משחק באש
תכירו את מכונת האש שממוקמת בתקרת הקיו ארינה בקליבלנד. ארבעה קנים שמפזרים להבות בסוף כל הצגת שחקנים, ממש כפי שכתוב בספר החוקים הבלתי רשמי של קלישאת הספורט האמריקנית. רוב האוהדים של הקאבס כבר לא היו באולם עם סיום ההפסד 103:82 לגולדן סטייט, שהשווה את הסידרה ל־2:2. מן היציעים החלה לבקוע שירת "ווריורס" של האוהדים האורחים, כשלפתע המכונה הזכירה את קיומה. שם נותרו כנראה רזרבות שנשמרו למקרה של ניצחון ביתי, כזה שמעולם לא הגיע, והגיעה השעה לשחררן. היה זה מופע האש הכי סתמי בהיסטוריה. המומנטום, כפי שמלמדת הסידרה הזו, הוא דבר דליק.
צילום: שרון קינן
על פי ה"תיאוריה", דיוויד בלאט שוב מוצא את עצמו במשבצת המועדפת עליו, ערב המשחק החמישי מחר בלילה באוקלנד - עם הגב אל הקיר. לכל התמודדות כאן יש חיים משל עצמה, ושתי הקבוצות כבר הספיקו לטעום בשבוע וחצי האחרונים את הטעם המתעתע של הפייבורטיות והאנדרדוגיות. חוסר היציבות הזה, כך מתברר, מוכר: הרייטינג בסידרה בארה"ב ממשיך להיות הטוב ביותר ב־14 השנים האחרונות. מי צריך כדורסל ברמה גבוהה כשיש דרמה?
מקצוענות
806 משחקי אן.בי.אי, 806 פתיחות בחמישייה. זה היה המאזן של אנדרה איגודלה עד לקיץ האחרון. בסוף מחנה האימונים ניגש אליו סטיב קר וערך היכרות בינו לבין שתי מילים שמעולם לא הכיר: "שחקן ספסל". הפורוורד הוותיק, שהיה רגיל בעבר ל־35 ו־40 דקות לערב, צנח העונה ל־26.9. "אם נזכה באליפות, זה ימנע ממני לבעוט בתחת של סטיב קר על כך שסיפסל אותי כל העונה", אמר בצחוק הכי רציני שיש בחודש שעבר.
שלשום לפנות בוקר פתח העונה לראשונה בחמישייה. כמו בכל סיפור טוב, הפור נפל בשלוש לפנות בוקר, שעון קליבלנד, בלילה שבין רביעי לחמישי. ניק א'ורן, איש הווידאו בן ה־28 של הקבוצה, צפה בדיוק במשחק השלישי בסידרת הגמר של העונה שעברה, שבו החליט גרג פופוביץ' לעבור להרכב נמוך עם בוריס דיאו בחמישייה על חשבון טיאגו ספליטר. הוא סימס לעוזר המאמן לוק וולטון, שעידכן את קר. מפה לשם, פחות מ־24 שעות לאחר מכן הווריורס עלו לפרקט עם מיני־חמישייה, שכללה את איגודלה בעמדה 4, דריימונד גרין ב־5 והאריסון בארנס ב־3. ההימור הצליח בגדול.
"אנדרה יהיה מאמן מעולה יום אחד, למרות שהוא טוען שלא תהיה לו את הסבלנות", אמר קר במסיבת העיתונאים. בינתיים מי שסובל מחוסר סבלנות מול איגודלה הוא לברון ג'יימס: כוכב קליבלנד עומד כרגע על 35.3 אחוזים מהשדה כאשר נשמר על ידי פורוורד הווריורס. כשזה מגיע עם ערב התקפי של 22 נק' ושמונה ריב', קר כבר יכול להתקשר לא'ורן ולבשר לו על הקידום.
איגי. הרגיש בנוח בחמישייה של גולדן סטייט // צילום: אי.פי.איי
כחלק ממגמת ההרכב הנמוך, גם דיוויד לי הוצא מהקפאה ארוכה. היה קצת מוזר בימים הראשונים לראות אותו, אול סטאר לשעבר, יושב לבד על הספסל באימוני הקבוצה, כאשר חבריו מתראיינים לתקשורת. היום, אחרי 20 נקודות יחד בשני המשחקים האחרונים, כבר היתה סביב לי להקת עיתונאים. זהו האן.בי.אי: כשאתה מרוויח 15 מיליון דולר לעונה, אתה צריך לדעת לוותר על הרבה אגו. ואז, גם אחרי שסופסלת שוב ושוב, להיות מוכן לעלות לפרקט רק כדי לשרוט.
ובינתיים, כאשר בגולדן סטייט מחפשים פתרונות יצירתיים, בלאט מתכנן את התשובה. הביקורת התורנית בתקשורת האמריקנית מתייחסת להחלטתו לקצר עוד יותר את הרוטציה. הקאבס אמנם נהנו משני ימי מנוחה לפני ההתמודדות מחר בלילה, אבל עם שני משחקים בשלושה ימים, ייתכן שגם המאמן הישראלי יצטרך לעשות שימוש נרחב יותר בספסל. מייק מילר (14 דק' בסך הכל בכל הסידרה), קנדריק פרקינס (3) ושון מאריון (0) חולקים יחד ארבע אליפויות, ולכל הפחות יוכלו להעניק מעט זמן מנוחה לאחרים. איזו הודעה קיבל בלאט בשלוש לפנות בוקר?
קינג ג'יימס וקינג פרסלי
הביקור בהיכל התהילה של הרוקנרול - האטרקציה היחידה שקליבלנד מציעה לתייר המזדמן - היה אמור להשכיח ולו לכמה שעות את המחשבות על כדורסל. רק שגם שם, בין החליפה המנצנצת של אלביס פרסלי לגיטרה של ברוס ספרינגסטין, אתה מקבל תזכורת מהדהדת למרכזיותו של הספורט בעיר האפרורית הזאת.
אחת התערוכות במקום מקדישה פרק נרחב לתרומתן המוסיקלית של ערים בארה"ב ובעולם. את חלון הראווה של סן פרנסיסקו - ביתם של גולדן סטייט - מסתיר אורח לא טבעי: פוסטר מודבק של לברון ג'יימס. המעוניינים ללמוד על היסטוריית הרוקנרול של העיר מצפון קליפורניה - עדיף שתגיעו בחודש הבא.
שתיים בצהריים במסבאה מקומית סמוך לאולם של הקאבס, שבע שעות לפני המשחק הרביעי. בפנים ובחוץ אנשים נהנים מכוס בירה ומסנדוויצ'ים עטורי שומן, כאשר את השיגרה מפרה צווחה מבימה מאולתרת הממוקמת בכניסה למקום. שדר הרדיו המקומי מכריז בקול תרועה על פתיחת ההכנות לקראת ההתמודדות. ליושבים סביב השולחנות ממש לא מפריע שאת טבילת הצ'יפס בקטשופ ילווה משדר ברבורים אינסופי. בתפריט: התעמקות בחולצות המזל של צמד השדרנים, נאומי סגידה למת'יו דלבדובה וחזרה מעייפת על מוטו הפלייאוף של הקאבס: "אול אין".
לברון. מגיע עם הגב אל הקיר במשחק החמישי // צילום: אי.פי.איי
שעה לאחר תום המשחק, והרחובות מחוץ לאולם שקטים ועמוסים בזבל. בשעה הזאת, יומיים לפני, האווירה כאן היתה שונה לחלוטין. אנשים עם חולצות אדומות חגגו עד שעות מאוחרות, והמילה "אליפות" נשמעה בלי חשש. המכה שספגו הבוקר כבר החזירה אותם אל הקרקע. לא שמישהו כאן הולך לוותר: אם יש משהו שהסידרה הזאת לימדה את אוהדי הקאבס הוא שהניצחונות בה מגיעים לאחר יזע, דמעות וכדורסל לא פשוט לצפייה.
כמה שעות לפני, באותה מסעדה סמוכה, הזכיר אחד הלקוחות במשפט שהפך אחר כך לרלוונטי מתמיד: "אנחנו לא רצים כאן ספרינט, זה הולך להיות מרתון". ניפגש במשחק 7.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
