קשה לספור כמה פעמים נכתבה אתמול המילה היסטוריה. מכבי ת"א שוב לא אלופה זה כבר לא החדשות העיקריות - הדבר הגדול הבא היא העובדה שמכבי איבדה את זה עוד לפני הגמר אחרי 22 שנה.
החדשות הן שמכבי איבדה יתרון של 0:2 בסדרה של הטוב מחמישה משחקים, החדשות האמיתיות הן שמכבי איבדה את התואר אצלה בבית בסידרה - זה דבר שלא קרה עד אתמול. אפשר להמשיך עוד ועוד ולספר כמה שיאים נשברו אתמול בהיכל בת"א, אבל שיא אחד יישבר בשבוע הבא - ישראל תקבל אלופה חדשה שתגיע או מירושלים או מאילת.
צריך לקרוא את זה שוב: הפועל ירושלים שרק חיכתה לרגע בו מכבי כבר תסיים את משיכת הזמן נגד אילת, בכלל הולכת לפגוש את אילת של אריק שיבק ופתאום המשחק השני והמכריע ייערך בארינה, ולא המשחק הראשון. בקיצור, אתמול השתנו סדרי עולם בכדורסל הישראלי.
מכבי שילמה מחיר כבד על התנהלותה לאורך כל העונה. יכול להיות שגיא גודס ישלם את המחיר, אבל שרשרת הטעויות החלה כבר עם המשקל העודף של סופו בקיץ, נמשכה דרך אי הבאת חיזוק ישראלי אחרי הפציעה הקשה של גיא פניני, מרקז היינס לא הוחלף ובסופו של דבר הצהובים הגיעו למצב פאתטי בו יש לה שלושה ישראלים בכירים.
אילת היתה במינוס בעונה וחזרה, היתה במינוס בסידרה וחזרה ואתמול עשתה את הבלתי ייאמן בעונה שהתחילה איום ונורא. האיש של הסידרה, מי שהרוויח כל דקה בדרך לגמר הוא אפיק ניסים. זו הפעם הראשונה בגמר הפלייאוף בארץ לשחקן ששיחק תשע שנים בחו"ל. שיבק גם הוא שב העונה לאמן בליגה אחרי 11 שנה ועשה סדרה גדולה החל מהמשחק השלישי. הוא פשוט השתלט טקטית על הסדרה, הכתיב את מה הקצב שתיכנן ובעיקר הוביל קבוצה רגועה, שלווה, בטוחה בעצמה והכי חשוב - מאמינה בעצמה.
משהו מוזר קרה עם ניסים. מכבי סימנה אותו והוציאה אותו מהמשחק במחצית הראשונה. אילת איתו היתה במינוס 10. אפיק יצא, התוכניות של מכבי השתבשו, אילת השתחררה, השוותה וירדה במינוס קטן למחצית 36:33. אותו ניסים (2 נקודות במחצית הראשונה) חזר חדש במחצית השניה והשתלט על המשחק בתצוגה גדולה.
הגדולה של אילת היתה השקט הנפשי שלה. לא התרגשה ממינוס 10 הנקודות ומעוד כמה בורות ושמרה פנטסטי על האיזוריות שלה. גם פארגו שחזר לעצמו לא הלחיץ אותה.
האלמנט החשוב ביותר של אילת הגיע מהקווים - שיבק קרא את הלחץ במכבי כמו ספר פתוח. הלחץ בא לידי ביטוי בכל פעולה, חוץ מהזריקות לשלוש. בשקט בשקט מכבי חיכתה לרגע הנכון, עלתה ליתרון בסוף הרבע השלישי ונתנה את מה שנראה כנוק אאוט: ריצת 5:12 ויתרון 61:72. כאן עלה הקאמבק של מכבי מדרגה נוספת עד 74:74 וכדור אצלה ביד פחות מדקה לסיום. גם את זה מכבי לא ידעה לקחת, גם את זה אילת לא ידעה לאבד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
