תמונת מצב עדכנית: בשעה שדאעש שוחט אלפים בסוריה והחות'ים משתלטים על תימן בנשק איראני, נראה שגורמים פוליטיים במערב דווקא מודאגים מ"הכיבוש הישראלי בשטחים".
עיקר הדיון הציבורי בישראל בנושא המדיני השבוע נע סביב שתי התבטאויות: האחת, של הנשיא האמריקני ברק אובאמה, אשר הביע חשש שאם הקיפאון בתהליך השלום יימשך, הדבר יקשה על ארה"ב להגן על ישראל באו"ם.
ההתבטאות השנייה היא של מנכ"ל אורנג' העולמית, סטפן רישאר, שהבהיר כי הוא מעוניין לסיים את הקשר עם פרטנר הישראלית, לאור דרישות תנועות ה־BDS. הקו המחבר בין הדברים של הנשיא האמריקני ברק אובאמה בראיון השבוע לערוץ 2, לבין יוזמות החרם על ישראל בולט מאוד לעין של אנשי הדרג המדיני בירושלים.
בשני המקרים אותם גורמים טועים פעמיים: ישראל ומדיניותה בשטחים רחוקות מלהיות שורש הבעיה באזור, והנושא הבוער במזרח התיכון הוא השינויים המהותיים שמתרחשים בו מסביב לישראל. "המדינה רחוקה מלהיות מושלמת", אמר בשבוע שעבר נתניהו.
אבל בשעה ש־80 אחוזים מההחלטות השליליות במועצה לזכויות האדם של האו"ם הן נגדנו, ברור שההתבוננות הבינלאומית על ישראל היא מעוותת. העם היהודי הותקף לאורך השנים. זוהי האנטישמיות.
היום, מאמינים קברניטי המדינה, זוהי אנטישמיות מודרנית. היהודים מחפשים תמיד לתקן את מעשיהם. פעם, כשאירעו פוגרומים ביהודים, גם אז שאלו היהודים את עצמם - כיצד נוכל לתקן את דרכינו? שרת המשפטים איילת שקד אמרה השבוע כי החרמות לא פועלים נגד ההתנחלויות, אלא נגד עצם קיומה של מדינת ישראל.
הקרב רחוק מלהיות אבוד
השר גלעד ארדן, עדיין לא שבוע בתפקיד, נכנס השבוע אל תוך הקלחת. כניסתו לממשלה לוותה בכך שראש הממשלה העניק לו סמכויות נוספות לתיק ביטחון הפנים - משרד האסטרטגיה והטיפול ביוזמות החרם על ישראל.
ביום רביעי, אחרי ההודעה של ועד הגג של הסטודנטים הבריטים שקרא להחרים את ישראל, מעט לפני שנשמעה ההתבטאות של נשיא אורנג', כינס ארדן את אנשי משרד האסטרטגיה לדיון בנושא החרמות.
לדיון הוזמנו נציגים של משרדי הממשלה הרלוונטיים: אנשי משרד החוץ, המשפטים, הכלכלה, האוצר, התפוצות והמועצה לביטחון לאומי.
בדיון ארדן שאל את המשתתפים איך באו לידי ביטוי השפעות החרם בתחומם, אילו איומים הם רואים, איזה כוח אדם קיים לטיפול ומהם הכלים החסרים.
בסיכום הפגישה ארדן החליט על גיבוש תוכנית לאומית למלחמה בחרמות ה־BDS. בתוכנית, כל משרד ממשלתי ימנה בתחומו אחראי מטעמו על האיומים בחרם נגד ישראל, ומשרד האסטרטגיה יתכלל את האיומים ויורה על דרכי הפעולה הדרושות לבלימת היוזמות.
ארדן, לשעבר גם השר להגנת העורף, הישווה את עבודת התכלול הדרושה לזאת שקיימת ברח"ל, הרשות לחירום לאומית. זהו גוף שמרכז את הבעיות בכל תחום ונותן פתרון.
כך גם המשרד לאסטרטגיה יטפל באיומים לחרם על תוצרת חקלאית; או שמשרד התרבות ירכז שמות של אמנים שעליהם מופעל לחץ שלא להגיע לישראל; ודרך עורכי דין וכלכלנים ימצאו פתרונות נגד יוזמות של אקדמאים לפעול נגד ישראל.
עוד הוחלט על ייזום של "כלים התקפיים", איסוף מודיעין, שיתוף של זרועות הביטחון ובעיקר ריכוז נכון של האיומים והסיכול שלהם.
התוכנית תגובש ותוגש בשבועות הקרובים לאישור הממשלה. ארדן סיכם עם כניסתו לממשלה, כי לנושא יוקצה סכום של לפחות 100 מיליון שקלים. ההערכה היא כי הסכום יגדל לנוכח האיומים, דרך גיוס כספים ממשרדים רלוונטיים אחרים ומסיוע של ארגונים יהודיים וקהילות יהודיות ברחבי העולם.
בישראל מאמינים כי כאן יש את היכולות, הכסף וההון האנושי להתמודד עם החרמות. בעזרת יועצים משפטיים, כלכלנים והסברה נכונה אפשר להבהיר כי המציאות הפוכה מאותם מצגי שווא של משדרי הדה־לגיטימציה.
ארדן מאמין כי במערך האיומים המדיני הנוכחי מוצדק לקצץ בתקציב של מטוס קרב אחד כדי שלטיפול בנושא הזה יהיה תקציב ראוי וכוח אדם מספק. "האיום הוא אמיתי", הוא אומר. "ביום שבו מנכ"ל אורנג' אומר את מה שהוא אומר, אנחנו לא יכולים להיות שאננים. צריך לזהות ולראות מגמות. כשיש אוכלוסיות מוסלמיות הולכות וגדלות, שעושות פעולות שהופכות אלימות יותר ויותר כדי להטיל אימה על חברות עסקיות ובעוד תחומים, אז חייבים לייצר מענה הולם".
מימון זר נגד "העוולות"
השבוע סערו הרוחות כאשר התברר שארגון "שוברים שתיקה" מציג תערוכה בשווייץ ובה עדויות של חיילים על "עוולות הכיבוש". סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, הנחתה את שגרירות ישראל בשווייץ לבחון דרכי פעולה נגד התערוכה. חוטובלי אמרה: "לא נעבור לסדר היום כשארגון שכל תכליתו הוא להכתים את חיילי צה"ל פועל בזירה הבינלאומית על מנת להסב נזק תדמיתי כבד למדינת ישראל. משרד החוץ ימשיך את פעילותו הענפה נגד אותם גורמים שפועלים נגד ישראל מבית ומחוץ".
השבוע התברר כי הפעילות של עמותות וארגונים ישראליים שמכוונים את הזרקור לעבר פעילות ישראל ביהודה ושומרון, היא ענפה, אך היא גם מוזנת בכספי האירופאים.
פעילות הארגונים משמשת פעמים רבות את הקרקע הפורייה לפעילות של פרו־פלשתינים בעידוד חרמות נגד ישראל. כך, למשל, זכה ארגון "שוברים שתיקה" בסכום של 2,264,269 שקלים בכסף אירופי.
מדו"ח של מכון המחקר NGO Monitor, שאסף את המידע שנמצא באופן גלוי באתר האינטרנט הממשלתי של רשם העמותות, עולה כי יש 24 עמותות וארגונים ישראליים שעוסקים דרך קבע בסכסוך הישראלי־ערבי, אשר זכו במימון זר מארגונים וממשלות שונות בשנים
2014-2012 בסכום של יותר מ־100 מיליון שקלים.
התקצוב הוא של סכומים משתנים והוא מגיע לפרויקטים מוגדרים. כך, למשל, "פרויקט הווידאו" של תנועת "בצלם" זוכה לסכומים של עשרות אלפי שקלים. סכומים דומים מוזרמים לפרויקט של "המוקד" על "חופש התנועה בגדה המערבית".
סכום של 50 אלף שקלים הגיע מבריטניה לקידום שיח ציבורי בנושא זכות השיבה, וקואליציית נשים לשלום קיבלה על "פעילות בינלאומית" סכום של 38 אלף שקלים. הנתונים שזמינים במסגרת החוק חושפים מימון נרחב ביותר מהאיחוד האירופי וכן משורה של מדינות במרכז אירופה. עכשיו צריך להמתין ולראות אם חוטובלי הפעלתנית תייצר תוכנית עבודה גם בנושא הזה.
הסכם? לא בדורנו
בלשכת ראש הממשלה החליטו השבוע שלא ליצור עימות ישיר עם אובאמה. הם לא הגיבו לראיון שהעניק לאילנה דיין בערוץ 2 וניתנה הוראה גם לשרים שלא להגיב בנושא.
בראיון האשים אובאמה את נתניהו כמי שמפעיל "פוליטיקה של פחד" במקום "פוליטיקה של תקווה". אובאמה התייחס להסכם שאליו הוא חותר עם איראן, אך התמקד בנושא הפלשתיני ובהאשמה של נתניהו בכך שהתהליך תקוע.
הנשיא האמריקני הבהיר כי הוא מאמין לדברים שנתניהו אמר לפני הבחירות, כי בזמן כהונתו לא יהיו שתי מדינות לשני עמים, וכי לדברים האלה יש להאמין, ולא להבהרות מלאות ההסתייגות שהשמיע נתניהו לאחר הבחירות: "אני חושב שכשהוא דיבר ממש לפני הבחירות הוא היה די חד־משמעי
באומרו שזה לא יקרה במהלך כהונתו כראש ממשלה", הסביר אובאמה בראיון.
אובאמה המשיך ואמר: "כל עוד הוא ראש הממשלה לא יהיו שתי מדינות. אני חושב שההצהרות שלו לאחר מכן רמזו שיש אפשרות של מדינה פלשתינית, אבל יש סייגים רבים כל כך, תנאים רבים כל כך, שלא מציאותי לחשוב שיהיה אפשר לקיים את התנאים האלה מתישהו בעתיד הקרוב.
"ההצהרה של ראש הממשלה הגבירה את הסברה שאין שם מחויבות של ממש. ואני חושב שקשה לקבל כפשוטה את ההצהרה לאחר הבחירות שנדמה שהיא פשוט ניסיון לשוב אל הסטטוס־קוו הקודם, שבו מדברים על שלום כמושג מופשט. אבל זה תמיר 'מחר', זה תמיד 'אחר כך'".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אובאמה רואה בישראל הצד האשם. ראיון בן חצי שעה ולא נשמעה שם אפילו הערה צדדית כי אבו מאזן נושא באחריות כלשהי, אפילו בחלקה.
אילו נתניהו היה עונה לאובאמה, סביר להניח שזה מה שהוא היה אומר לו: המציאות צריכה להתאים עצמה למצב המשתנה.
האזור עובר זעזוע ומשתנה במהירות עצומה. המזרח התיכון כבר אינו מה שהיה מוכר למערב בעשרות השנים האחרונות. כעת פורץ כוח של איסלאם קיצוני סוני שנלחם זה בזה, ודאעש עולה וכובש שטחים בכוח טרור אכזרי. יש לזה השלכות ברורות בשטח לגבי כולם.
הכוח השני הוא הכוח השיעי בהנהגת איראן. הם מעוניינים בהגדרה של "ייצוא המהפכה" - זריעת כאוס, השתלטות על האזור כולו. לאיראן תוכנית 5 אצבעות האגרוף: להגיע לנשק גרעיני; להפעיל שלוחות טרור בארצות שונות, כמו בלבנון ובתימן; להפעיל תשתיות לפיגועי טרור ברחבי העולם; לתקוף בלוחמת סייבר; ולשכלל מאוד את מערך הנשק הקונבנציונלי שלה.
באשר לפלשתינים: ההנחה בעבר היתה כי כל מה שקורה במזרח התיכון נובע מהסכסוך הישראלי־פלשתיני. היום ברור לכל כי הסכסוך שלנו אינו שורש העניין. הרעיון הזה מתקשה לעבור מן העולם, כי לאגדות כאלה לוקח זמן להיעלם.
הפלשתינים עדיין לא זזו מילימטר במו"מ. הם מבקשים מדינה ושטח אבל מסרבים בעקשנות לפירוז או להכרה בקיומה של מדינת ישראל לצד המדינה הפלשתינית. אובאמה התייחס לדברים שאמר נתניהו לפני הבחירות והם מבוססים על התיאוריה הבאה: היכן יעבור הגבול, זה לא חשוב. מה שחשוב הוא מה יהיה מעבר לגבול.
מה נקבל שם? את דאעש או את חמאס? מי ימנע התבססות של גורמי הטרור בשטח שיימסר לידי הרשות? מי ימנע את חציבת המנהרה בקלקיליה ואת הקמת מחרטת הטילים ברמאללה? לפי רה"מ נתניהו, יש סוגיות בעייתיות רבות שלא נראה שאפשר לפתור עם אבו מאזן, דוגמת נושא ירושלים או ההתנחלויות.
אבל הבעיה העיקרית, השאלה שכל אזרח ישראלי שואל וצריך לשאול, במיוחד אחרי הקיץ שעבר, שבו ירו טילים מרצועת עזה שאותה פינה צה"ל, היא מהו המשטר ומי ייצב את הביטחון באזורים שנפנה?
אין ממשלה בישראל שתסכים לנסיגה בלי הבנה שהשטח לא עובר לידי ישות טרור. הניסיון לימד כי כשמפנים שטח מקבלים אולי יומיים של שקט בינלאומי ואחר כך נוחתים טילים מעזה, על תל אביב ואפילו על קריית שמונה.
אובאמה רואה בהעלאת הנושא הזה סייגים שהם מכשול, שהם גחמה, טריק. נתניהו מאמין כי קיבל את המנדט מהעם לשאול בדיוק את השאלה הזאת ולהתעקש על התשובה לפני כל התקדמות עם הפלשתינים.
בדרג המדיני אומרים כי הדברים של אובאמה הם סוג של נקמה אישית בנתניהו. אובאמה הרי מכיר את העובדות.
ההיסטוריה ה"רחוקה" מדברת על ההצעות מרחיקות הלכת של אהוד ברק ושל אהוד אולמרט לפלשתינים, שנדחו על הסף על ידי ערפאת ואבו מאזן. בשנתיים האחרונות התנהל מו"מ בפיקוח אמריקני - ובמהלכו אבו מאזן שוב איכזב. נשיא הרשות הפלשתינית סירב להתחייבות מול הילארי קלינטון, ובהמשך לא מסר תשובה לנשיא האמריקני. ההערכה הוודאית היא שהוא לא מעוניין להגיע להסכם.
הוא לא רוצה הסדר והוא החליט שהוא הולך לפגוע בישראל בדרכים שאינן טרור, אלא פעולות מדיניות, דוגמת הפנייה לאו"ם, דיונים משפטיים בבית הדין הפלילי בהאג ויוזמות של חרמות ונידויים.
לכן רה"מ נתניהו מאמין שהסדר עם הפלשתינים לא יהיה בכהונתו. אם תשאלו את השותף הבכיר של נתניהו בממשלה הנוכחית, שר הביטחון משה יעלון, הוא ירחיב את היריעה אף יותר. יעלון לא מאמין שיהיה הסכם בדורו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו