בסידרה אחת נקבע (כצפוי) משחק חמישי. זה היה די ברור שהפועל אילת ומכבי חיפה הן יריבות כל כך שקולות וכה ביתיות שהסידרה הזו תגיע למשחק מכריע. מכבי ת"א עוד לא יודעת למי היא צריכה להתכונן, אבל לאור מה שאנחנו רואים בסידרה הזו בשני המשחקים האחרונים הצהובים יכולים להיות פחות מודאגים.
אם המשחק הקודם בין השתיים היה חלש, המשחק הערב היה גרוע. כל התירוצים שזה פלייאוף ויש מתח ולחץ לא מתקבלים. גם אל תספרו לנו על ההגנות, הן היו החלק הפחות הגרוע אצל שתי הקבוצות, אבל לא הן שגרמו לקומדיית הטעויות בשלושת הרבעים האחרונים שלו. במשחק כזה, אגב, לא צריך לבחור את השחקן המצטיין אלא את הפחות חלש. זה הסתיים לבסוף ב־62:69 לחיפה, שהשוותה את הסידרה ל־2:2 וקבעה משחק חמישי ומכריע באילת.
קצת נתונים: אחוזי ה־2 של שתי הקבוצות היו באיזור ה־37, אחוזי השלוש של אילת היו 15, שתי הקבוצות איבדו ביחד 38 כדורים ולשתיהן היו 39 כדורים חוזרים בהתקפה. זה התחיל עם מהלך מוצלח של מאמן חיפה רמי הדר שהעלה את חנן קולמן (שתמיד משחק טוב יותר כשהוא פותח) על חשבון דגן יבזורי, אבל למהלך הזה היה גם מחיר. יבזורי לא נכנס טוב למשחק, ביצע שתי עבירות מהירות, לא היה על המגרש ברוב הרבע השני ולכן לא היה מי שיעצור את הנסיגה של חיפה. התוצאה: רבע שני שהוא תמונת מראה של הראשון.
אופוואיבו מרחף לעבר הטבעת // צילום: יוסי שקל
ברבע הפותח קלעה חיפה (עדיין ללא וויל גרייבס הפצוע) 26 נקודות לעומת שבע של אילת, בשני זה כבר היה 6:20 לאילת. מה שניראה סגור מהר מאוד, הפך לפתוח לחלוטין, צמוד עד הסוף וקשה לצפייה מרגע לרגע. חיפה עשתה קצת פחות טעויות וקבעה דייט נוסף עם הדרומיים ליום ראשון. עשו לנו טובה, רק תנו לנו קצת יותר כדורסל ופחות טעויות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
