פרופ' דיויד גילה: דרשנו מהצדדים תחרות – והמונופול אמר שלא יפיק גז

הממונה על ההגבלים הפורש פרופ' דיויד גילה, שהודיע אתמול במפתיע על כוונתו לסיים את תפקידו בחודש אוגוסט הקרוב, חזר הבוקר (שלישי) בוועידה הלאומית לאנרגיה שערך מכון האנרגיה בתל אביב על תוכן מכתבו מאתמול, ואמר כי המתווה שמגבשת הממשלה במשק הגז לא יוביל להערכתו לתחרות.

 

"אנחנו דרשנו מהצדדים תחרות והמונופול אמר לנו: תחליטו – אם אתם מתעקשים על תחרות, אני לא אפיק את הגז. אנחנו רצינו להגיד לו שאנחנו רוצים גם גז וגם תחרות. תחרות היא חשובה לא רק לביזור השליטה במשאב שכל כך חיוני למשק. היא לא רק חשובה שלמישהו אחד יהיה יד על השיבר. תחרות חשוב בראש ובראשונה משום שהיא הדרך הכי טובה להורדת מחירים", אמר גילה.

 

בראשית דבריו העיר גילה "אני לא חושב שאני הבן אדם האהוד ביותר באולם הזה". הוא אמר "הסיבה לעזיבה (שלי) היא שאני משוכנע שנציגי הממשלה יעשו כל שביכולתם ליישם את המתווה שהם מאמינים בו גם במחיר של פגיעה מסוימת ברשות ההגבלים העסקיים, העצמאות הזאת מאוד חשוב ציבורית - זאת הסיבה העיקרית לכך שאני עוזב".

 

"אנחנו עשינו מאמצים מאוד גדולים להגיע לפתרון מחוץ לביהמ"ש. להגיע למתווה שישיג גם תחרות מסוימת מצד אחד וגם למנוע מימוש של האיום של חברות הגז שלא יפתחו את לוויתן אם ניקח את זה לביהמ"ש", הוסיף."בנושא התחרות אמנם הצוות לא הגיע לתוצאה שהסכמתי איתה, אבל צריך להודות שהצוות עשה מאמיצים להגעה לתחרות בתחום הזה. המשכנו לקחת מאוד ברצינות את איום חברות הגז שאם אכפה את חוק ההגבלים העסקיים הם לא יפתחו את (שדות) הגז".

 

גילה ציין: "אני מבין את החששות הכנים של משרדי הממשלה. נזקיים משמעותיים למשק, לביטחון וליחסי החוץ, מהליך משפטי ממושך. גם משרדי הממשלה האחרים ואני רוצים את טובת המשק. פשוט הגענו למסקנות שונות".

 

"הסכמתי למתווה שהוסכם על ידי כל משרדי הממשלה באמצע פברואר. הוא היה רחוק מאוד מלהיות מושלם מבחינה תחרותית. אידיאלית לשלושת השדות היו צריכים שלושה מפעילים שונים מבעלויות שונות. אבל אני חושב שאם כל משרדי הממשלה היו ממשיכים בקו של אמצע פברואר היה סיכוי סביר ליישם אותו", הוסיף ואמר: "לעומת זאת, להערכה שלי המתווה החדש שייתווה לא יביא לתחרות. נובל תמשיך להחזיק 25% ממאגר תמר. זה אומר שהיא תהיה שותפה לקביעת המחיר והמו"מ עם כל הלקוחות. מכיוון שלנובל יש 40% ממאגר לוויתן. מה שמסתמן שתמר לא תרצה להתחרות בלוויתן. וגם לוויתן לא ירצה להתחרות בתמר. מכאן המסקנה שלי. לגבי פיקוח – יש אסכולה שטוענת שהיה צריך פיקוח במקום תחרות. אני לא חושב שיש פיקוח אפקטיבי שיהיה ישים בשוק הזה. לכן אני טוען שמבנה שוק תחרותי הוא הסיכוי הישים שלנו להורדת מחירים".

שטייניץ על המתווה המתגבש: "אחראי ושקול"

מוקדם יותר דיבר בוועידה שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, ד"ר יובל שטייניץ. השר שטייניץ אמר כי מבחינה ראשונית שערך לגבי המתווה המתגבש לאסדרת התחרות במשק הגז, "מהתבוננות הראשונה שלי במתווה הכיוון הכללי נראה לי אחראי, שקול ונכון. העבודה נראית לי רצינית ביותר. יחד עם זאת, אני לומד עדיין את הדבר על כל היבטיו. גייסתי את המורה הכי טוב - פרופ' איתן ששינסקי וכבר נפגשתי איתו מספר פעמים".

 

השר שטייניץ הוסיף ואמר "מבחינת הרגולציה והצורך בתחרות - יש פה מונופול טבעי ואנחנו תמיד רוצים תחרות. המתווה אמור להוביל אותנו תוך 3 שנים לתחרות משולשת בין תמר, לוויתן והגורם השלישי: כריש-תנין. אני לפחות השתכנעתי מגורמי המקצוע, גם מגורמים חיצוניים, שהסיכויים של המתווה הזה להוביל לתחרות בתוך מספר שנים הם ברי ביצוע. זה יהיה טריופול ולא דואופול. טריופול – תחרות בין 3 גורמים עדיפה מתחרות בשני גורמים".

 

השר שטייניץ הזהיר מהשתהות בקבלת ההחלטות ודיבר על מה שכינה מיני-טרגדיה בשנת 2012. כאשר בעקבות הפסקת אספקת הגז ממצרים נאלצה ישראל לקנות דלקים יקרים ביותר. הנזק לדברי שטייניץ למדינת ישראל ב-2012 כתוצאה מכך שקידוח תמר לא היה מוכן והזרמת הגז ממצרים הופסקה, עלה לציבור 20 מיליארד שקל. לדבריו, "כל משק בית בישראל, כל מפעל, כל עסק קטן וגדול שילם את המחיר; אם היינו מחליטים שכל העלות הזאת היתה ב-2012, ולא היינו פורסים, ההתייקרות בחשמל היתה צריכה להיות 42%."

 

השר שטייניץ ציין כי יש גורם נוסף שמאיים על פיתוח משק הגז והוא הסוגייה האיראנית. "אנו מעריכים בהסתברות של 70% שבחודשים הקרובים ייחתם הסכם סופי בין המעצמות לאיראן בנושא הגרעין האיראני. המשמעות היא שבחודשים הקרובים או עד סוף 2015 ישנה הסתברות גבוהה ביותר להסרת הסנקציות כולל מעל מגזר הנפט והגז באיראן; ההשלכות עשויות להיות קשות ומחייבות החלטה מהירה אצלנו".

 

"ראשית אם איראן תחזור לייצא גז ונפט – מחירי הגז והנפט בעולם עלולים לרדת. זה עלול לקרות בתחילת 2016. כשמחירי האנרגיה יורדים, כדאיות הפיתוח של שדות ובוודאי שדות בים העמוק- יורדת; יתרה מכך, במשך מספר שנים חברות האנרגיה הגלובליות נמנעו מלהשקיע באיראן בגלל הסנקציות החדות והברורות. עתודות הגז של איראן הן השניות בגודלן בעולם. ברגע שהשוק הזה נפתח להשקעות, מספר החברות לפיתוח מוגבל וגם מספר הבנקים שמוקצים לאותם תחומים מוגבל; ברגע ששוק הגז האיראן ייפתח להשקעות; ישנה סכנה שחברות בינלאומיות ירוצו לאיראן; הציוד מוגבל; האשראי לכך מוגבל; זה עלול לגרום לקשיים בפיתוח שדות גז ימיים וגם אצלנו", הוסיף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו