"רפורמת כחלון" להגברת התחרות בתחום הבנקאות יוצאת לדרך. שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג מינו אתמול ועדה שמטרתה להגביר את התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים בראשות הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דרור שטרום.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הוועדה תזמן אליה בין היתר גורמים רגולטוריים רלוונטיים, תשמע את עמדת הציבור, וצפויה להגיש את מסקנותיה בתוך מאה ימים.
כזכור, טרם מערכת הבחירות פירסמה מפלגת כולנו את תוכניתה להגברת התחרות במערכת הבנקאות, אשר אחד הסעיפים הבולטים בה הוא הפרדה בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי. כמו כן כוללת התוכנית עידוד הקמת בנקים אינטרנטיים והקמת רשות פיקוח רגולטורית אחת, שתכלול את הפיקוח על הבנקים, רשות ני"ע ואגף שוק ההון והחיסכון הפנסיוני.
מכל מקום, בוועדה יהיו חברים גם מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן־בסט; הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי; הממונה על ההגבלים העסקיים היוצא, פרופ' דיוויד גילה; המשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו־טרכטנברג; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט; מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' נתן זוסמן; ופרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית (נציג ציבור).
במשרד האוצר אמרו אתמול כי הוועדה מונתה לשם הגברת התחרות בשירותים הבנקאיים בשל צורתו של השוק המאופיין בריכוזיות גבוהה במיוחד כלפי משקי הבית ועסקים קטנים ובינוניים, וכי על רקע זה נדרשים צעדים להגברת התחרותיות ולהפחתת הריכוזיות בענף.
שר האוצר ונגידת בנק ישראל מבקשים מהוועדה להמליץ בפניהם על הדרכים להכנסת שחקנים חדשים לתחרות באספקת שירותים פיננסיים נפוצים, לרבות הפרדת הבעלות על חברות כרטיסי האשראי מן הבנקים.
לדברי שר האוצר, משה כחלון, "המטרה שלנו ושל הוועדה היא להביא לתחרות אמיתית באחד התחומים הריכוזיים ביותר בכלכלה הישראלית - מערכת הבנקאות. אנחנו מדברים על מערכת ריכוזית של 50 מיליארד שקל, שבה משקי הבית והעסקים הקטנים אינם זוכים לתחרות".
לדבריו, "מצב שבו שלושה בנקים מחזיקים במעל ל־70% מהענף הוא מצב לא הגיוני. כבר בזמן הקרוב בכוונתנו להציג רפורמות נוספות בתחום הביטוח והפנסיה. נבחן כל תחום שמצריך התערבות ונטפל בו בהתאם".
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הוסיפה כי "על הוועדה יהיה להמליץ על צעדים נוספים אשר יביאו להגברת התחרות והעמקת ההוגנות במערכת הפיננסית".
• • •
שאלות ותשובות | הרפורמה בבנקים
בנק של אפשרויות
מדוע צריך רפורמה בבנקים?
מערכת הבנקאות הישראלית היא ריכוזית ביותר. שני הבנקים הגדולים מחזיקים ביותר ממחצית הענף. אף על פי שכיום חל שיפור ביכולת לעבור מבנק לבנק, עבור מרבית הישראלים הבנק שבו הם פותחים את החשבון הראשון שלהם יהיה הבנק שלהם לשנים ארוכות קדימה. חסרה מאוד גם האפשרות לבנק אינטרנטי עצמאי, וגם אפשרות לאגודות אשראי או בנקים קואופרטיביים.
האם יש גם סיכונים בהגברת התחרות במערכת הבנקאית?
תחרות תשחק את רווחי הבנקים, ולכן אם היא תגבר במידה רבה מדי, היא אכן עלולה לסכן את יציבותם של חלק מהבנקים. יציבות בנק אינה דומה ליציבות של חברות אחרות במשק, משום שנפילת בנק עלולה לעלות למשק ביוקר. כזכור, משבר ויסות מניות הבנקים בשנות ה־80 הוביל להלאמתם ויצר גלי הדף כלכליים במשק. לכן חשוב לייצר תחרות במידתיות ובשיקול דעת.
מה עשויה לקדם הוועדה?
כזכור, לפני הבחירות פירסמה מפלגת כולנו תשתית לתוכנית מקיפה להגברת התחרות במערכת הבנקאית. בין היתר הוצע להפריד בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי. מהלך כזה, שיהיה משלים למהלך של הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות (שבוצע במסגרת רפורמת בכר לפני עשור), צפוי להוביל לכך שהבנקים יתחרו בחברות האשראי במתן האשראי, והריביות יוזלו.
האם ישונה מבנה הרגולציה?
בהתאם לתוכנית כחלון, ועדת שטרום עשויה להמליץ על איחוד הרגולציה הפיננסית. הרעיון של הקמת רשות חדשה וחיצונית לפיקוח פיננסי הועלה בדרכים שונות כמה פעמים לאורך השנים. אולם איחוד הרגולציה לא בהכרח ייעל את התהליכים, ובתרחישים מסוימים עלול לסרבל אותם.
לא ברור עד כמה יצליח יו"ר הועדה שטרום לקדם מודל של האחדת הרגולטורים שנחשב לסבוך וייצרי.
חזי שטרנליכטטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו