חלוץ לפני המחנה

"הלווייתו של הרב לוינגר תצא ממערת המכפלה לבית העלמין היהודי העתיק בחברון". אין משפט מתמצת יותר לאיש שהיה אבי היישוב היהודי בחברון. וחברון היתה אם ההתנחלויות. כך שנפטר לנו סבא. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בני הדור שלי בהתנחלויות לא הלכו אחרי לוינגר למלון פארק בחברון, ולא התעמתו עם השלטונות על הברית הראשונה במערת המכפלה, וכמעט שלא ניהלו משאים ומתנים עם צה"ל. הגענו אל המוכן. אבל היתה זו הרוח הלוינגרית שהקימה 150 יישובים מעפולה עד הר הנגב. 

גוש אמונים איבד בזמן קצר ארבעה אישים חשובים שהיו מזוהים איתו. חנן פורת, אורי אליצור, אורי אורבך וכעת הרב לוינגר. אחד מהאבות המייסדים. מכל אלו, לוינגר היה פחות "פוטוגני". הוא לא היה כריזמטי כשחקן קולנוע, לא רומנטיקן ולא סאטיריקן, אבל היתה בו אמת סוחפת שהדביקה המוני צעירים. גוש אמונים לא היה קם בלעדיו ובלעדי חנן פורת. הם היו ברי־פלוגתא שחיו בכבוד ובאהבה זה לצד רעהו, והחיבור בין הישראליות של פורת ז"ל לרוח הרב קוק שהביא לוינגר ז"ל הוא שהפך את פניה של הציונות הדתית ופניה של ישראל.

תחילת ההתיישבות דווקא בחברון עיר האבות היתה מעשה לדורות. לאליקים העצני לא היתה כיפה והוא היה שם באותו ליל סדר (בזיכרון הישראלי יש ליל סדר אחר, במלון פארק בנתניה). לוינגר הנהיג את החלק הדתי. הוא לא היה פשרן והתנגש לא פעם עם השלטונות ועם תושביה הערבים של חברון, אבל העימות עם הערבים לא היה בראש מעייניו אלא כיצד מבססים ומגדילים את היישוב היהודי בעיר שבאמת היתה העיר העברית הראשונה. 

כלפי חוץ חטף את כל חיצי הרעל של השמאל; נוח היה להציג את האיש המזוקן, הבלתי אופנתי, שמדבר על גאולה, כקיצוני תקיף ואלים. אהבו לשנוא אותו. להגחיך את דמותו עטוית העוזי והדובון בתוכניות הסאטירה. אבל דווקא הוא היה זה שדאג להזכיר מדי פעם לחבריו בגוש אמונים "שהתרחקנו יותר מדי מהעם". "עכשיו צריך לרומם את רוח העם", היה אומר להם, מבקש שלא יהפכו לחבורה מתבודדת, סיירת מנותקת. פנחס ולרשטיין, מראשי ההתיישבות, סיפר לי אתמול על הביטוי שטבע לוינגר: "חלוץ צריך ללכת לפני המחנה, אבל מנקודה שבה הוא כל הזמן רואה את המחנה, והמחנה אותו". 

•   •   •

נפטר "אבי ההתיישבות", הרב משה לוינגר

הרב, שנחשב למייסד ההתיישבות בחברון, נפטר בגיל 80 • הלווייתו תתקיים היום בשעה 12:30 בעיר שכה אהב • בנו מלאכי: "רוחו תמשיך לפעום בליבנו"

הרב משה לוינגר, מי שנחשב לאבי ההתיישבות ביהודה ושומרון וכונה לא אחת "השריף של חברון", נפטר במהלך השבת בבית החולים שערי צדק, שם אושפז בחודשים האחרונים לאחר שסבל ממחלה קשה. בן 80 היה במותו. 

הלווייתו תתקיים היום בשעה 12:30 בחברון, והצבא נערך לכך בכוחות מתוגברים. הידיעה הקשה היכתה בצער את אנשי ההתיישבות, שכן לוינגר נחשב לאב הרוחני של המתיישבים, ממקימי גוש אמונים וממייסדי מועצת יש"ע. בנו מלאכי לוינגר משמש ראש מועצת קריית ארבע־חברון. אתמול הוא הספיד את אביו ואמר כי "הסתלקותו בערב יום ירושלים ויום חברון מסמלת את הרוח והאהבה הגדולה שפעמה בקרבו למען ארץ ישראל כולה". לדבריו, "חזונו הוא חזון כולנו, ורוחו הגדולה תמשיך לפעום בלב כולנו להמשך בניינן של האומה והארץ".

רה"מ בנימין נתניהו שוחח אמש עם הבן מלאכי, הביע צער על פטירת אביו ושלח תנחומים למשפחה. גם ח"כ יצחק הרצוג הביע את צערו, ואמר כי "הרב לוינגר היה מנהיג של  ציבור חשוב, ציבור אידאולוגי שהאמין בו ובעמדותיו, אני חולק על עמדותיו לכל אורך הדרך, אך כיבדתי אותן".

שרת התרבות והספורט מירי רגב אמרה כי "הרב היה לפורץ דרך וסמל של ההתיישבות היהודית בחברון וביהודה ושומרון". 

ממועצת יש"ע נמסר כי "אנו אבלים על פטירתו של חלוץ חידוש היישוב היהודי בחברון ומפורצי הדרך לחזרת העם היהודי להתיישבות בכל רחבי יש"ע".

הרב לוינגר נולד בירושלים, וב־1968 עמד בראש קבוצת מתיישבים, בהם חנן פורת ז"ל ואליקים העצני שהגיעה לחברון בערב פסח וערכה את ליל הסדר במלון פארק בעיר. 

האירוע הזה הפך לסמל ההתיישבות, כאשר קבוצת היהודים בראשותו הודיעה כי היא נשארת במקום. ב־1988 נקלע לתקרית במרכז חברון, כאשר ביצע ירי לעבר כמה פלשתינים לאחר שהותקף באבנים. הוא הועמד לדין והגיע להסדר טיעון ולפיו הודה בגרימת מוות ברשלנות, בפציעה בנסיבות מחמירות ובהיזק בזדון, ונגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל. 

אפרת פורשר טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו