מכה קשה לנשיא ברק אובאמה: דווקא חברי מפלגתו סיכלו מהלך שהיה מאפשר לו לסכם את פרטיו של הסכם הסחר חופשי עם מדינות האוקיינוס השקט.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
החשש ממעבר של מפעלים אמריקניים למדינות אסיה בחיפוש אחר כוח עבודה זול, גרם לתרעומת בקרב האגף הליברלי של המפלגה הדמוקרטית וכעת ההסכם, הידוע כ־Trans Pacific Partnership ואשר היה אמור להסיר חסמים רבים בין ארה"ב ל־11 מדינות, תלוי בחסדי הרפובליקנים. אובאמה, שהיה מודע לקולות המרד במפלגתו, נזעק ברגע האחרון והגיע לגבעת הקפיטול לביקור חריג כדי לשכנע את חברי מפלגתו לתמוך במהלך. כחלק מניסיונותיו הקדחתניים לגבש רוב, הסכים הנשיא להתנות את הקניית הסמכויות ביצירת מנגנון פיצויים עבור משפחות אמריקניות העלולות להיפגע מההסכם. בכך הוא קיווה לקבל רוב בבית הנבחרים.
בניגוד להצבעה על הסמכויות עצמן - שבה הובטח לו רוב מצד הרפובליקנים השולטים בבית הנבחרים, בהצבעה על מנגנון הפיצויים היה ברור שאובאמה יצטרך את קולות הדמוקרטים, שכן הרפובליקנים מתנגדים עקרונית למענקים ממשלתיים לעובדים. אלא שהדמוקרטים היפנו לו עורף וסיכלו את מנגנון הפיצויים ואיתו את הסכם הסחר. הסיבה: בלי מנגנון הפיצויים, ההסכם פשוט אינו תקף. "אנחנו רוצים הסכם טוב יותר עבור העובדים האמריקנים", נימקה ננסי פלוסי, מנהיגת המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים.
אובאמה מתח ביקורת על חברי מפלגתו ואמר כי פגעו למעשה בקהל הבוחרים שלהם עצמם. "אם לא הייתי בדעה כי הסכמי סחר חדשים המנוסחים באופן חכם ישרתו משפחות עובדות, לא הייתי נלחם עבור מהלך זה", אמר בסוף השבוע.
ביינר: עוד הצבעה
מנגד, הסכם הסחר הוא בין הנקודות הבודדות שעליהן מסכימים אובאמה והרפובליקנים. "סוג כזה של הסכמים משקף את המציאות של המאה ה־21", אמר הנשיא, "הם מבטיחים שכללי הכלכלה הגלובלית אינם נכתבים על ידי מדינות כמו סין, אלא בידי ארצות הברית של אמריקה. ולעמוד בדרכם פירושו פשוט להקשות על הצלחת הפועלים האמריקנים".
דברים ברוח זו אמר גם יו"ר בית הנבחרים, ג'ון ביינר. "כשאמריקה מובילה, העולם בטוח יותר לחירות ולסחר חופשי", אמר ביינר, "ואם איננו מובילים, אנו מאפשרים ובעצם מזמינים את סין לקבוע את כללי הכלכלה העולמית". בכוונת ביינר לכנס את הצירים שוב במהלך השבוע הקרוב כדי לערוך הצבעה חוזרת על מנגנון הפיצויים. אם יאושר, צפוי ההסכם להיות מרכיב מרכזי ב"מורשת אובאמה". אובאמה מעוניין להעביר את מוקד תשומת הלב של ארה"ב לאסיה, ומקווה שמהלך זה יעזור לחזק את מעמדה של ארה"ב באזור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו