חוקרים ישראלים אינם מתקדמים בדרגה, ירידה משמעותית בשיתוף פעולה במחקרים מדעיים עם חברות בינלאומיות החוששות שיחרימו את מוצריהן, מאמרים שלא מתקבלים לכתבי עת ולחץ עצום מצד ארגוני הסטודנטים על ראשי האקדמיה בעולם להחרמת האקדמיה הישראלית. כל אלה הם רק מקצת ההשלכות שהציגו ראשי האוניברסיטאות בפני נשיא המדינה בדיון שהתקיים בשבוע שעבר במשכן הנשיא לנוכח התפשטות החרם האקדמי ברחבי העולם.
פרופ' פרץ לביא, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות אמר לנשיא ראובן ריבלין: "אנחנו בדקה ה־90. ארגוני סטודנטים אנטי־ישראליים היו בעבר מעטים מאוד והיום הם בכל האוניברסיטאות המובילות. פנינו אליך כדי להציב את הבעיה על סדר היום". פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה למדעים, הוסיפה: "יש ל־BDS הרבה יחסי ציבור, התנועה ממומנת היטב ופעילה מאוד בהרבה אוניברסיטאות שפועלות נמרצות לדה־לגיטימציה של ישראל. מעשית עדיין לא רואים את השפעות החרם, אבל אין ספק שיהיה חמור יותר בעתיד".
פרופ' מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית, פנה בבקשה לנשיא: "החרם הוא חרם 'שותק', הוא אינו מוכרז באופן רשמי. אנו מבקשים ממך, אדוני הנשיא, להביא את הדבר לידיעה בפגישותיך המדיניות עם מנהיגי העולם".
תהליך של עשור
במהלך הפגישה אמר הנשיא רובי ריבלין: "לאחרונה פגשתי מספר לא מועט ממנהיגי העולם והבעתי בפניהם את חרדתי על האופן שבו העולם הנאור מדבר על חופש אקדמי ובאותה עת מערב בו פוליטיקה. לא חשבתי שתהיה סכנה אמיתית לאקדמיה הישראלית אבל האווירה בעולם משתנה ויוצרת מצב שאי אפשר שלא להתייחס לנושא הזה כאיום אסטרטגי מהמעלה הראשונה".
פרופ' צבי ציגלר יו"ר הפורום הבין־אוניברסיטאי לחרם אקדמי בוועד ראשי האוניברסיטאות הסביר בשיחה עם "ישראל היום", כי נושא החרם על עולם האקדמיה הישראלי אינו חדש. לפני יותר מעשור התקבלו החלטות על החרם באנגליה, אך הודות להתגייסות של כל אנשי האקדמיה בישראל בצורה מאסיבית, התופעה חוסלה.
"הנושא התחיל להיות רדום והתעורר בצורה אחרת בשנים האחרונות. באמריקה זה לובש גלימה אחרת - מסתיר את עצמו אבל קיים, מתחת לפני השטח. מנסים לקבל החלטות שבאופן אפקטיבי יזיקו לחוקרים ולמחקר ישראלי אבל לא יקראו בשמו. והבעיה הגדולה היא שמי שמחרים - יש ביניהם אנשים מיומנים וממומנים היטב", מסביר פרופ' ציגלר.
כולם "תופסים טרמפ"
ב־2013 קיבלה האגודה ללימודים אמריקניים בארה"ב החלטה שלא להחרים חוקרים, אך להימנע משיתוף פעולה עם מוסדות ישראליים ולא להזמין חוקרים שממומנים על ידי ממשלת ישראל", מסביר פרופ' ציגלר, "אין דבר כזה שחוקר ישראלי ייסע לחו"ל במימון עצמו וכך לא היינו מוזמנים".
לפני כשנתיים מונה פרופ' ציגלר למרכז הנושא מטעם ועד ראשי האוניברסיטאות והוא נכנס לתפקידו יום לפני "צוק איתן". "מבצעים ומלחמות יוצרים הרבה רעש שלילי ותדמית שלילית והרבה גופים 'תופסים טרמפ' על האווירה", הוא אומר, "הרבה גופים ניסו לגרום לחרם, אך זה נבלם הרבה גם בזכות ארגונים אמריקניים בתוך האקדמיה. חרם אקדמי זה דבר שלילי עבור כלל האנושות שמפריע להתקדמותה. להפריע למדע ישראלי זה דבר פסול".
מפיצים מידע שקרי
לדבריו, הארגונים שמנסים להפעיל חרם על עולם האקדמיה משתמשים בהפצת מידע שקרי אודות מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כגון הצהרות על כך שערביי ישראל אינם שותפים בעולם האקדמיה. לפי פרופ' ציגלר, "אנחנו מפיצים מידע עם נתונים של השתתפות סטודנטים ערבים בלימודים גבוהים (בטכניון 20% מהסטודנטים הם ערבים), מציגים החלטות ממשלה עם תוכניות לשילוב אוכלוסיות מיוחדות".
לאחרונה נאספו נתונים על התופעה מכלל האוניברסיטאות ומהתמונה הכוללת עולה כי במקצועות המדעים התופעה כמעט אינה קיימת והיא יותר אופיינית למדעי הרוח והחברה.
פרופ' ציגלר מבהיר כי נכון לעכשיו, המצב יחסית סביר, אך זהו תהליך שרק ילך ויחמיר: "יש פעילות מאוד אגרסיבית של ארגונים פרו־פלשתינים שמשחירים את ישראל. כתוצאה מזה גדלים סטודנטים שהופכים לסגל עם רושם לא נכון על ישראל. גם אם הם לא יחרימו בפועל, הם ימעיטו בקשרים וידירו את רגליהם מישראל. אנחנו יכולים לספק מידע לסטודנטים אבל בשביל זה צריך משאבים של מדינה. זו רכבת שצריך לעצור, הממשלה צריכה לעצור אותה".
גם הסוכנות נותנת כתף
הסוכנות היהודית מפעילה יותר מ־70 שליחים בקמפוסים הגדולים בארצות הברית ואירופה. השליחים הם אקדמאים צעירים שמתמקדים בחיבור סטודנטים לישראל, חיזוק הפעילים הפרו ישראלים בקמפוסים ומאבק במלחמת הדה־לגיטימציה.
שלי קידר, ראש משלחת שליחי הסוכנות היהודית לקמפוסים בצפון אמריקה, מספרת כי ב־40 קמפוסים ברחבי ארה"ב נדון הנושא של חרם במועצות הסטודנטים. "זה עדיין לא קורה בכל קמפוס והאדמה לא בוערת, אבל קמפוס שמתמודד עם דבר כזה, עבור הסטודנטים היהודים זה מאוד קשה ומשפיע על הלך הרוח הכללי. ארגוני הסטודנטים הפרו־פלשתינים תולים שלטים, יוזמים מיצגים שמציגים את ישראל באופן שלילי וכל זה בלי להסביר את המורכבות של הסיטואציה".
לדבריה, זה בעיקר משפיע על הסטודנטים היהודים: "הם יכולים להיבהל ולומר שהם לא רוצים שום קשר עם ישראל וזה מאוד בעייתי. המשלחת שלנו מגיעה כדי לחזק את זיקתם לישראל. אנחנו מתחילים לבנות יחסים עם סטודנטים יהודים דרך מוקדי עניין שלהם, לחבר אותם לישראל".
כך, למשל, קבוצה של סטודנטים הגיעה לארץ והתאמנה למרתון ירושלים. "אנחנו מביאים דוברים מכל מיני תחומים כדי לחבר סטודנטים יהודים ולא יהודים לחוויה ישראלית חיובית ועובדים איתם כדי להפוך אותם לפרו־ישראלים. אנחנו מלמדים איך לעבוד מול הקהל ואיך להסביר את ישראל. השליחים עובדים גם עם הפרופסורים, מלמדים קורסים ומרצים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו