בגדי הים המסננים קרינה, אשר מורכבים בדרך כלל גם ממכנסיים וגם מחולצה שאמורה להגן על הגוף מהשמש - הפכו נפוצים מאוד ברשתות האופנה ובחנויות בגדי הילדים. בגדי הים האלה מבטיחים להורים "ראש שקט" בידיעה שהבגד מגן על הילד. אבל בתחקיר שעשינו מתברר שמי שאמור להגן עלינו כצרכנים ולוודא שבגדי הים שמוכרים לנו עברו את כל האישורים הנדרשים והם אכן מסנני קרינה - התרשל בתפקידו והעביר את האחריות כולה ליצרנים. מעבר לכך - מתברר שככל שמדובר במשרדי הממשלה - יד אחת אינה יודעת מה עושה היד האחרת וקיים בלבול גדול אם יש תקן מחייב, ואם יש - מי אמור לאכוף אותו. זאת כשמדובר באחת הסכנות הגדולות, בייחוד בקיץ הישראלי - השמש.
בישראל אושר על ידי מכון התקנים הישראלי ב־2002 תקן ישראלי, ת"י 5299, כתקן לקביעת שיעור מקדם ההגנה מקרינת על־סגול של בדים, בגדים ופריטי לבוש אישיים אחרים הנלבשים קרוב לגוף ומגינים מהשמש, ובהם גם בגדי ים. התקן הישראלי נשען למעשה על התקן האוסטרלי ומחייב את היצרן לעבור בדיקות מעבדה שכוללות העברת הבד 8 שטיפות, שבסופן נבדק אם הבד אכן מסנן קרינה. אם הוא עומד בדרישות התקן, אז ניתן אישור UPF - Ultraviolet Protection Factor המקביל למקדם הגנה של קרם הגנה (SPF). דרגת ההגנה המירבית של בדים היא + 50 UPF. נתון זה מבטיח כי הבד חוסם יותר מ־97.5% מקרני השמש המסוכנות לעור.
THE CHILDREN'S PLACE הוצג למערכת "ישראל היום" אישור בדיקות מעבדה. מחיר: 140 ש'
זברה, אין אישורי מעבדה. החברה מדגישה כי בגד הים אינו מסנן קרינה. מחיר: 90 ש'
NAUTICA הוצג למערכת "ישראל היום" אישור בדיקות מעבדה. מחיר: 179 ש'
SUNWAY להשיג בחנויות הרשת. הוצג למערכת "ישראל היום" אישור בדיקות מעבדה. מחיר: 140 ש'
מלבד התקן האוסטרלי קיימים תקנים מחמירים יותר, לדוגמה, התקן האמריקני שבוחן אם הבד מסנן קרינה אחרי 40 שטיפות. ההחמרה של התקן האמריקני ביחס לתקן האוסטרלי המקורי באה להתמודד עם הכימיקלים של הבדים הסיניים (יש יצרנים שכדי לעבור את הבדיקות טובלים את הבדים באמבטיות כימיקלים, הבדים יגנו מהשמש בשימושים הראשונים אולם הכימיקלים יישטפו מהבד לאחר 8-10 כביסות ואז הבד יהפוך להיות בד רגיל שאינו חוסם את קרני ה־UVA). התקן האמריקני מחייב כאמור בדיקה לאחר 40 שטיפות כדי לוודא שההגנה באה מעיטוף של הסיב עצמו ומדרך סריגת הבד בצורה רב־שכבתית צפופה, ולא מזה שטבלו את הבד באמבטיית כימיקלים.
לשם השוואה, בגד מטריקו או מבד כותנה רגיל מעניק חסימה של בין 5% ל־20% מהקרינה בלבד, וכאשר הבד במצב רטוב ההגנה אף יורדת לאחוזים בודדים. זו הסיבה שכיום הסברה כי אם נלבש חולצת כותנה וניכנס איתה לבריכה או לים אנו מוגנים, כבר הופרכה.
ברשתות אפשר למצוא חולצות ים וחולצות לשימוש יומיומי, בגדי ים חוסמי קרינה, כובעי לגיונר הכוללים מצחייה קדמית רחבה ותוספת בד להגנה של אזור הצוואר, האוזניים, העורף וצידי הפנים, שרוולונים להגנת הזרועות החשופות בזמן נהיגה ועוד, ובאגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי בקיץ הישראלי חשוב להתלבש כך שגופנו יהיה מכוסה ומוגן.
הילדים של קסטרו, להשיג באתר החברה ובחנויות הילדים של קסטרו. הוצג ל"ישראל היום" אישור בדיקות מעבדה. מחיר: 120 ש'
GOLF KIDS, להשיג בחנויות GOLF KIDS. הוצג למערכת "ישראל היום" אישור בדיקות מעבדה.מחיר: 130 ש'
AZTEC. להשיג ברשת חנויות אאוטסיידרס, שביל ישראל וחנויות השטח. הוצג ל"ישראל היום" אישור בדיקות מעבדה. מחיר: 160 ש'
אושקוש. להשיג בחנויות אושקוש - קרטרס וב־H&O. הוצג ל"ישראל היום" אישור בדיקות מעבדה. מחיר: 60 ש'
אולם למרות הסכנה וחשיבות הנושא - מבדיקת "ישראל היום" עולה כי תחום ביגוד מסנן קרינה בישראל פרוץ לחלוטין. מתברר כי המדינה לא השכילה עדיין לתת את הדעת בעניין ולהיות כמו הרבה מדינות מתקדמות אחרות. וכך - אף שב־2002 אומץ בישראל התקן האוסטרלי, בפועל עד היום לא נעשו שום בדיקה, פיקוח או אכיפה, לא על ידי מכון התקנים ולא על ידי אנשי המכס, ושום גורם ממשלתי רשמי אינו בודק את היצרנים, היבואנים או הספקים שמייצרים ומשווקים בגדים חסיני קרינה.
לשם השוואה - משקפי שמש לילדים עוברים בדיקות של הרגולטור כדי לוודא שהעדשות אכן חוסמות קרינה. גם תחפושות שאותן לובשים יומיים בשנה בפורים נבדקות כדי לוודא שהבד שלהן חסין מאש, ולעומתם כל בגדי הים והבגדים שנמכרים בחנות כעשויים מבד מסנן קרינה לא נבדקים ולא מפוקחים בשום צורה.
עם זאת, חשוב להבהיר כי רוב החברות שאליהן פנינו הציגו בפנינו אישורי מעבדה ואין לנו כל טענה אליהן, אולם לנו ולצרכנים אין דרך לבדוק ולאמת שהאישור תקף לבדים שמהם עשויים בגדי הים הנמכרים בחנויות.
לדברי דליה ירום, מנהלת המעבדה לכימיה וטקסטיל במכון התקנים, "אין בדיקה אם הבגד באמת חוסם את קרני השמש, זאת מאחר שעל מוצרי טקסטיל בישראל אין תקינה מחייבת ולכן לא אוכפים ולא בודקים. יש אמנם תקן אוסטרלי שישראל אימצה, אבל לנו אין אפשרות לבדוק אם היצרן משקר או אמין". ירום מעבירה את האחריות לצרכנים ואומרת: "יצרן שטוען שבגד הים חוסם קרינה צריך לתת הוכחות. הצרכן יכול לדרוש שיראו לו אישורים מחו"ל שהבגד חוסם קרינה".
לדברי ענת יהב, הבעלים של חברת SunWay המייצרת בגדי ים ובגדים מסנני קרינה, התחום פרוץ לחלוטין. "למרבה הצער, על אף שמדובר בנושא בריאותי, כל יצרן רשאי להכניס לארץ איזה מוצר שהוא רוצה, לכתוב עליו מה שהוא רוצה ואין שום גורם שאוכף את התקן של ביגוד להגנה מהשמש בשלב הייבוא. בשביל מה יש תקן אם לא אוכפים אותו? בייבוא משקפי שמש לילדים המכולה לא תשוחרר עד שמכון התקנים בודק אם העדשות אכן חוסמות קרינה - למה בביגוד זה לא כך? בארץ עוד לא הפנימו כנראה את חשיבות עניין ביגוד מסנן קרינה. ההורים לא מבקשים לראות אישורים וסומכים על היצרן. אני שמחה להגיד שבמקרה שלנו, לקוחות שמבקשים לראות העתק מבדיקות שכאלו, מקבלים העתק מהבדיקה מכיוון שזה הסטנדרט הגבוה שקבענו לעצמנו, אבל אני יכולה לספור על יד אחת כמה אנשים ביקשו לראות אישורים".
פנינו שוב למכון התקנים וביקשנו לברר מדוע המדינה לא דואגת לאכוף את התקן שקיבלה ב־2002. ממכון התקנים נמסר כי "אין התעוררות צרכנית בנושא, ואם היתה דרישה ציבורית אולי הרגולטור היה עושה משהו בנדון. בינתיים, צרכן שלא בטוח בקנייה יכול לדרוש שייתנו הוכחה שהבגד מסנן קרינה". במכון התקנים הוסיפו כי "כל נושא האכיפה הוא באחריות משרד הכלכלה ומשרד הבריאות".
כשפנינו למשרד הכלכלה התברר לנו שמי שאמור לאכוף כלל אינו יודע שקיים תקן לנושא ותשובתם הראשונית היתה: "נכון להיום לא קיים תקן ישראלי לבגדי ים ולא לבגדי ים חוסמי קרינה. נכון ליום זה לא התקבלה אצל הממונה על התקינה בקשה/פנייה של גורם כלשהו, כולל משרד הבריאות (הממונה על הנושא), בדבר צורך בתקן עבור בגדי ים חוסמי קרינה. עם קבלת פנייה מנומקת ומבוססת על מחקרים מדעיים יפעל הממונה על התקינה לקידום העניין של קביעת התקן הרלוונטי על ידי מכון התקנים הישראלי".
בעקבות התגובה המוזרה פנינו שוב והבהרנו כי כבר קיים תקן שמספרו 5299 והעברנו העתק ממנו למשרד. "כל שנותר הוא רק לאכוף את התקן הזה ולוודא שבריאות הציבור נשמרת", אמרנו. לאחר שבדקו במשרד הכלכלה שוב, מסרו שאכן יש תקן אך מדובר בתקן וולונטרי/לא רשמי. "הממונה על התקינה ומי שהוסמך על ידיו מבצעים אכיפה אחר מצרכים שחלים עליהם תקנים ישראליים רשמיים בלבד. בגין חוסר תקן רשמי (ותקן בכלל) שחל על בגדי ים חוסמי קרינה, אין דרך לאכוף את המוצר לפי הוראות חוק התקנים ולא לבדקו במכון התקנים הישראלי להתאמתו של המוצר לתקן".
באגודה למלחמה בסרטן נדהמו לשמוע ששום גורם ממשלתי רשמי לא מפקח על הנושא. "לא עלה בדעתי שככה פני הדברים, תמוה בעיניי שזה נופל בין הכיסאות ואסור להשאיר את המצב ככה. צריך משרד הכלכלה יחד עם משרד הבריאות לשבת ולקבוע תקנון רשמי עם דרישות ופיקוח כדי שלהורים יהיה ברור שכשהם קונים מוצר שאמור להגן עליהם - זה אכן המצב", אומרת מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן.
בעקבות הפנייה שלנו הופתעו במשרד הבריאות שזהו המצב בישראל. מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד פרופ' איתמר גרוטו אמר: "לא ידעתי שכך פני הדברים. מאחר שמדובר בבריאות ובטובת הציבור אבקש ממשרד הכלכלה להפוך את התקן הקיים לתקן רשמי מחייב על מנת שהצרכן יוכל לדעת טוב יותר אם המוצר שהוא רוכש עומד בתקן ועבר בדיקה ורישוי".
כעת נותר להמתין ולראות מתי, אם בכלל, ירימו במשרד הכלכלה את הכפפה ויעשו את מה שראוי היה לעשות כבר מזמן - להגן על הצרכנים.
צילומים: ארי אביץ , אודי דגן, טל טרי
*תוצאות בדיקות המעבדה שהוצגו לנו היו לבדים שונים. למערכת "ישראל היום" אין דרך לאמת או לבדוק אם האישורים תקפים לבגדי הים אשר נמכרים בחנויות בפועל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו