שלושים שנה בדיוק אחרי "מקס הזועם וכיפת הרעם", הפרק השלישי (והלא ממש מדהים) בסידרת מקס הזועם, שב הגאון האוסטרלי המטורף ג'ורג' מילר ל־wasteland הפוסט־אפוקליפטי שהפך אותו, ואת מל גיבסון, לכוכבים בינלאומיים, ויוצא משם עם "כביש הזעם" - הוכחה חותכת וחד־משמעית לכך שסרט פעולה עתידני עם תקציב של 150 מיליון דולר יכול להיות יצירת אמנות מרגשת.
זהו אפוס אקשן כאוטי, אלים, פמיניסטי, טרי גיליאמי ומסעיר מכל בחינה, שנכנס באופן מיידי לאגף הקלאסיקות; אנומליה סינמטית מוחלטת שכל קשר בינה לבין הבלוקבאסטרים הסטריליים של השנים האחרונות הוא מקרי בהחלט, וטוב שכך. לא תמצאו כאן עידון, או ריסון, או בדיחות מטופשות, או ניסיון נואל ללכוד כמה שיותר קהלים דמוגרפיים ברשת. מה שכן תמצאו כאן, לעומת זאת, הוא אמן קולנוע בן 70 שמוציא את החזון האפל והאמביציוזי שלו לפועל על הקנבס הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת, ללא הפרעות נראות לעין. מישהו בהוליווד נרדם בשמירה.
בגדול, ניתן לומר ש"כביש הזעם" הוא רימייק של "מקס הלוחם בדרכים" (1981) - הסרט השני, והטוב ביותר, בסידרה המשפיעה. בכל זאת, שני הסרטים מבלים את רוב זמנם בתזמור מרדפי מכוניות קרקסיים וחולים בראש שכוללים מאות משתתפים (ושמשתייכים למסורת ארוכה ומפוארת שמקורה בימי הסרט האילם). ועדיין, לרגע לא תקבלו את התחושה שמילר ממחזר את עצמו. אם כבר, נראה שהוא ממציא את עצמו מחדש במרץ, תוך כדי שהוא מעלה את הרף בכמה קילומטרים טובים. חמוש באלפי איורי קונספט ובסטורי־בורד מפורט שיצר במשך יותר מעשור, ובעזרת שילוב מבריק ווירטואוזי בין טכניקות אולד־סקוליות לטכנולוגיות דיגיטליות מודרניות, בורא מילר על המסך עולם קודר, ניהיליסטי ואורגני להפליא שנראה כמו חלום רטוב של דת'־מטאליסט נורבגי; כמו "שר הטבעות" על קראק.
למגנום אופוס של מילר אולי אין בלמים או איזונים, אבל יש לו דליים מלאים בדמיון חולני. והוא ישטוף לכם את האישונים בכמויות סיטונאיות של יופי מסויט, בעודו מטלטל אתכם כמו רכבת הרים. התפאורה, התלבושות, הרכבים, הדמויות, והשמות של הדמויות - הכל מוקפד, מושקע ויושב פיקס. והאקשן. איזה אקשן. אלוהים אדירים. הטריילרים לא שיקרו. בואו נגיד שאם עד היום שיא השיאים מבחינתכם היה "מהיר ועצבני 7" או "קפטן אמריקה: חייל החורף", הכינו את עצמכם לכך שהמוח שלכם עומד להתפוצץ. למעשה, מוטב שתביאו איתכם שקית כדי לאסוף את החתיכות מרצפת האולם בסיומה של ההקרנה. כי מילר הוא מאסטר שיודע להעיף דברים באוויר על אמת, בלי CGI ובלי מסכים ירוקים. והוא עוקף כאן את פיטר ג'קסון ואת ג'יימס קמרון בסיבוב כדי להגיש סימפוניה פסיכוטית ופאנקיסטית של אבק, גריז ואש.
נוסע רחוק
אל נעליו של גיבסון נכנס הפעם הכוכב העולה טום הארדי ("עלייתו של האביר האפל", "לוק"), אבל האמת היא שכל כך הרבה קורה מסביבו, שבהחלט אפשר לומר שהוא קצת הופך לדמות משנה בסרט שלו (לי זה לא מאוד מפריע). הסיפור עצמו פשוט בסך הכל - מקס נלקח בשבי בידי שבט לוחמים אכזר, ומוצא את עצמו מעורב במרדף מדברי מופרע ורחב היקף אחר לוחמת גידמת ואמיצה (שרליז ת'רון הבאד־אסית), שהימרתה את פיו של אדונה - אך גם הוא כולל לא מעט הברקות. מדוע, למשל, מקס מבלה את מרבית החצי הראשון של הסרט תלוי על עמוד בחזיתו של רכב דוהר? הסיבה לכך צפויה להעלות חיוך מעוות על שפתותיכם (ומדגימה באופן נפלא את המקוריות הפרוורטית של מילר). באופן משמח, ניקולס האולט ("אקס מן"), שצץ בתור נער מלחמה נאמן ואנרגטי שמשתוקק למות בקרב, מתברר גם הוא כתוספת מבורכת ביותר.
אם במקרה גדלתם על ברכי הטרילוגיה המקורית, צפויות לכם כמה הפתעות נחמדות. המכונית המקורית של מקס, שכיכבה בשני הסרטים הראשונים בסידרה, דופקת הופעה מתבקשת; ההומור השחור משחור נותר על כנו; ובטאץ' יפה, יו קיס־ברן, שגילם את הנבל הראשי, Toecutter, בסרט הראשון, לוהק לתפקיד הנבל הראשי גם כאן. אמנם אין שום סיכוי שתזהו אותו - גופו צבוע בלבן, והוא עוטה מסיכה מפחידה א־לה נבל הקומיקס ביין - אבל הוא פשוט עושה עבודה פנומנלית.
"כביש הזעם" מגיע אלינו בתחילתו של קיץ שכל־כולו סרטי המשך ואתחולים מחודשים, וגם הוא, כך מספרים לנו, אמור להיות החלק הראשון בטרילוגיה חדשה. אם תשאלו אותי, מוטב שתתעלמו מכל הקשקשת ההיפותטית הזאת, שממש עברה כל גבול בחודשים האחרונים, ופשוט תתרכזו במה שמונח לפניכם. כי הסיכוי שנראה משהו כזה שוב בזמן הקרוב נראה קלוש ביותר. למרות ההייפ הרב שמקיף אותו כרגע, סביר להניח ש"כביש הזעם" לא יהיה להיט מפלצתי בקופות. הוא קיצוני מדי, וחתרני מדי, ואין בו שמץ של תקווה. הוא נושך את היד שמאכילה אותו. הוא אינו מיועד "לכל המשפחה". העובדה שהוא קיים בצורתו הנוכחית היא לא פחות מנס. אבל אתם יודעים מה? העובדה שהוא כל כך טוב היא נס אפילו עוד יותר גדול.
"מקס הזועם: כביש הזעם" ("Mad Max: Fury Road"), כתב וביים: ג'ורג' מילר. אוסטרליה/ארה"ב 2015
yishai.kiczales@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו