימוס מרי מקגוואן-דיוויס בתדרוך עיתונאים. יושבת הראש הוסיפה ואמרה כי "ישנו בישראל פחד מתמשך בקהילות שחיות תחת איום מתמיד".
על פי הודעת הוועדה "נותרו פגמים בעמידתה של ישראל בסטנדרטים. יש למצות את הדין עם מפרי חוק ולהבטיח צדק ואי הישנות של המעשים". בביקורת שנמתחה על הרשות הפלשתינית נכתב כי "הוועדה מצאה כי החקירות שבוצעו על ידי הרשויות הפלשתיניות היו בלתי מספקות באופן מוחלט. נראה כי הרשויות המקומיות בעזה חסרות כל רצון פוליטי לחקור את מעשי הקבוצות החמושות בקרבן".
בעיקרי הדו"ח נכתב כי בעקבות חוסר נכונותה של ישראל לשתף פעולה עם הוועדה, הוועדה נתקלה בקשיים בזיהוי פצועים מירי רקטות, ולא יכלה לקבוע לגבי כל מקרה ומקרה. עם זאת, הוועדה יכלה לדבר עם עדי ראייה ופצועים מכמה אירועי ירי רקטות. על פי הדו"ח, בעוד שכמה קבוצות פלשתיניות חמושות ניסו לכוון את הרקטות ופצצות המרגמה אל מטרות צבאיות, היו מקרים של טיווח ישובים קרובים לעזה. רוב הירי מעזה נעשה על ידי רקטות בלי מערכת הכוונה כך שלא ניתן היה לכוון אותן בדיוק אל יעדים צבאיים. רקטות רבות שוגרו אל ערים גדולות, כולל ירושלים, תל אביב ואשקלון. אחת מהן נחתה גם באזור נמל התעופה בן גוריון – נכתב.
ירי פצמ"רים על קיבות נחל עוז
"היעד העיקרי של רקטות חמאס - פגיעה באוכלוסיה אזרחית בישראל"
על פעילות חמאס וארגוני הטרור האחרים ברצועה נכתב: "השימוש ברקטות שאינן יכולות להבחין בין מטרות והשימוש במחבלים מתאבדים נגד אוכלוסיה אזרחית מהווים הפרה של החוק ההומניטארי הבין לאומי שיכול להוות גם הפרה של חוקי המלחמה. כמה ארגונים טענו שאין ביכולתם לטווח יעדים צבאיים בדיוק, אך היכולת הצבאית של צד בעימות אינה יכולה לגרוע מהמחויבות שלו לכבד את האיסור על התקפות לא מובחנות".
לגבי הטענה הישראלית כי ארגוני הטרור בעזה השתמשו באזרחים כמגן אנושי וכן במבנים אזרחיים למטרות צבאיות, נכתב בדו"ח: "הוועדה מתחרטת שלא היתה מסוגלת לאמת את טענות שהשמיע ישראל כלפי הפלשתינים, לפיהן קבוצות חמושות עשו שימוש במבנים אזרחיים, בשל הפחד של התושבים המקומיים מהארגונים הפלשתיניים והאתגרים העומדים בפני ארגוני זכויות האדם הפלשתינים המתעדים את ההפרה של החוק על ידי הפלשתינים".
"למרות שהוועדה מצאה כי ייתכן והיו יעדים צבאיים בכמה מהפצצות צה"ל, לא ניתן לקבוע כי היעדים הצבאיים היו הסיבה להפצצות. נראה כי היעדים הפוטנציאליים היו בעיקר יחידים שייתכן והיו בבניין בעת שהופצץ, ככל הנראה בשל הקשר המיוחס להם עם המשטרה, חמאס או ארגון אחר. החוק הבין לאומי מתיר לפגוע באדם רק אם הוא משתתף ישירות בפעילות עוינת או שהוא חבר בארגון צבאי ומחזיק בתפקיד לחימה מתמשך", כך הוסבר.
"בשישה אירועים שנבחנו על ידי הוועדה, וברוב המקרים שדווחו על ידי ארגונים לא ממשלתיים, יש מעט מידע אם בכלל שיכול לתת הסבר להפצצת בנייני מגורים. על ישראל להסביר מדוע ראו בבניינים, או בשוהים בהם, מטרה צבאית. אם בניין הופצץ בלי נוכחות של יעד צבאי מדויק, זהו הפרה של עיקרון ההבחנה בחוק הבין לאומי. ייתכן וזה התקפה ישירה על אזרחים או יעדים אזרחיים, דבר המהווה פשע מלחמה בחוק הבין לאומי הפלילי", הוסיפו כותבי המסמך.
על המצב ברצועת עזה נכתב בדו"ח כי תושבי עזה היו כלואים בתוך רצועת עזה, בלי אפשרות לצאת במקרים רבים, 44% מתושבי עזה היו באזורים אסורים לתנועה או באזורים מיועדים לפינוי. על פי הוועדה, התנאים הנוראים האלה יצרו תחושה שאין מקום בטוח עבור תושבי הרצועה.
"התוצאה של המתיחות בעזה איזה יכולה להיבחן בנפרד מהמצור על עזה שהטילה ישראל. המצור והמבצע הצבאי הביאו למשבר ולהפרה שיטתית ושכיחה של הפרות זכויות אדם, שהראשונה בהן היא הזכות חיים ולביטחון, אך גם בריאות, דיור, חינוך וזכויות רבות אחרות. בהתאם לחוק הבין לאומי הנוגע לזכויות אדם, אליהם ישראל מחויבת, הוועדה מאמינה כי הבנייה מחדש של עזה, בסיוע האו"ם כדי להאיץ את המאמץ לבנות מחדש בתים הרוסים ותשתיות, אינה מהווה תחליף להסרת המצור", נכתב בדו"ח.
"הייתה הודעה מראש על תקיפות בטלפון"
הדו"ח ציין גם פעולות חיוביות שנקטה ישראל שהתבטאו בהודעות מראש על התקפות מבנים ברצועת עזה. "העובדה שהרבה מהבניינים שנהרסו במהלך המבצע לא גרמו למקרי מוות, מראה כי הייתה הודעה מראש בטלפון או סמס. הפעולות האלה היו אפקטיביות בהקטנת האזרחים הנפגעים", נכתב בדו"ח.
הדו"ח ביקר גם את השימוש של ישראל בנוהל חניבעל, נוהל חטיפה, בתקריות שארעו ברפיח וסג'עייה. בדו"ח נכתב כי "ברפיח, כל כלי רכב או אדם שנע ברחובות הפך למטרה פוטנציאלית, כאשר בארבע השעות הראשונות האש של צה"ל הייתה גבוהה במיוחד".
"בנוגע לפרופורציה", נכתב בדו"ח לגבי מפקדי צה"ל, "בהתחשב בנסיבות, מפקד צלול דעת היה מבין שהתקפות מסוג זה יגרמו לנפגעים רבים ולהרס רב של מבנים". בהמשך נכתב כי "יש יסוד חזק לכך שההתקפות של צה"ל היו לא פרופורציונאליות ולכן נחשבות כפשע מלחמה".
פשעי המלחמה של חמאס
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הדו"ח הישראלי, שהוכן ערב פרסום דו"ח האו"ם וקבע כי ישראל פעלה במידתיות, "מוכיח שהפעולות הצבאיות שלנו במהלך הסכסוך נעשו בהלימה מוחלטת עם החוק הבינלאומי, ושישראל מימשה את זכותה הלגיטימית להגנה עצמית". לפי ראש הממשלה, "חמאס שם לו למטרה את אזרחינו, ובכוונה מסתתר מאחורי אזרחיו. זהו פשע מלחמה כפול ואני חושב שהוא מדגיש את המגוחך פה".
נתניהו אמר עוד כי מועצת האו"ם לזכויות אדם הינה בגוף שקיבל "יותר החלטות נגד ישראל מאשר נגד צפון קוריאה, סוריה ואיראן יחדיו".
הדוח הישראלי מפרט את מחויבות צה"ל לשמירה על החוק הבינלאומי והפעולות שביצע על מנת לצמצם את הפגיעה באזרחים, לרבות אזהרות לאזרחים באזורי לחימה, צעדים לווידוא המטרות הצבאיות לפני כל תקיפה, שימוש בחימוש מדויק במטרה למזער נזק היקפי ועוד. היו מקרים בהם צה"ל ביטל תקיפות מתוכננות מחשש לפגיעה באזרחים.
מצד שני, הדוח מציג את פשעי המלחמה של חמאס וארגוני הטרור הנוספים ברצועת עזה, כולל עדויות וחומרים שמוכיחים שהאסטרטגיה של חמאס הייתה למשוך את הלחימה לאזורים עירוניים מיושבים ולהשתמש בנוכחות של האוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי. הדוח מפרט מקרים שבהם טרוריסטים התחזו לאזרחים ולחיילי צה"ל, מפקדות צבאיות פעלו מתוך בתים אזרחיים, מסגדים שימשו כעמדות צלפים, בתי ספר שימשו כמחסני נשק, מטעני חבלה הטמנו במבנים אזרחיים ומנהרות נחפרו מתוך בניינים אזרחיים ואזורי מגורים. הדוח אף מביא מקרים בהם החמאס הכריח אזרחים להגיע ולהישאר באזורי לחימה ולהתעלם מאזהרות צה"ל שניתנו לפני תקיפות של מטרות טרור באזורים אלה.
הוועדה הישראלית בחנה את מבצע צוק איתן במשך חודשים ארוכים, ושמה דגש על אירועים בעייתיים ומלחמתיים שבהם נפגעו אזרחים פלשתינים. הוועדה מורכבת מפקידים ישראלים ממשרדי המשפטים, החוץ וממשרד ראש הממשלה.
הגנרלים תומכים בצה"ל
משלחת גנרלים ממדינות שונות ברחבי העולם ביקרה בחודש שעבר בישראל, לקראת הגשת הדוח של ועדת החקירה של האו"ם.
את המשלחת הבכירה הוביל רמטכ"ל צבא גרמניה לשעבר ובכיר נאט"ו קלאוס נאומן, והשתתפו בה עשרה בכירים נוספים מארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, קולומביה, איטליה וספרד.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוקחמאס ירו מריכוזי אוכלוסיה
בנושא לחימת חמאס מתוך ריכוזי אוכלוסייה נאמר כי "חמאס פתח בהתקפות נגד ישראל מלבן של הקהילות האזרחיות שלו בעזה, וכן מיקם באזורים אלו תחמושת וכוחות צבאיים - ובכלל זה בבתי ספר, בבתי חולים ובמסגדים. עובדה זו עולה הן מראיות שאסף צה"ל והן מקטעי תקשורת בינלאומיים המאשרים מספר מקרים, גם בכירים חמאס עצמם הודו כי השתמשו ב'מגנים אנושיים'. לאחרונה אף אישר מזכ"ל האו"ם כי בחלק ממקרים חמאס עשה שימוש במתקני האו"ם לאחסון תחמושת והתקפות".
הגנרל מרטין דמפסיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו