זה לא היה יפה, לפרקים אפילו משעמם, אבל כמו בפלייאוף, נדרשה הרבה לחימה, עקשנות ונחישות מצידה של הפועל ירושלים, שניצחה אמש 73:81 את מכבי ראשל"צ במשחק מספר 1 בחצי הגמר ועלתה ל־0:1 בסידרה.
לפי הפתיחה, היה ניכר שהאדומים באו רעבים. ריצת 0:10 הדליקה את הארנה כבר ברבע הראשון, אבל דקות טובות של שון דאוסן שמרו את קבוצתו במשחק. בכל פעם שהיה נראה שירושלים מתחילה לברוח, היא יצאה מריכוז. משחק הרדיפה המשיך כל המחצית הראשונה ובסוף השתלם עבור ראשל"צ, שירדה למחצית בפיגור שלוש בלבד - 42:39.
למרות רבע שלישי הפכפך ולא מרשים מבחינת כדורסל, ירושלים סיימה אותו בהתלהבות וביתרון 51:63. ירושלים הציגה את הנשק הכי קטלני שלה: משחק הריצה. באחת ההתקפות האדומים טסו לסל בשלוש שניות. ראשל"צ, מצידה, נהנתה ממשחק מצוין של דומיניק ג'ונסון (24 נקודות), גאנר אמיתי שאיתו הכתומים היו רק במינוס 2, גם כשפיגרו הרחק מאחור.
למרות הניצחון, ניהול המשחק של דני פרנקו מעלה כמה שאלות: חלוקת הדקות של הקו הקדמי היתה צרה מדי - טוני גפני שיחק חמש דקות בלבד לעומת 30 דקות של ליאור אליהו, דונטה סמית' ודיון תומפסון.
אליהו (משמאל). שיחק 30 דק' וקלע 15 נק' // צילום: אלן שיבר
לברייסי רייט היה משחק סולידי מבחינת נקודות, (14 ב־23 דקות), אבל לפרקים נראה היה שהוא כופה את עצמו על המשחק ואיתו ירושלים היתה בכלל במינוס שבע נקודות. עד לפני כמה שבועות הדעה הרווחת היתה שמקומו בסגל מובטח עד סוף העונה, אבל ייתכן שיהיו עוד הפתעות בגזרתו.
בצד הכתום יכולים להיות מאוכזבים מההופעה שלהם. ירושלים לא היתה חדה, אבל השחקנים של שרון דרוקר לא השכילו לנצל זאת. דאוסן רצה יותר מדי, אבל בניגוד לאין הגנה של חולון, הוא נתקל בהגנה קשוחה של הירושלמים ובמיוחד של תומפסון.
