למזלה של דיאן ווריק, הקהל שהגיע אמש להיכל מנורה מבטחים היה מן הסתם הקהל הממושמע והסבלני בעולם. סידורי הכניסה המחפירים לאולם היו מוציאים מדעתו כל צופה נורמלי: רוב השערים נותרו נעולים, הכרטיסים לא תאמו את המושבים בפועל, ההופעה החלה באיחור של 45 דקות. הפתעה נעימה בכל זאת - הרבה פרצופים צעירים בקהל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הכל נשכח ברגע שבו עלתה ווריק על הבמה - היא פתחה מייד עם "Walk on by", להיטה הגדול, והמשיכה לירות בזה אחר זה את שיריה המוכרים, כגון "Say a little prayer", שלו העניקה עיבוד חדש וקצבי. הקהל הכיר את כולם והצטרף בחפץ לב לשירה. הקול החם, העשיר והקטיפתי שלה העניק תחושה אינטימית נהדרת לאלפי הצופים שגדשו את ההיכל, שממש הרגישו שהיא שרה לכל אחד מהם באופן פרטי. הופעה מלוטשת, מקצוענית ואלגנטית, שהסתיימה בקרשצ'נדו מרגש: דואט עם מאיה בוסקילה לשיר "That's what friends are for".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו